עיריוני

עיריוני
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	חד פסיגיים
סדרה:	אספרגאים
משפחה:	עיריתיים
סוג:	עיריוני
שם מדעי
Asphodelus

עיריוני (שם מדעי: Asphodeline) הוא סוג קטן של צמחים עשבוניים ממשפחת העיריתיים (Asphodelaceae), הכולל 17 מינים, שרובם גאופיטים רב-שנתיים ולצדם גם מינים דו-שנתיים. הצמחים מתאפיינים בעמוד תפרחת זקוף שלאורכו פזורים עלים סרגליים צפופים, ובפרחים בעלי נטייה לסימטריה דו-צדדית, תכונות המבדילות אותו מן הסוגים הקרובים עירית ועריר. בעבר נכלל הסוג במשפחת השושניים (Liliaceae) במובנה הרחב. משפחת העיריתיים מיוצגת בישראל בשלושה סוגים: עיריוני, עירית (Asphodelus) ועריר (Eremurus), המשתייכים לתת-המשפחה עיריתיים (Asphodeloideae), שרוב מיניה בדרום אפריקה.

המינים בישראל

בישראל מתועדים שלושה מינים של עיריוני: עיריוני קצר - מין נדיר; עיריוני צהוב - הנפוץ מבין שלושת המינים בישראל, והוא גם בעל תחום התפוצה הרחב ביותר הן בישראל והן בעולם מבין מיני הסוג; והמין השלישי, עיריוני כפוף, שתועד בערבה, נחשב מין אקראי בישראל או ששמו ניתן בארץ בטעות בישראל; תחום תפוצתו משתרע מטורקיה דרך סוריה–לבנון ועד ירדן.

מורפולוגיה

מבנה הפרח - ובעיקר הנטייה לסימטריה דו-צדדית, אי-השוויון הבולט בין הזירים והיצרות העלה התחתון של העטיף וכפיפתו כלפי מטה - וכן עמוד תפרחת זקוף שלאורכו פזורים עלים סרגליים צפופים, הם מן הסימנים המבדילים והבולטים של הסוג. תכונות אלו מבדילות אותו בישראל מן הסוגים עירית ועריר, שעַמודי התפרחת שלהם חסרי עלים, ופרחיהם בעלי סימטריה רדיאלית ועלי העטיף דומים זה לזה בצורתם ובגודלם.

המינים של עיריוני הם צמחים עשבוניים דו-שנתיים או רב-שנתיים, בעלי ציצת שורשים בשרניים גליליים.

העלים סרגליים, ובבסיסם נדן קרומי מורחב.

הגבעולים נושאי עלים במידה משתנה או חסרי עלים.

התפרחת אמירית, מסוג אשכול או מכבד מרובת פרחים; החפים קרומיים ומשתיירים, ועוקצי הפרחים בעלי מפרק.

הפרחים דו-מיניים; העטיף כותרתי, בן שישה עלי עטיף הערוכים בשני דורים, שלושה בכל דור, ובעלי נטייה קלה לסימטריה דו-צדדית. צבעם צהוב או כתום, ולעיתים נדירות לבן.

עלי העטיף צרים ובעלי עורק אחד, מאוחים במקצת בבסיסם ויוצרים צינור קצר מאוד דמוי כד; העלה התחתון צר מן האחרים, כפוף כלפי מטה ובעל בסיס מוארך ההולך וצר בהדרגה עד האזור המאוחה.

הזירים מפורדים, מורחבים וקעורים בבסיסם ועוטפים את השחלה; מעל הבסיס הם דמויי חוט, כפופים תחילה כלפי מטה ולאחר מכן מתרוממים. הזירים ערוכים בשני דורים בלתי שווים: הזירים החיצוניים קצרים על פי רוב מן הפנימיים. במינים אחדים מאבקי האבקנים החיצוניים גדולים ממאבקי האבקנים הפנימיים; המאבקים מחוברים אל הזיר בגבם ופונים פנימה.

השחלה בת שלוש מגורות; עמוד שחלה אחד דק כחוט; הצלקת דמוית ראש עד כמעט תלת-אונתית.

הפרי הלקט גלדני, הנפתח בפתיחה חוצת מגורה.

הזרעים שישה, בעלי שלושה מקצועות וחריצי רוחב, ובהם אנדוספרם.

