ספר הזיכרון לקורבנות רדיפת היהודים תחת העריצות הנאצית בגרמניה 1933-1945
ספר הזיכרון לקורבנות רדיפת היהודים תחת העריצות הנאצית בגרמניה 1933-1945 (בגרמנית: Gedenkbuch – Opfer der Verfolgung der Juden unter der nationalsozialistischen Gewaltherrschaft 1933–1945) הם ספר ומאגר נתונים מקוון של הארכיון הפדרלי הגרמני, המתעדים את שמותיהם והמידע על גורלם של מרבית הקורבנות של שואת יהודי גרמניה. נכון לפברואר 2020 נכללו במאגר הנתונים שמותיהם ופרטיהם של 176,475 איש.
פיתוח ספר הזיכרון
ספר הזיכרון המודפס
בשנת 1960, בעקבות יוזמה מצד מוסד יד ושם בישראל, פנה שר הפנים של גרמניה המערבית בכתב אל רשויות מדינות גרמניה המערבית והרשויות המקומיות בה וקרא להן לאסוף מידע על האוכלוסייה היהודית שחיה בתחומיהם לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ורצח היהודים האקטיבי שהתנהל במהלכה, על מנת שהמידע יהווה בסיס לספר זיכרון לקורבנות.
מטרת ספר הזיכרון הייתה לתעד את כל הקורבנות היהודים של השואה שמוצאם מגרמניה. ביניהם נכללו גם אישים שנכללו בקבוצות הבאות: אלו שנרצחו במהלך פוגרום ליל הבדולח בשנת 1938; יהודים פולנים שגורשו מגרמניה בשנים 1938–1939 במהלך מה שכונה אקציית הפולנים; יהודים שהתאבדו לנוכח מצבם הנואש; יהודים שהצליחו תחילה לברוח לחוץ לארץ, אך לאחר מכן נלכדו וגורשו משם למחנות ריכוז והשמדה.
באותה עת לא שיתפו שלטונות גרמניה המזרחית פעולה עם פעולות התיעוד והמחקר ולא מסרו את המידע שהיה ברשותם על הקורבנות.
הארכיון הפדרלי הגרמני ערך בהוראת ממשלת גרמניה מחקר לספר הזיכרון. המהדורה הראשונה של הספר פורסמה בשנת 1986. היא נערכה בשיתוף פעולה עם שירות האיתור הבינלאומי של הצלב האדום בארולסן והתבססה בעיקר על המקורות והמידע שנאספו באותו מקום. במהדורה הראשונה נכללו בסך הכל כ-128,000 שמות של קורבנות יהודים.
לאחר תום המלחמה הקרה בתחילת שנות התשעים איפשרו מדינות רבות במרכז ומזרח אירופה לחוקרים בינלאומיים גישה למקורות רבים שלא היו נגישים עבורם לפני כן. באמצע שנות התשעים, החל הארכיון הפדרלי בעדכון מקיף של ספר הזיכרון. כעת הוא נועד לכלול תיעוד שיטתי גם של קורבנות שמוצאם מהאזור שלאחר מכן יצר את שטח גרמניה המזרחית ושל אלו שחיו באזורים הגרמניים לשעבר במזרח (למשל פרוסיה).
מקור חשוב במיוחד לעדכון הספר היה "כרטיסים משלימים של מפקד האוכלוסין מה-17 במאי 1939". אלה הגיעו לידי הארכיון הפדרלי בתחילת שנות התשעים מארכיון המדינה המרכזי של גרמניה המזרחית. הכרטיסים המשלימים תיעדו את כל האנשים שחיו במשק בית יחיד ביחס לסיווג ה"גזע" שלהם, בהתבסס על החוק להגנת הדם הגרמני והכבוד הגרמני. אם לאחד מבני משק הבית נרשם לפחות סב יהודי אחד, הכרטיסים הועברו למשרד הרייך לגנאלוגיה והרכיבו את "אינדקס הרייך של יהודים ויהודים מעורבים" שנערך במשרד הסטטיסטי של הרייך. 85% מהכרטיסים המשלימים עדיין קיימים ועברו דיגיטציה. בזכות קיומם, שמות חלק גדול מהאוכלוסייה היהודית שחיה בגרמניה ערב השואה ידועים. הכרטיסים המשלימים שיפרו ועיבו בצורה רבה מאד את הנתונים הכלולים בספר הזיכרון.
בנוסף לכרטיסים המשלימים נבדקו ועודם נבדקים מקורות נוספים, שהממצאים מהם מוכנסים לספר הזיכרון. תשומת לב מיוחדת מוקדשת לאיסוף מידע מפורט על תהליכי הגירוש של היהודים מגרמניה ולניתוח מקורות גרמניים וזרים על הגירה בין 1933 ל-1939, כלומר לפני מפקד האוכלוסין ב-17 במאי 1939. בדרך זו מתאפשר לוודא ביתר דיוק את גורלם של מהגרים רבים שברחו מגרמניה, בעיקר למדינות מערב אירופה. מקור נוסף לתיקונים ותוספות לספר הזיכרון היו התכתבויות רבות שנשלחו לארכיון הפדרלי במהלך השנים.
