עדריאל המחולתי
עַדְרִיאֵל הַמְּחֹלָתִי, אישיות מהתנ"ך, שמו מופיע בספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק י"ט.
זיהוי דמותו של עדריאל
שאול נתן לעדריאל את מרב, בתו לאישה. בתו של שאול הובטחה לדוד לאחר שעמד בשני התנאים שהציב לו שאול, ניצחון על גָּלְיָת[1] והסכמתו להלחם בפלישתים[2]. שאול נתן את בתו הבכורה לעדריאל. הפרשן מצודת דוד מבאר את המילים: "וַיְהִי, בְּעֵת תֵּת"[3] כך: ” כאשר הגיעה העת שקבע לתת את מרב לדוד, והיא נתנה על ידי עצמה לעדריאל, וקבלה ממנו קדושין בלא דעת אביה.” כך שהבת היחידה שנשארה לקיים בה את הבטחתו הייתה מיכל. ייתכן כי בנישואין למרב, ביקש שאול לקשור קשרים עם היישוב בעבר הירדן המזרחי.[4]
בספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוקים ח'-ט' מתואר כי חמשת בניה של מיכל מעדריאל נמסרו לידי הגבעונים, והוצאו להורג. חז"ל ביארו כי הם נקראים בני מיכל בגלל שהיא גידלה את ילדיה של מרב.[5] הקושי נובע גם מהכתוב בשמואל ב', ו', כ"ג: ”וּלְמִיכַל בַּת-שָׁאוּל לֹא-הָיָה לָהּ יָלֶד עַד יוֹם מוֹתָהּ.”
ישנה מחלוקת בתלמוד[6] האם התקדשה מרב לדוד לפני שנישאה לעדריאל. לפי רבי יוסי דוד קידש את מרב (ולאחר מותה נשא את מיכל). לפי רבי יהושע בן קרחה דוד אכן קידש את מרב, אך לדעת שאול אביה היו אלו קידושי טעות שאינן תופסים, משום "מקדש במלוה" או מטעם הלכתי אחר (ולכן נשא דוד את אחותה מיכל בחייה).
עדריאל הוא בנו של ברזילי המחולתי[7]. אם ברזילי זה הוא ברזילי הגלעדי המוזכר בספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק ח' וספר שמואל ב', פרק י"ז, פסוק כ"ז, אזי עדריאל הגיע ממשפחה ממעמד גבוה. ביסוס לכך שברזילי אבי עדריאל הוא ברזילי הגלעדי הוא זיהוי מקומה של אבל מחולה בעבר הירדן, בארץ גלעד.
יש הסוברים כי אבל מחולה היא תל אבו צוץ הממוקם ליד מעברות הירדן ממזרחה למחולה כיום.
הערות שוליים
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ז, פסוק כ"ה
- ^ ספר שמואל א', פרק י"ח, פסוק י"ז
- ^ שמואל א', י"ח, י"ט.
- ^ משה גרסיאל, עולם התנ"ך: שמואל א', תל אביב, דוידזון עתי, 1993, עמ' 166.
- ^ בבלי, סנהדרין, י"ט, ע"ב.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף י"ט עמוד ב'
- ^ ספר שמואל ב', פרק כ"א, פסוק ח'
25817900עדריאל המחולתי