עמנואל גוטמן
 | |
עמנואל גוטמן (13 במאי 1924 – 1 בדצמבר 2022) היה חוקר בתחום מדע המדינה ופרופסור במחלקה למדע המדינה באוניברסיטה העברית. לימד גם במעמד של פרופ' אורח באוניברסיטאות בבריטניה, גרמניה, פינלנד, ארצות הברית וקנדה.
קורות חיים
נולד במינכן במדינת בוואריה בגרמניה לד"ר משה גוטמן ולקטרין (לבית ריזר). אביו היה בן למשפחה יהודית-אורתודוקסית, נעשה ציוני לא-דתי ולמד רפואה. היה הרופא הראשון בארץ, ואחד הרופאים הראשונים בעולם שהתמחו בטיפול באלרגיה ובאסתמה. אמו הייתה בת למשפחה יהודית-אמריקאית חילונית.[1] לגוטמן היו שני אחים צעירים יותר: יואל-רוברט, שהיה בבגרותו פרופ' לכימיה פיזיקלית במכון ויצמן, ושלמה-הנס, שנהרג בשירותו בפלמ"ח במלחמת העצמאות בקרב על צפת בהסתערות בניסיון לכבוש את "המצודה", שחלשה על העיר.[2]
בילדותו בגרמניה התחנך בבית ספר עממי יהודי שהיה קשור לבית הכנסת האורתודוקסי. עם עליית הנאצים לשלטון נאסר על אביו לעסוק ברפואה. המשפחה גורשה מביתה המפואר וגוטמן גורש מאגודת הספורט שבה היה חבר. האב עבר לעבוד בקליניקה פרטית של רופאה יהודיה, אך הפגיעות באוכלוסייה היהודית גרמו לבני המשפחה להחליט לעזוב את גרמניה.
ב-20 בינואר 1936 עלה גוטמן לארץ עם אמו ואחיו. אביו עלה כמה חודשים קודם כדי להתמחות ברפואה בפלשתינה ולקבל רישיון מקומי לעסוק ברפואה, ולהכין את קליטת המשפחה. המשפחה התגוררה בירושלים. בשנתיים הראשונות למד גוטמן בבית ספר פרטי שבו למדו ילדי עולים מארצות מערב אירופה ומרכז אירופה. לאחר מכן עבר ללמוד בתיכון בית הכרם, וסיים שם את לימודיו במגמה חברתית, באמצע מלחמת העולם השנייה. בהיותו בכיתה י"א התגייס לארגון ה"הגנה" ועבר אימונים מעין-צבאיים. לאחר סיום הלימודים המשיך לשרת ב"הגנה" בירושלים בתפקידים מנהליים, שאפשרו לו להתחיל ללמוד במקביל באוניברסיטה העברית היסטוריה, היסטוריה של עם ישראל ואנגלית.
ב-1944, התגייס ל"בריגדה היהודית". לאחר אימונים במחנה צריפין, הועבר למצרים להמשך האימונים. הקרבות בצפון איטליה הסתיימו לפני שיחידתו של גוטמן הספיקה להישלח לאירופה. עם סיום מלחמת העולם השנייה נשלח עם הגדוד השני של הבריגדה להולנד ולבלגיה. בתפקידו הצליח להפנות מכוניות וציוד צבאי לטובת עלייה ב'.
לאחר פיזור יחידתו, חזר גוטמן לישראל וחידש את לימודיו באוניברסיטה העברית.
ב-1947 נסע לקפריסין כדי ללמד ב"סמינר רוטנברג" במחנות המעפילים שם. הקורסים בסמינר נערכו בעברית ועסקו בלימודי ישראל, ביהדות, ובנושאים ארצישראליים. גוטמן שהה שם כשנה וחצי עד חיסול המחנות. חלק מהתקופה שימש כמנהל הסמינר. במחנות בקפריסין הכיר גוטמן את נחמה, אחות מקופת חולים בחיפה, שהתנדבה לטפל במעפילים והפכה לאחות הראשית במחנות. בני הזוג התחתנו עם חזרתם לישראל.
גוטמן סיים תואר שני באוניברסיטה העברית. ובהמשך נסע, עם אשתו, לאוניברסיטת קולומביה בארצות הברית להשלמת תואר שני במדע המדינה וללימודי תואר שלישי. את סיום כתיבת הדוקטורט עשה גוטמן בירושלים ובמקביל החל לעבוד כמרצה באוניברסיטה העברית, הוא עלה בסולם הדרגות האקדמי עד לדרגה של פרופסור מן המניין ופרש לגמלאות בראשית שנות ה-90.