במאי 2006 פרסם הארכיון הפדרלי את המהדורה השנייה של ספר הזיכרון. היא כללה ארבעה כרכים ובהם 149,625 רשומות אישיות. התיעוד על אנשים פרטיים במהדורה זו הורחב וכלל פרטים אלו, ככל שהיו זמינים - מקום מגורים, מסלול ונתוני גירוש, גירוש לפולין, "המתת חסד" נאצית והתאבדות. זוהי המהדורה האחרונה של ספר הזיכרון שיצאה בגרסה מודפסת.
ספר הזיכרון המקוון
החל בשנת 2007 מוצג ספר הזיכרון בגרסה מקוונת באתר האינטרנט של הארכיון הפדרלי. הספר המקוון איננו שלם ונעשים בו מאז שינויים, הכנסת תוספות ועדכונים. הארכיון הפדרלי ממשיך לפעול על מנת להוסיף לספר את המידע החסר בו ולעדכן את הנתונים שכבר מצויים בו. מאז 2006 גדל מספר הקורבנות המתועדים במאגר והגיע ל-176,475 שמות (נכון לפברואר 2020).
הגרסה המקוונת מתעדת גם את פרטיהם של כ-7,000 אנשים שגורשו לפולין בסוף אוקטובר 1938 ובקיץ 1939, לעיתים קרובות דרך עיירת הגבול זבונשין(אנ'). למרות שייתכן שחלקם הצליחו לברוח, הרוב המכריע של אלו נפל מאוחר יותר קורבן לרדיפות הנאציות. על כן פרטי הכלולים בקבוצה זו הוכנסו לספר הזיכרון, אלא אם היו בנמצא מידע וראיות על כך שהם נמלטו ושרדו.
יש קשר הדוק בין ספר הזיכרון לבין מאגר נתונים נוסף - "רשימת תושבים יהודים ברייך הגרמני 1933-1945 בתוך הגבולות של 31 בדצמבר 1937". זהו פרויקט, שפותח במקור בשנים 2002–2003 לצורך הערכת תביעות פיצויים של יהודים, ומאז 2008 הפך למשימה קבועה של הארכיון הפדרלי. "רשימת התושבים" מיועדת לכלול את כל התושבים היהודים של הרייך הגרמני שהתגוררו שם מרצון בין 1933 ל-1945.
ספר הזיכרון כולל גם דברי הקדמה ומבוא היסטורי קצר אודות רדיפת היהודים בגרמניה ורציחתם בשנות שלטונו של המשטר הנאצי.
המידע הכלול בספר הזיכרון
ספר הזיכרון כולל ביחס לקורבן מסוים את פרטי המידע הבאים. לא כל הפרטים זמינים ביחס לכל אדם בספר:
- שם מלא, שם נעורים ותאריך לידה
- מועד הלידה ומקום הלידה, בהתאם לגבולות המדיניים שהיו קיימים באותו מועד
- מקומות המגורים בגרמניה בשנות המשטר הנאצי שבהם נמצא הקורבן מרצונו החופשי, בסדר כרונולוגי
- עובדת גירושו של האדם לפולין בשנים 1938–1939, ככל שגורש
- מועד ההגירה מגרמניה ויעד ההגירה, ככל שהיו
- מועד הגירוש בכפייה מגרמניה, נקודת המוצא של הגירוש ויעד הגירוש. ככל שהאדם גורש במספר טרנספורטים (למשל מגרמניה לטרזיינשטט ומשם לאושוויץ) מצוין המידע על כולם
- מועד ומקום המוות, במידה שהם ידועים בוודאות
- העובדה שהאדם התאבד עקב רדיפתו או נפל קורבן ל"המתת חסד"
- קיום הצהרה משפטית על מותו של אדם, ככל שנעשתה.
בנוסף למידע האישי כולל ספר הזיכרון רשימות כרונולוגיות של פעולות שילוח של יהודים שנעשו על ידי השלטונות הנאציים מחלקיו השונים של הרייך הגרמני לרבות אוסטריה, חבל הסודטים והפרוטקטורט של בוהמיה ומורביה וכן מצרפת, הולנד, בלגיה ולוקסמבורג. הרשימות מפרטות את מועד היציאה של כל משלוח, מקום המוצא שלו, מספר האנשים שגורשו במסגרתו, יעד הגירוש ומועד ההגעה של המשלוח אליו.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ספר הזיכרון לקורבנות רדיפת היהודים תחת העריצות הנאצית בגרמניה 1933-1945- ספר הזיכרון, באתר הארכיון הפדרלי הגרמני (באנגלית)
ספר הזיכרון לקורבנות רדיפת היהודים תחת העריצות הנאצית בגרמניה 1933-194540977750Q1497473