עילית פרבר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עילית פרבר
לידה 23 במאי 1973 (גיל: 51)
ישראל
מוסדות אוניברסיטת תל אביב
זרם פילוסופיה קונטיננטלית
תחומי עניין פילוסופיה של רגשות, פילוסופיה של הלשון, פילוסופיה של ההיסטוריה, פילוסופיה יהודית
עיסוק מרצה, פילוסופית
הושפע מ בנימין, לייבניץ, הרדר, פרויד, שולם, אמרי, קאנט, היידגר, אלי פרידלנדר
מדינה ישראל
https://www.ilitferber.com/

עילית פרבר היא פילוסופית ישראלית, פרופסור חבר בחוג לפילוסופיה של אוניברסיטת תל אביב.

ביוגרפיה

פרבר למדה בין השנים 1998–2002 בתוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן, באוניברסיטת תל אביב. עבודת התזה שלה "האמת והאידאה בכתביו המוקדמים של ולטר בנימין" נכתבה בהנחיית אלי פרידלנדר.[1] בין השנים 2003–2008 כתבה את עבודת הדוקטורט שלה, Melancholy and philosophy: Walter Benjamin's early writings, שגם נעשתה בהנחיית פרידלנדר, וכן בידי מייק יניגס (Michael Jennings) מאוניברסיטת פרינסטון. בין השנים 2007–2008 השלימה לימודי פוסט-דוקטורט במלגה של מרכז מינרבה לזכויות האדם ובין השנים 2008–2010 במלגה נוספת של יד הנדיב.[2]

כיום פרופ' פרבר מלמדת פילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. מחקריה מתמקדים באסתטיקה ובפילוסופיה של רגשות, בעיקר מלנכוליה, סבל וכאב, מנקודת המבט של השפה. היא פרסמה מאמרים על לייבניץ, הרדר, פרויד, ולטר בנימין, היידגר, גרשום שלום וז'אן אמרי. היא הייתה שותפה לעריכת ספר על תפקידם של הלכי רוח בפילוסופיה, ושני ספרים, באנגלית ובעברית, על קינה בהגותו של גרשם שלום יחד עם גלילי שחר.

ב-2013 פורסם ספרה Philosophy and Melancholy: Benjamin's Early Reflections on Theatre and Language (הוצאת אוניברסיטת סטנפורד) המבוסס על עבודת הדוקטורט שלה. הספר חוקר את תפקיד המלנכוליה בכתביו המוקדמים של ולטר בנימין ודן ביחסים בינו לבין פרויד ולייבניץ.

ב-2019 פורסם ספרה האחרון Language Pangs: On Pain and the Origin of Language (הוצאת אוניברסיטת אוקספורד). הספר חוקר את תפקיד הכאב בהגותו של הרדר בדיוניו על מקורות השפה, יחד עם הסמינר שהיידגר העביר אודותיו ובהשוואה לסופוקלס.[3]

חיים אישיים

פרבר נשואה לרועי, והם הורים לשלושה בנים, אורי, אדם ויותם.[4]

ביבליוגרפיה חלקית

ספרים

  • Language Pangs: On Pain and the Origin of Language (Oxford University Press, 2019).
  • Philosophy and Melancholy: Benjamin's Early Reflections on Theater and Language (Stanford University Press, 2013).

בעריכתה

  • Escribir La Violencia. Hacia Una Gramatica Del Grito [Writing violence. Toward a grammar of the cry], Co-Edited with A. Liviana- Messina and A. Potestà (Metales Pesados, 2019)
  • Lamentations: Poetry and Thought in Gershom Scholem [in Hebrew], Co-Edited with Galili Shahar (Carmel, 2016).
  • ament in Jewish Thought: Philosophical, Theological and Literary Perspectives, Co-Edited with Paula Schwebel (De Gruyter, 2014).
  • Philosophy’s Moods: The Affective Grounds of Thinking, Co-Edited with Hagi Kenaan (Springer, 2011).