אחרי פרישתו המשיך ללמד בכמה מוסדות. כמו כן שימש יועץ לקורסים שונים בתוכנית התואר השני ללימודי דמוקרטיה בינתחומיים באוניברסיטה הפתוחה וסייע בעריכת ספרים ומקראות-מאמרים לסטודנטים בתוכנית זו. נפטר ב-1 בדצמבר 2022.
עבודתו האקדמית
גוטמן היה מראשוני החוקרים בתחום מדע המדינה באוניברסיטה העברית. במחקריו התמקד בעיקר בחקר המערכת הפוליטית הישראלית, במפלגות הישראליות ובסוציולוגיה הפוליטית של ישראל. הוא הניח את התשתית להוראת התחום וכתב וערך (יחד עם עמיתיו) ספרי לימוד ששימשו דורות של סטודנטים.
כתוצאה מראשוניותו בתחום וכתוצאה מיחסו הנעים לסטודנטים שלו, הוא שימש במשך השנים מדריך ליותר מ-50 תלמידי תואר שלישי בכתיבת עבודות הדוקטור שלהם באוניברסיטה העברית. בין המודרכים הרבים שלו בעבודות דוקטור ניתן לציין את הבאים: זהבה אוסטרויל, דנה אריאלי, אריה גרוניק, אליעזר דון יחיא, אברהם דיסקין, שבח וייס, אברהם וולפנזון, נעמי חזן, ריקי טסלר, יעל ישי, דן כספי, גלעד מלאך, אורלי סוקר, נתנאל פישר וגדעון רהט. רבים מתלמידיו השתלבו בהוראה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל. כמו כן, הדריך מספר קטן של סטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות בגרמניה ובהולנד.
מפרסומיו
- משה ליסק ועמנואל גוטמן (עורכים), מוסדות ותהליכים פוליטיים בישראל, ירושלים, אקדמון, 1971.
- ש"נ אייזנשטדט, עמנואל גוטמן ויעל עצמון (עורכים), מדינה וחברה: סוגיות בסוציולוגיה פוליטית, תל אביב, עם עובד, 1976.
- משה ליסק ועמנואל גוטמן (עורכים), המערכת הפוליטית הישראלית, תל אביב, עם עובד, 1979.
- עמנואל גוטמן, "ההכרזה ויישומה", בספר: יעל חבר (עורכת), ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, ירושלים, משרד החינוך, התרבות והספורט/מרכז ההסברה/שרות הפרסומים, 1999.
- Dan Caspi, Abraham Diskin and Emanuel Gutmann, The Roots of Begin's Success: The 1981 Israeli Elections, London, .Croom Helm,1984
פרסים
- פרס מפעל חיים של האגודה הישראלית למדע המדינה ב-2004.[3]
- אות יקיר הארגון והקהילה - ארגון יוצאי מרכז אירופה.[4]
חיים אישיים
היה נשוי לנחמה (לבית פורמן), מפקחת ארצית על בריאות הציבור, עד לפטירתה ב-2010.[5] לבני הזוג נולדו שלוש בנות: יעל (מוקי) פרידמן, שהייתה מורה לסוציולוגיה, לאזרחות ולחינוך מיוחד, מיכל (מיכי) שטרן, פרופ' לסטטיסטיקה במכללה האקדמית תל אביב יפו, וטל ניסני, שהייתה מורה במכינה קדם-אקדמית.
התגורר במרכז ירושלים.
לקריאה נוספת
- עמנואל גוטמן, קורות חיים, ראיון באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה
- אורי דרומי, נחמה גוטמן, מפקחת בריאות הציבור, 1922-2010, באתר הארץ, 19.11.2010
הערות שוליים
- ^ עמנואל גוטמן, קורות חיים, באתר ארגון יוצאי מרכז אירופה, 2019
- ^ שלמה גוטמן באתר יזכור
- ^ מקבלי פרס מפעל חיים של האגודה הישראלית למדע המדינה לדורותיהם https://www.ispsa.org/lifetime-achievement-award
- ^ אות יקיר הארגון של ארגון עולי מרכז אירופה מוענק לפרופ' עמנואל גוטמן, באתר פייסבוק, 24.06.2019
- ^ אורי דרומי, נחמה גוטמן, מפקחת בריאות הציבור, 1922-2010, באתר הארץ, 19.11.2010
35166895עמנואל גוטמן