עובדיה שפירא
 | |
| ד"ר עובדיה שפירא, 2020 | |
| לידה |
1927 קליבלנד, אוהיו, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
5 במרץ 2026 (בגיל 99 בערך) הרצליה, ישראל |
| מנחה לדוקטורט | ויליאם ג'יימס מקנזי |
| ילדים | מיכל שפירא-טפר |
עובדיה שפירא[1] (1927 – 5 במרץ 2026) היה סוציולוג ישראלי שחקר בתחומי סוציולוגיה כפרית וסוציולוגיה פוליטית. השתייך לדור הסוציולוגים הראשון שחקר ולימד באוניברסיטה העברית בירושלים בשנות ה-50 וה-60 של המאה ה-20, בהשראתו של פרופ' ש"נ אייזנשטדט. בתחילת שנות ה-70 התמנה למרצה בחוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת חיפה. היה שם גם ראש החוג, ותקופה מסוימת היה הממונה האקדמי על מכללת עמק יזרעאל.
ביוגרפיה
שפירא נולד בעיר קליבלנד, אוהיו, בארצות הברית. אמו, מלכה, הייתה מורה לאנגלית בארץ ישראל, ב-1946 נסעה כשליחת הסוכנות היהודית למחנות העקורים בגרמניה וסייעה בהעלאת ילדים יהודיים משארית הפליטה לארץ ישראל, ולאחר הקמת המדינה עבדה כעובדת סוציאלית במושבי עולים במסגרת תנועת המושבים. אביו, יוסף שפירא, היה עיתונאי ופעיל ציוני בארצות הברית, ולאחר שעלה לישראל היה מזכיר תנועת המושבים הראשון, עבד במרכז החקלאי, ופרסם ספרים רבים בנושאי התיישבות, תנועת העבודה, משיחיות בישראל, וביוגרפיות של אישים מרכזיים בתנועת העבודה.[2] שני הוריו נולדו במזרח אירופה, היגרו לניו יורק, ואחרי נישואיהם עברו לקליבלנד.
בגיל 6 עלה שפירא עם הוריו לארץ ישראל, והמשפחה התיישבה בנהלל. אחיו הצעיר חי בנהלל. בבית ספר יסודי למד בנהלל, ובתיכון למד בבית הספר החקלאי מקוה ישראל. לאחר סיום לימודיו, שירת כנוטר במשטרת היישובים העבריים, והיה חבר בארגון ההגנה.
בשנת 1946 עבר לירושלים, התחיל ללמוד באוניברסיטה העברית, והספיק לסיים שנה א' של התואר. עם פרוץ מלחמת העצמאות עזב את האוניברסיטה ושירת בצבא. בין התפקידים הצבאיים שמילא: עוזר מינהלי במפקדת גולני, קצין תרבות, קצין תותחנים במערך הנ"מ (לאחר שעבר קורס קציני מילואים), ובשלהי שירותו במילואים - בחיל המודיעין. לאחר ששירת שנתיים בצבא, השתחרר וחזר ללמוד באוניברסיטה העברית. הוא סיים את לימודיו לתואר מ"א בתחומים של היסטוריה כללית, סוציולוגיה ופילוסופיה.
לאחר סיום התואר עבד במחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית כ"סוציולוג חבלי",[3] ואחר כך כראש צוות הסוציולוגים במחלקה זו. כמו כן, עבד בהוראה אקדמית (בתואר "מדריך") בשלוחת האוניברסיטה העברית בתל אביב (לפני שאוניברסיטת תל אביב הפכה לעצמאית), באוניברסיטת חיפה ובטכניון.
בשנות ה-60, בעקבות פרשת לבון, היה בין מייסדי קבוצת מן היסוד ופעיליה.
בשנת 1968, פרש מעבודתו במחלקת ההתיישבות, ויצא לאוניברסיטת גלאזגו, בה היה מרצה ללימודי ישראל במשך שלוש שנים. בתקופה זאת, השלים את כתיבת עבודת הדוקטור, שעסקה במפלגות הפוליטיות בישראל, ושנכתבה בהדרכתו של פרופ' ויליאם ג'יימס מקנזי (אנ'), פרופסור לממשל ופוליטיקה באוניברסיטה זו.[4]
עם חזרתו לישראל, קיבל מינוי כמרצה במחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת חיפה, שם עבד כ-24 שנים. בתקופה זו היה גם ראש החוג לסוציולוגיה, והממונה האקדמי על מכללת עמק יזרעאל (לפני שקיבלה עצמאות אקדמית).
חשיבותו של שפירא בהיסטוריה של הסוציולוגיה הישראלית נבעה בעיקר מהיותו שייך לדור הראשון של סוציולוגים, שבשנות ה-50 וה-60 הקימו את התשתית ללימודי הסוציולוגיה בישראל.
