עבד א-רחמן הרביעי
| לידה | המאה ה־10 | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה | 23 ביולי 1018 | ||||
| כינוי | אלמרת'צי באללה (المرتضي بالله) | ||||
| השקפה דתית | אסלאם סוני | ||||
| שושלת בית אומיה | |||||
| אב | מוחמד אבן עבד אלמלכ אבן עבד אלרחמן (محمد بن عبد الملك بن عبد الرحمن) | ||||
| |||||
עבד א-רחמן אבן מוחמד אבן עבד אל-מלכ (בערבית: عبد الرحمن بن محمد بن عبد الملك, תעתיק מדויק: עבד אלחמן בן מחמד בן עבד אלמלכ), הידוע גם כעבד א-רחמן הרביעי, היה ח'ליף של אמירות קורדובה באל-אנדלוס, וכן היה אחיו של השאם השלישי. שנת הולדתו אינה ידועה, והוא נהרג בשנת 1018 לספירה.
בשנת 1018 הוא נרצח תוך כדי הימלטות מקרב כשתומכיו נטשו אותו. אלה היו בדיוק אותם תומכים שהעלו אותו לשלטון מלכתחילה.[1] הוא שלט זמן קצר בלבד, בדומה לעבד א-רחמן החמישי.
בכתביו של אבן חזם, עבד א-רחמן הרביעי מתואר כשליט שלא לבש משי בזמן שלטונו.[2]
הערות שוליים
- ↑ אינציקלופדיה בריטניקה, 1911
- ↑ עלי אבן חזם, جمهرة أنساب العرب ("הגנאלוגיה של הערבים"), קהיר: דאר אל-מעארף, 1982, עמ' 101
עבד א-רחמן הרביעי41943354Q307429