לדלג לתוכן

עוד חוזר הניגון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
נתן אלתרמן

"עוד חוזר הניגון" הוא שיר שפרסם המשורר העברי נתן אלתרמן. השיר פורסם ללא שם, ונקרא על שם השורה הראשונה בו: ”עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא”.

השיר פותח את ספרו הראשון של אלתרמן, "כוכבים בחוץ", שהתפרסם ב-1938 בהוצאת יחדיו. הוא מתאר עובר אורח ואת מה שהוא רואה בדרכו. אותו עובר אורח, הקרוי בפי אלתרמן לעיתים "הלך", משרת שירים רבים של המשורר, ובפרט בספר זה. אחת הדוגמאות המוכרות היא השיר "ירח" שם מופיעה השורה ”וּבִרְאוֹתְךָ כִּי דֶּרֶךְ עוֹד צוֹפָה אֶל הֵלֶךְ”.

מילות הבית הראשון:

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ
וְעָנָן בְּשָׁמָיו וְאִילָן בִּגְשָׁמָיו
מְצַפִּים עוֹד לְךָ, עוֹבֵר אֹרַח.

השיר חרוז ושקול בדיוק רב. מקצבו המשולש המסודר, והחריזה לסירוגין, היו לסימני היכר של אלתרמן שהיו גם נושא לביקורת יצירותיו מפי המבקר העברי, נתן זך.[1] הלשון ציורית ומרבה לתאר את הטבע בכלים של האנשה ומטפורה.

דן מירון טוען במאמרו "נקודת המוצא" שאלתרמן היה מודע לחלוטין לשירה המודרנית האירופאית ולתאוריות המודרניסטיות ושכתיבתו הסימבולית, לשונו ה"אנכרוניסטית" והמקצב הלכאורה-מלאכותי בו נקט הם ביטוי פנימי אמיתי ואותנטי לעולמו של המשורר. מירון טוען שכל שירתו של אלתרמן היא "ניגון" שצריך להתפרש באמצעות שיר זה.

זהו אחד משיריו המפורסמים של אלתרמן, הוא זכה למספר לחנים וביצועים רבים, ונלמד בבתי הספר בישראל.

לקריאה נוספת

  • דן מירון, נקודת המוצא, ארבע פנים בספרות העברית בת ימינו, הוצאת שוקן 1962 עמ' 37–83
  • אריאל הירשפלד, כל כולה בסודנו תבוא: משקל, צורה ומשמעות בשירת אלתרמן בתוך: חנן חבר (עורך), רגע של הולדת: מחקרים בספרות העברית והיידיש לכבוד דן מירון עמ' 905–920

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ראו מאמרו של נתן זך "הרהורים על שירת אלתרמן", עכשיו, חוב' 3–4 (אביב תשי"ט 1959), עמ' 109–122


עוד חוזר הניגון41815620Q12410232