עמנואל רפאל בליליוס
 | |
| לידה |
14 בנובמבר 1837 כלכותה, הודו הבריטית |
|---|---|
| פטירה |
11 בנובמבר 1905 (בגיל 67) לונדון |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי, גולדרס גרין |
| מדינה | הונג קונג |
| לאום | יהודי |
| פעילות בולטת | בנקאות, מסחר, פוליטיקה, פילנתרופיה |
עמנואל רפאל בליליוס (באנגלית: Emanuel Raphael Belilios; נולד ב-14 בנובמבר 1837 - נפטר ב-11 בנובמבר 1905) היה בנקאי, סוחר אופיום, פילנתרופ ואיש עסקים יהודי ממוצא פורטוגזי-איטלקי, שפעל בעיקר בהונג קונג.
היסטוריה משפחתית
מקורה של משפחת בליליוס בחצי האי האיברי. מחקר בארכיונים קהילתיים יהודיים איתר את שורשי המשפחה בפורטוגל, שם הם חיו במשך דורות כנוצרים חדשים, אחרי שהמירו את דתם בכפייה בשנת 1497 לנצרות יחד עם כל הקהילה היהודית בפורטוגל. ככל הנראה, משפחת בליליוס שמרה על יהדותה כאנוסים עד שגל רדיפות תקף את משפחות הסוחרים הפורטוגזיות שהשתייכו לקהילת הנוצרים החדשים בתחילת המאה השבע עשרה. רפאל בליליוס, שנודע בפורטוגל בשם פיליפו טרסו, נמלט מהאינקוויזיציה לוונציה. ב-1653 נרשם רפאל בוונציה כשהוריש לשתי בנותיו את כלי הכסף שהביא מליסבון.[1]
לאחר שבני המשפחה התיישבו בוונציה, הם השיבו לעצמם את הצלחתם המסחרית ותוך מאה שנה פעלה החברה המשפחתית בוונציה, ליבורנו וחאלב. סוחרים יהודים שעסקו במסחר בים התיכון באותה תקופה התנהלו באמצעות בריתות משפחתיות הדוקות. כתוצאה מכך, במהלך המאה ה-18 היו בני משפחת בליליוס שותפים עסקיים של משפחות ארגס, קרווליו וסילברה מליבורנו.[1] מסמכים משפחתיים כמו צוואות מדברים על משפחת בליליוס השייכת ל"עם היהודי, ממוצא ספרדי ופורטוגלי" ו"הוקמה בליבורנו, ונציה, לונדון, אמסטרדם וחאלב". מסמכי מסחר מראים שמשפחת בליליוס במאות ה-17 וה-18 סחרה באופן אינטנסיבי גם עם סוחרים קתולים ואפילו הינדים בגואה.[2]
בני משפחת בליליוס מיצבו את עצמם כסוחרים ומתווכים מרכזיים בסחר המשגשג של אלמוגים ויהלומים שהגיעו מהאוקיינוס ההודי. בשלב הראשון, הם לא נסעו להודו בעצמם, אלא ניהלו שותפות משפחתית בחאלב ומשם הסתמכו על שרשרת של שליחים יהודים וסוחרי שיירות דרך סוריה, עיראק ופרס.[3] בין בני המשפחה היו גם רבנים, כמו רבי יעקב בליליוס מוונציה, שהיה מאלו שיצאו נגד רבי משה חיים לוצאטו, בחשש שהוא מבטא קו משיחי.[4][1]
בשנות ה-30 של המאה ה-18 סבלה הקהילה היהודית בוונציה ממשבר כלכלי חמור, ייתכן שזו הייתה הסיבה למעבר של המשפחה לחאלב, שם סחרו בחסות הכתר הצרפתי. כך, ב-1744, מתועד בן המשפחה אייזק בליליוס כמי שהרג מוביל שיירות מוסלמי, אבל נשפט על ידי הקונסול הצרפתי. במהלך המאה ה-18 נוצרו קשרי מסחר הדוקים יותר ויותר עם יהודי בגדאד ועם יהודי פרס. שקיעתה של חאלב, הביאה לכך שמשפחת בליליוס התבססה בבצרה כדי לנצל את הסחר הימי המשגשג עם הודו הבריטית, ולאחר מכן, המשיכה הלאה לכלכותה ולסינגפור.[1]
ביוגרפיה