משפחתו
היה נשוי למרים (ממנה התגרש לאחר כמה שנים). בתם היא מיכל שפירא-טפר, פסיכואנליטיקאית (שנשואה לרוני טפר, פרופסור לרפואה).
התגורר בהרצליה.
פרסומיו
מחקריו על סוציולוגיה כפרית
- עובדיה שפירא, פעילות מפלגתית בעיר של עולים, בתוך: משה ליסק (עורך), מושבי עולים במשבר ובהתבססות, ירושלים, בית הספר לכלכלה ולמדע החברה ע"ש קפלן, האוניברסיטה העברית, 1956.
- עובדיה שפירא, נס הרים: סקר סוציולוגי של כפר עולים בהרי ירושלים, ירושלים, חבל ההר של מחלקת ההתיישבות של הסוכנות היהודית, 1959.
- עובדיה שפירא, גדיש – כפר של יוצאי תימן בערי ירושלים, ירושלים, [מוציא לאור בלתי ידוע], 1960.
- עובדיה שפירא, הפעלת מנהיגות במושבי עולים, 1960.
- עובדיה שפירא, פיתוח מישקי וגורמים חברתיים – הערות כלליות לגבי הקשר ביניהם, ירושלים, המחלקה להתיישבות – חבל ההר, הסוכנות היהודית, 1961.
- עובדיה שפירא, נסים – כפר הררי של יוצאי קורדיסטן, בתוך הקובץ: הגירה וקליטה, ירושלים, הסוכנות היהודית, תשכ"ה (בערך).
- עובדיה שפירא (עורך), מושבי עולים בישראל: התפתחותן ובעיותיהן של קהילות כפריות חדשות, ירושלים, המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, 1972.
- עובדיה שפירא (עורך), מרכזים כפריים מאוכלסים, רחובות, המכון הלאומי והאוניברסיטאי לחקלאות (גרסה אנגלית: Ovadia Shapiro(ed.), Inhabited rural centers in Israel, Rehovot, Settlement Study Center, 1968).
ספר שתרגם
- ולטר ג'ון הרברט ספרוט (ו. ג'. ה. ספרוט (אנ')), סוציולוגיה (תרגמו מאנגלית: מרים ועובדיה שפירא), ירושלים, הוצאת ראובן מס (ספרית דני למדע פופולרי), 1955.
מבחר מאמרי-דעה בעיתון "הארץ"
שפירא הרבה לכתוב מאמרי-דעה ומכתבים למערכת של עיתון "הארץ". להלן כמה מהם:
- זילות השיח הסוציולוגי, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2010
- הדוגמה של מרטין בובר, באתר הארץ, 17 באוגוסט 2010
- הימין והשמאל נפגשים, באתר הארץ, 23 במרץ 2010
- גם העץ של הנציב העליון, באתר הארץ, 8 בפברואר 2010
קישורים חיצוניים
ד"ר עובדיה שפירא, ראיון במסגרת פרויקט תיעוד דור תש"ח (ראיון ראשון מתוך שלושה), יוני 2018, סרטון בערוץ "תולדות ישראל", באתר יוטיוב, 15 באוגוסט 2021- ד"ר עובדיה שפירא, ראיון במסגרת פרויקט תיעוד דור תש"ח (ראיון שני מתוך שלושה), יוני 2018, סרטון בערוץ "תולדות ישראל", באתר יוטיוב, 15 באוגוסט 2021
- ד"ר עובדיה שפירא, ראיון במסגרת פרויקט תיעוד דור תש"ח (ראיון שלישי מתוך שלושה), יוני 2018, סרטון בערוץ "תולדות ישראל", באתר יוטיוב, 15 באוגוסט 2021
הערות שוליים
- ↑ באנגלית: Ovadia Shapiro.
- ↑ יוסף שפירא, אביו של עובדיה, כתב ספרים רבים. מבין ספרים אלה, ראוי לציון מיוחד ספרו: מורי ומחנכי - זכרונות, רשמים, חוויות, תל אביב, נתיב, 1972, שהוא מעין אוטוביוגרפיה שבה הוא מתמקד בדמויות שהשפיעו עליו במהלך חייו.
- ↑ סוציולוג חבלי - בכל חבל ארץ שבו הוקמו יישובים חדשים, בעשור הראשון לקיום מדינת ישראל, ובהם מתיישבים/ עולים חדשים מארצות שונות, התמנה מטעם המחלקה להתיישבות של הסוכנות היהודית, סוציולוג שתפקידו לעקוב ולחקור באופן יישומי את בעיות הקליטה החברתית באותו אזור.
- ↑ Ovadia Shapiro, Political Parties in a New Society: THe Case of Israel (under the supervision of Prof. W. J. M. Mackenzie), Glazgow: University of Glazgow, 1970
עובדיה שפירא42858579Q113371838