עבודה סוציאלית קהילתית

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עבודה סוציאלית קהילתית היא תחום בעבודה סוציאלית, המתמקד בחיזוק קהילות ושיפור איכות החיים של חבריהן. זאת באמצעות תהליכי שינוי חברתי, העצמה(אנ') קולקטיבית, פיתוח שירותים והנגשת משאבים. גישה זו פועלת ליצירת שוויון הזדמנויות וצמצום פערים חברתיים וכלכליים, תוך שיתוף פעולה עם ארגונים חברתיים, מוסדות ממשלתיים וקהילות מקומיות.

עקרונות בעבודה סוציאלית קהילתית

  • העצמה קולקטיבית: שיתוף חברי הקהילה בקבלת החלטות, חיזוק תחושת המסוגלות והמנהיגות בקרב קבוצות מוחלשות.
  • זיהוי צרכים מקומיים: הבנת הצרכים והבעיות הייחודיות של קהילות שונות והתאמת השירותים בהתאם.
  • פיתוח קהילה: חיזוק התשתיות החברתיות, כגון הקמת מרכזים קהילתיים, יצירת תוכניות חינוכיות ופיתוח מקורות תעסוקה.
  • פעולה לצדק חברתי: מאבק במערכות מדכאות, וקידום מדיניות של מאבק, במטרה להבטיח זכויות והזדמנויות לחברי הקהילה או לתת קבוצות באוכלוסייה.

שיטות פעולה

  1. אבחון קהילתי: ביצוע סקרים, ראיונות קבוצתיים, שיחות עם מנהיגים טבעיים ומובילי דעה בקהילה, כדי לאתר את הצרכים המרכזיים.
  2. פיתוח פרויקטים קהילתיים: ייזום ובנייה של תוכניות פעולה, המכוונות לשיפור מצבן החברתי-כלכלי של קבוצות מוחלשות.
  3. שיתופי פעולה בין-מגזריים: עבודה עם ממשלות והשלטון המקומי, המגזר השלישי, עמותות, מוסדות חינוך וגופים פרטיים, לצורך שיפור השירותים.
  4. ליווי והערכה: מעקב מתמשך אחר ההתקדמות ומדידת השפעת ההתערבויות על הקהילה.

תחומי פעילות מרכזיים

  • שכונות מוחלשות: פיתוח דיור ציבורי, קידום תוכניות חינוך והכשרה מקצועית.
  • קהילות מיעוטים: קידום אינטגרציה חברתית ותמיכה כלכלית.
  • משברי הגירה: סיוע למהגרים במציאת דיור, עבודה והשתלבות בחברה המקומית.
  • שיקום קהילות נפגעות אסון: התמודדות עם משברים באמצעות ייעוץ, סיוע פסיכותרפי ופיזי, ופיתוח תוכניות שיקום.

אתגרים וקשיים בעבודה סוציאלית קהילתית

  • תקציב ומשאבים מוגבלים: לעיתים קרובות, קהילות מוחלשות סובלות ממחסור במשאבים כלכליים (קושי בתקציב וביכולת מימון לפעילות) ובמשאבים אנושיים (היעדר מתנדבים, היעדר מוטיבציה לפעולה לצורך השינוי).
  • מאבקים פוליטיים: התנגשויות עם מדיניות ממשלתית או עם לחצים פוליטיים, עלולים להוות חסם בקידום פרויקטים קהילתיים.
  • שונות בין קהילות: קהילות מוחלשות או קהילות שעברו משבר, עשויות להיות שונות מאוד במאפייניהן ובאופן העבודה הנדרש בעניינן. העבודה הסוציאלית הקהילתית מחייבת התאמה של המודלים של העבודה הסוציאלית הקהילתית לאוכלוסיות המגוונות והשונות זו מזו, ונדרשת גמישות גבוהה, רגישות תרבותית, והבנת הייחוד של הקהילה.
לדוגמה, הן בקרב ניצולי טבח שבעה באוקטובר, הן בקרב עובדים זרים בישראל, והן בעבודה עם שכונות במצוקה חברתית-כלכלית, נדרשה עבודה סוציאלית קהילתית. ועם זאת, העבודה עם כל אחת מהקהילות היא נפרדת, ומחייבת אבחון, התערבות ומעקב שונים לחלוטין.

לקריאה נוספת

  • עזרא, י' (2005). העצמה ושינוי קהילתי בישראל: יסודות תאורטיים ומעשיים. הוצאת רמות.
  • פרידמן, מ' (2012). פיתוח קהילתי בישראל: עבר, הווה ועתיד. המרכז לחקר העבודה הסוציאלית, אוניברסיטת תל אביב.
  • משרד הרווחה והביטחון החברתי. (2021). הנחיות לעבודה סוציאלית קהילתית בישראל.
  • Checkoway, B. (1995). "Six strategies of community change." Community Development Journal.
  • Hardcastle, D.A., Powers, P.R., & Wenocur, S. (2011). Community Practice: Theories and Skills for Social Workers. Oxford University Press.
  • Weil, M. (1996). Community Practice: Conceptual Models. The Haworth Press.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

עבודה סוציאלית קהילתית41345364Q5155039