אביו, רפאל עמנואל בליליוס, היה בן למשפחה יהודית ונציאנית. בליליוס הבן נשא לאישה את שמחה עזרא בשנת 1855, ובשנת 1862 התיישב בהונג קונג ועסק במסחר. בתוך שנים ספורות הפך לאחת הדמויות הבולטות ביותר בזירה הכלכלית המקומית, והעיתונות הבריטית כינתה אותו "אחד מנסיכי הסוחרים של המושבה". בשנות ה-70 של המאה ה-19 היה בליליוס יושב הראש של מלונות הונג קונג ושנחאי (אנ') בע"מ.[5] הוא היה יושב ראש תאגיד הבנקאות של הונג קונג ושנחאי מ-1876 עד 1882, מונה למועצה המחוקקת של הונג קונג ב-1881 וכיהן כחבר הבכיר הלא רשמי (אנ') של המועצה מ-1892 עד 1900.[1]
בליליוס ביקש לקשור קשרים עם ראש ממשלת בריטניה דאז, בנג'מין דיזראלי. לצורך כך הציע לתרום פסל שיש וברונזה של דיזראלי, אך ראש הממשלה דחה את ההצעה. למרות זאת, בליליוס בנה את ביקונספילד ארקייד בהונג קונג, הנקרא על שם תוארו של דיזראלי — לורד ביקונספילד.[6] במשך שנים רבות שלח בליליוס מדי שנה זר פרחים שהונח על פסלו של דיזראלי בכיכר הפרלמנט בלונדון, כמחווה של הוקרה אישית.[1]
בליליוס קנה לעצמו מוניטין כפילנתרופ. בשנים 1887 ו-1888 העניק שתי מלגות שנתיות בשווי 60 דולר, לסטודנטים של מכללת הונג קונג לרפואה סינית. מאוחר יותר ב-1888 היה בליליוס דירקטור בחברת ספינות הקיטור של הונג קונג, קנטון ומקאו (אנ'). באוגוסט 1889 תרם 25,000 דולר להקמת בית ספר ממשלתי לבנות שנקרא בהמשך על שמו.[1]
בליליוס נפטר בלונדון ב-11 בנובמבר 1905 ונקבר בבית הקברות היהודי בגולדרס גרין. עם מותו הוא הוריש 250,000 לירות שטרלינג להקמת מכללה חינם לילדים יהודים בכלכותה - יוזמה שלא התממשה במלואה, אך שיקפה את תחושת המחויבות שלו לעמו ולמורשתו. דמותו הפכה לדמות ספרותית בספר The House of Wives. עם זאת, הסיפור בספר זה מסופר בחופשיות רבה ואינו מהווה מקור היסטורי מדויק.[1]
משפחתו
יצחק רפאל בליליוס, אחיו, שנולד גם הוא בכלכותה, התיישב בסינגפור, והצליח בעסקיו. בליליוס ליין, בליליוס טראס ודרך בליליוס בסינגפור נקראים על שמו.[7]
בנו הבכור של עמנואל, דייוויד בליליוס, מת במגפה של 1898. בן נוסף, רפאל עמנואל, היה עורך דין באנגליה ולא הותיר אחריו שושלת צאצאים ידועה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 1.7 גל לירן, משפחת בליליוס, באתר עלילונה, 2025-05-24
- ↑ Francesca Trivellato, The Familiarity of Strangers: The Sephardic Diaspora, Livorno, and Cross-cultural Trade in the Early Modern Period, Yale University Press, 2009-06-30, מסת"ב 978-0-300-15620-1. (באנגלית)
- ↑ Yale University (2017-11-22), John J. Mearsheimer, “The Roots of Liberal Hegemony”, נבדק ב-2025-07-21
- ↑ David Sclar, 'Like Iron to a Magnet': Moses Hayim Luzzatto's Quest for Providence, 10.2014
- ↑ The Hongkong and Shanghai Hotels: History, www.hshgroup.com
- ↑ Beaconsfield Arcade [1880-1933 | Gwulo], gwulo.com
- ↑ Yew Peng Ng, What's In The Name? How The Streets And Villages In Singapore Got Their Names, World Scientific, 2017-09-28, מסת"ב 978-981-322-147-5. (באנגלית)
עמנואל רפאל בליליוס41492123Q16031158