תפוצה עולמית

תחום תפוצתו הטבעי של הסוג עיריוני (Asphodeline) משתרע במרחב הים-התיכוני וממשיך מזרחה עד איראן. בדרום-מזרח אירופה הוא מצוי באלבניה, יוון, דרום איטליה וסיציליה, ומשם נמשך צפונה אל חצי-האי קרים והקווקז. במזרח משתרעת תפוצתו מטורקיה אל עיראק ואיראן, וכן אל סוריה–לבנון. הגבול הדרומי עובר בצפון אפריקה (אלג'יריה ותוניסיה) ובמזרח הים התיכון - ירדן וישראל.

כל 17 המינים המוכרים של הסוג עיריוני גדלים בטורקיה. עשרה מהם מרוכזים במרחב אנטוליה וסוריה-לבנון - אזור הררי רציף מבחינה ביוגאוגרפית הכולל את דרום טורקיה וצפון סוריה–לבנון - ומתוכם שבעה אנדמיים לטורקיה. בישראל תועדו 3 מינים: עיריוני צהוב ועיריוני קצר ועיריוני כפוף. המין האחרון תועד בערבה וייתכן שהוא לא מצוי בה אלא בירדן.

גבולות התפוצה במערב, בצפון ובדרום נקבעים למעשה על ידי המין רחב התפוצה עיריוני צהוב, שהוא המין הים-תיכוני הנפוץ ביותר בסוג וגדל גם בישראל. עם זאת, מין זה אינו מגיע לעיראק ולאיראן; תחום ההתפשטות המזרחי של הסוג נקבע על ידי מינים מזרחיים יותר, ובהם עיריוני קצר (Asphodeline brevicaulis), המגיע עד עיראק ואיראן ואף גדל בישראל.

סיסטמטיקה

הסוג עיריוני שויך בעבר למשפחת השושניים (Liliaceae) במובנה הרחב, יחד עם הסוגים הקרובים עירית ועריר. עם התגבשות המיון הפילוגנטי המודרני הועברו סוגים אלה למשפחת העיריתיים (Asphodelaceae).

משפחת העיריתיים, כפי שהיא מוגדרת במערכת APG IV, היא קבוצה הטרוגנית מבחינה מורפולוגית, הכוללת טקסונים רבים שנכללו בעבר במשפחות נפרדות; משום כך קשה לזהותה על סמך מאפיינים צורניים בלבד. זוהי משפחה קוסמופוליטית הכוללת כ-40 סוגים וכ-1,000 מינים, המחולקים לשלוש תת-משפחות:

1. עיריתיים (Asphodeloideae) - שרוב מיניה בדרום אפריקה;
2. המראליים (Hemerocallidoideae) - שעיקר תפוצתם מאסיה ועד אוסטרליה;
3. קסנתוריאיים (Xanthorrhoeoideae) - שמרכזם באוסטרליה.

הסוגים עיריוני, עירית ועריר משתייכים לתת-המשפחה עיריתיים (Asphodeloideae), המאופיינת בצמחים עשבוניים בעלי עטיף כותרתי בן שישה עלים, שחלה עילית תלת-מגורתית ופרי הלקט.

התפתחות טקסונומית ומרכזי התמיינות

תולדות חקר הסוג עיריוני (Asphodeline) מהוות דוגמה אופיינית להתפתחות הטקסונומיה הבוטנית במאה ה-19. הסוג תואר למדע בשנת 1830, ובראשיתו נכללו בו שני מינים שהיו מוכרים היטב באירופה: עיריוני צהוב ועיריוני ליבורני (Asphodeline liburnica).

במהלך המאה ה-19 נוספו למניין זה תשעה מינים נוספים, כך שעד סוף התקופה כבר הוכרו 11 מינים בסוג. תיאורים אלה, שנעשו בשנים 1830–1895, חופפים לשיא המחקר הפלוריסטי הקלאסי באגן הים התיכון, בבלקן, באסיה הקטנה ובקווקז. רוב המינים שתוארו אז משתייכים למרחב הים-תיכוני הרחב - דרום-מזרח אירופה, אנטוליה, מזרח הים-התיכון והקווקז - אזורים שהיו מוקד לסיורים בוטניים אינטנסיביים של חוקרים אירופאים.