מאמרים

בכתבי עת

  • "מסה על מלנכוליה ומקצב”, מכאן 18 (2019)
  • “Walter Benjamin and the Acoustics of Childhood,” Angelaki, Vol. 27.5 (forthcoming 2022)
  • ““Schmerz war ein Staudamm”. Benjamin sur la Douleur” [in French], Sociétés (Revue des Sciences Humaines et Sociales), Vol. 51, 2021.1, Pp. 63-78.
  • “Sprache und Hören bei Herder“ [in German], in: Galili Shahar (Ed.), Geschichte und Repräsentation Sinne – Sprache – Bilder (Das Tel Aviver Jahrbuch für deutsche Geschichte 46), Göttingen: Wallstein Verlag, 2019, 11-32.
  • “Wandering About Language,” Philosophy Today 61(4) (2017), pp. 1005-1012.
  • “Mesihçilik ve Bir Geleceğin OlanaksızlığI” [Messianism and the Impossibility of a Future] [in Turkish], sabah ülkesi: üç aylık kültür-sanat ve felsefe dergisi 53 (2016), pp. 60-64.
  • Melankoli Felsefesi: Sigmund Freud - Walter Benjamin [in Turkish] (Sub Yayinlari) (2016).
  • “Pain as Yardstick: Jean Améry,” Journal of French and Francophone Philosophy, special issue on Jean Amery XXIV (3) (2016), pp. 3-16.
  • “A Feel for Benjamin,” in The Future of Benjamin MLA Commons, Special issue ed.: Nitzan Lebovic (2015)
  • “”Schmerz war ein Staudamm”: Benjamin on Pain,” Benjamin-Studien 3 (2014), pp. 165-177.
  • “Lament and Pure Language: Scholem, Benjamin and Kant,” Jewish Studies Quarterly 21(1) (2014), pp. 42-54.
  • “A Language of the Border: On Scholem's Theory of Lament,” Journal of Jewish Thought and Philosophy 12(2) (2014), pp. 161-186.
  • “A Wound Without Pain: Freud on Aphasia,” Naharaim: Journal of German Jewish Literature and Cultural History 4 (2010), pp. 133-151.
  • “Herder: On Pain and the Origin of Language,” The Germanic Review 85 (2010), pp. 205-223."I
  • "Interruptions in Brecht and Benjamin: The Case of Brecht's Radio Plays," Assaf: Studies in Theater 19-20 (2005), pp.35-52.

פרקים באסופות

  • “On Laws and Miracles,” in Religion in Reason: Essays in Phenomenology, Dialectics, and Political Theology, (eds.) Martin Shuster, Tarek R. Dika (Routledge, forthcoming).
  • ““In Voice Land”: Benjamin on Air”, in Forces of Education: Walter Benjamin and the Politics of Pedagogy, (eds.) Dennis Johanßen, Dominik Zechner (Bloomsbury, forthcoming).
  • “La violencia del lenguaje: Herder y Sófocles” [in Spanish], in Escribir la violencia. Hacia una gramatica del grito, (eds.) A. Liviana-Messina, A. Potestà, I. Ferber (Metales Pesados, 2019).
  • ““Este país es un volcan”. Notas sobre “Nuestra lengua” de Scholem” [“This Country is a Volcano”: Remarks on Scholem's “On Our Language”], Filosofía y mesianismo: Lenguaje, temporalidad y política, eds.: A. Liviana Messina, E. Taub, trans.: Matías Bascuñan (Santiago: Metales Pesados) (2016), pp. 19-34.
  • “Sadness and Photography: Barthes and Benjamin,” in Philosophy of Emerging Media Understanding, Appreciation, Application, eds. J. Floyd, J. E. Katz (Oxford University Press, 2016), pp. 206-216. ​
  • “Language and Instability: Scholem and Bialik on Language and Secularization,” in Language as Bridge and Border: Linguistic, Cultural and Political Constellations in Eighteenth to Twentieth Century German-Jewish Thought, ed. S. Sander (Hentrich & Hentrich, 2015), pp. 179-194.
  • “Stimmung: Heidegger and Benjamin,” in Sparks Will Fly: Walter Benjamin and Martin Heidegger, eds: A. Benjamin, D. Vardoulakis (SUNY, 2015), pp. 67-93.
  • “Incline thine ear unto me, and hear my speech”: Scholem, Benjamin, and Cohen on Lament,” in Lament in Jewish Thought: Philosophical, Theological and Literary Perspectives, eds.: I. Ferber, P. Schwebel (De Gruyter Press, 2014), pp. 111-130.
  • “Aphasie, Trauma, und Freud's Schmerzlose Wunde,” in Freuds Referenzen, eds.: G. Scharbert, C. Kirschhoff (Berlin: Kadmos Kulturverlag, 2012), pp. 145-167.
  • “Philosophy's Moods: An Introduction,” co-authored with H. Kenaan, in Philosophy's Moods: The Affective Grounds of Thinking (Springer Press, 2011), pp. 3-10.
  • “Leibniz's Monad: A Study in Melancholy and Harmony,” in Philosophy's Moods: The Affective Grounds of Thinking (Springer Press, 2011), pp. 53-68.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ תזה: "האמת והאידאה בכתביו המוקדמים של ולטר בנימין", פרבר, עילית, 2002 באתר ספריית סוראסקי
  2. ^ https://www.ilitferber.com/
  3. ^ פרופ' עילית פרבר | הפקולטה למדעי הרוח ע"ש לסטר וסאלי אנטין, באתר humanities.tau.ac.il
  4. ^ Philosophy and Melancholy: Benjamin's Early Reflections on Theater and Language (Stanford University Press, 2013) p.X.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33776272עילית פרבר

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עילית_פרבר&oldid=2015814"