עירוב תבשילין
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
עירוב תבשילין הוא תקנה הלכתית שמטרתה להתיר בישול אוכל מיום טוב לשבת שחלה מיד לאחריו.
המקור במשנה
יוֹם טוֹב שֶׁחָל לִהְיוֹת עֶרֶב שַׁבָּת - לֹא יְבַשֵּׁל אָדָם בַּתְּחִלָּה מִיּוֹם טוֹב לְשַׁבָּת. אֲבָל מְבַשֵּׁל הוּא לְיוֹם טוֹב, וְאִם הוֹתִיר - הוֹתִיר לַשַּׁבָּת. וְעוֹשֶׂה תַּבְשִׁיל מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְסוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים, שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים, תַּבְשִׁיל אֶחָד. וְשָׁוִין בְּדָג וּבֵיצָה שֶׁעָלָיו - שֶׁהֵן שְׁנֵי תַּבְשִׁילִין. אֲכָלוֹ אוֹ שֶׁאָבַד - לֹא יְבַשֵּׁל עָלָיו בַּתְּחִלָּה. וְאִם שִׁיֵּר מִמֶּנּוּ כָּל שֶׁהוּא - סוֹמֵךְ עָלָיו לַשַּׁבָּת:
ההלכה
ביום טוב הותר לבצע מלאכת אוכל נפש שנאמר: ”כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם - אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכָל-נֶפֶשׁ, הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם”[1]. כאשר חל יום טוב ביום שישי, מדין התורה מותר לבשל מיום טוב לצורך שבת. אולם חכמים אסרו לבשל ביום טוב בשביל השבת שאחריו, ללא עירוב תבשילין.
טעמי ההיתר מדין תורה
ערך מורחב – הואיל
בבסיסו של ההיתר מדין תורה מובאות שתי דרכים בתלמוד[2]:
- לדעת רבה יסוד ההיתר הוא הואיל שייתכן כי בסופו של יום ניווכח כי מלאכת הכנת האוכל נעשתה לצורך יום טוב עצמו, כגון לצורך אורחים שיבואו וכדומה, לכן מותר הדבר אף כאשר היא נעשית לצורך השבת.
- לדעת רב חסדא מדין תורה "צורכי שבת נעשים ביום טוב". המאירי[3] מסביר "אין ספק שאף לשבת הסמוכה לו מותר אחר שאינו בר הכנה שלא אמרה תורה אכול ביו"ט והתענה בשבת".
טעמי האיסור מדרבנן לבשל ללא עירוב תבשילין
כאמור, חכמים אסרו מדרבנן לבשל ביום טוב בשביל השבת שאחריו, ללא עירוב תבשילין. לאיסור זה יש שני טעמים בתלמוד[4]:
- לדעת רבא, מטרת התקנה הייתה שיזכרו להניח מנה יפה לשבת, ולא יאכלו את כל האוכל בחג. לטעם זה, היה אפשר להניח את העירוב גם ביום טוב עצמו, אך גזרו שמא יפשע וישכח.
- לדעת רב אשי, התקנה הייתה משום שאנשים ילמדו מכך שחכמים אסרו לבשל ביום טוב עבור שבת, קל וחומר שאסור לבשל ביום טוב עבור ימות החול (שהאיסור בזה מן התורה), וההיתר יהיה אך ורק על ידי העירוב. והועיל בזה העירוב שהרי אם התחיל לבשל לשבת כבר מערב יום טוב (שזה התבשיל של העירוב), הרי שכל בישול שיבוא אחר כך ביום טוב בשביל השבת יהיה רק המשך ההכנות לשבת ולא תחילתן. לטעם זה מובן מדוע מעיקר הדין יש לעשות את עירוב התבשילין בערב החג, וכן העיקר להלכה[5].
טעם השם - "עירוב תבשילין"
הרמב"ם[6] כותב שעירוב תבשילין נקרא כך בגלל הדמיון שלו למושג ההלכתי עירוב חצרות - כפי שעירוב חצרות נועד להוות היכר - שלא יבואו בני אדם לטעות ולחשוב שמותר להוציא בשבת מרשות לרשות, כך גם עירוב תבשילין מיועד להיכר וזיכרון - כדי שלא יחשבו שמותר לאפות בחג דברים שאינם נאכלים בו.
בצורה פשוטה יותר ניתן לבאר שבעירוב תבשילין בעצם 'מערבים' (כלומר מצרפים) את המאכלים שבושלו טרם החג למאכלים שבושלו בחג עצמו, ועל כן מותר, לדברי חז"ל, לבשל מיום החג ליום השבת שחל לאחריו.
קישורים חיצוניים
- הרמב"ם, הלכות עירוב תבשילין, ספר משנה תורה
- הרב אליעזר מלמד, הלכות עירוב תבשילין וטעם התקנה באתר פניני הלכה
- הלכות עירוב תבשילין בקיצור שולחן ערוך
- עירוב תבשילין - מרדכי בר"ש ברויאר
- הרב מאור קיים, הרחבות לפניני הלכה, עירוב תבשילין
- עירוב תבשילין - נוסח להדפסה באתר בבא קמא
הערות שוליים
- ^ ספר שמות, פרק י"ב, פסוק ט"ז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף מ"ו עמוד ב'.
- ^ חידושי המאירי ביצה טו עמוד ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת ביצה, דף ט"ו עמוד ב'.
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שביתת יום טוב, פרק ו', הלכה א'; רשב"א בעבודת הקודש ד, א
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות שביתת יום טוב, פרק ו', הלכה ב'.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
33700051עירוב תבשילין