לאחר גל התיאורים של המאה ה-19 חלה תקופה ארוכה של קיפאון, ללא תיאורי מינים חדשים בסוג. רק בשלהי המאה ה-20, בשנת 1983, תוארו ארבעה מינים נוספים, כולם מאזור אנטוליה (טורקיה) וסביבתה הקרובה: עיריוני אנטולי (Asphodeline anatolica), עיריוני בייטופיה (Asphodeline baytopiae), עיריוני קיליקי (Asphodeline cilicica) ועיריוני פשמניאני (Asphodeline peshmeniana). תוספת זו משקפת התמקדות מחודשת בפלורה של דרום ומרכז טורקיה - אזור המאופיין בריבוי מינים אנדמיים, בטופוגרפיה מורכבת (רכסי הטאורוס והרי אנטוליה) ובאוכלוסיות מבודדות שלא הובחנו קודם לכן כמינים עצמאיים.

בשנת 1998 נוספו שני מינים נוספים, אף הם מטורקיה (מחוז אנטליה): עיריוני סרטצ'יה (Asphodeline sertachiae) ועיריוני טורקי (Asphodeline turcica). ששת המינים הללו תוארו בידי החוקר Tuzlacı ועמיתיו, אשר תרמו גם לתיאור תת-מינים וזנים במסגרת הסוג. ארתן טוזלאצ'י (Ertan Tuzlaci) הוא חוקר בוטנאי טורקי שעמל על המיון והטקסונומיה של סוג עירוני בשלהי המאה ה-20.

כל 17 המינים המוכרים של הסוג עיריוני גדלים בטורקיה. עשרה מהם מרוכזים במרחב אנטוליה והלבנט הצפוני - אזור הררי רציף מבחינה ביוגאוגרפית הכולל את דרום טורקיה וצפון סוריה–לבנון - ומתוכם שבעה אנדמיים לטורקיה. אף שהמרחב מחולק כיום בין מדינות שונות, מדובר ברצף טופוגרפי ופלוריסטי אחד, הנשען על המשכיות רכסי הטאורוס והלבנון ועל מרכיב צמחייה משותף; משום כך מינים המוגבלים לחלקו הטורקי של רצף זה נחשבים אנדמיים לטורקיה במובנה המדיני, אף שהם משתייכים ליחידה ביוגאוגרפית רחבה יותר. ששת המינים שתוארו בשלהי המאה ה-20 תוארו כולם מטורקיה, בעיקר מדרום וממרכז אנטוליה, ואחד מהם חורג דרומה אל תחום סוריה–לבנון.

טורקיה מתבלטת אפוא כמרכז המגוון העולמי של הסוג. ריכוז זה משקף את חשיבותה של אנטוליה כאזור מעבר ביוגאוגרפי בין אירופה לאסיה וכמרחב הררי מגוון, המאופיין בבידוד גאוגרפי ובפסיפס בתי גידול המעודדים התמיינות והיווצרות מינים. בהתאם לכך, חלק מן המינים מוגבלים לאזורים מצומצמים בטורקיה, דבר המחזק את מעמדה כמרכז התמיינות של הסוג.

התמונה ההיסטורית והביוגאוגרפית גם יחד מלמדת כי אנטוליה איננה רק מרכז תפוצה, אלא גם מוקד התמיינות פעיל ומתמשך - תהליך הניכר הן במגוון הגבוה של מינים ותיקים והן בתיאור מינים חדשים בעת האחרונה.

מקור השם

השם "עיריוני" ניתן לסוג Asphodeline במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 (סעיף 98), בצמידות לסוג הקרוב עירית (Asphodelus), שנקבע בסעיף העוקב (99). השם "עיריוני" נגזר מן השם "עירית" בתוספת הסיומת ־וֹנִי, המשמשת בעברית ליצירת שם המציין השתייכות, דמיון או זיקה. בכך משקף השם העברי את קרבתם הטקסונומית והמורפולוגית של שני הסוגים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עיריוני בוויקישיתוף

• עיריוני, באתר NCBI (באנגלית)
• עיריוני, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
• עיריוני, באתר Tropicos (באנגלית)
• עיריוני, באתר GBIF (באנגלית)
• עיריוני, באתר IPNI (באנגלית)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

עיריוני42764732Q1713638