ספר אגור

ספר אגור הוא ספר הלכה שנכתב על ידי רבי יעקב לנדא, חכם שחי בחצי השני של המאה-15 (סוף המאה השנייה של האלף השישי בלוח העברי). הספר כולל הלכות תפילה, ציצית, תפילין, ברכה, שבת ויום טוב, שחיטה ובדיקה, איסור והיתר (מליחת בשר, בשר וחלב והגעלה) נדה ומקואות. בספר מובאים קטעים שלמים מספר הטורים. מקובל שהוא הספר הראשון בדפוס שקיבל "הסכמות".

יעד ומבנה הספר

בהקדמה לספר המחבר כותב שהוא הכין את הספר עבור תלמידו ר' עזרא עובדיה בן דוד עובדיה הרופא, אשר מרוב עיסוקו לא יכול להספיק ללמוד את ההלכה במקורותיה התלמודיים. הוא אומר שכל הלכה מחולקת לשלושה חלקים

1. סקירת כל הדעות והשיטות
2. פסיקת ההלכה
3. שאלות שנדונו בספרות הרבנית המאוחרת, ובמיוחד תשובותיו של רבי יעקב מולין (מהרי"ל).

הוא כותב שהספר מביא שלוש תועלות:

1. סקירה אנציקלופדית של הדעות בכל נושא, מבלי צורך לחפש בספרי הקדמונים.
2. קביעת ההלכה בכל נושא על פי "גדולי אשכנז וצרפת"
3. התייחסות לדברי האחרונים ולמנהגי אשכנז.

ספר האגור הוא הספר ההלכתי הראשון שמשלב את חכמת הקבלה עם פסיקת ההלכה, והוא מביא לעיתים ראיות ודינים מתוך ספר הזוהר למשל לגבי הוויכוח אם יש לברך ברכה אחת על תפילין או שתי ברכות, מביא האגור ראיה מספר הזוהר שצריך לברך ברכה אחת, ומוסיף "ואני תמהתי על הני רברבי החולקים על רבי שמעון בן יוחאי אם היה שידעו מאמר זה".

שם הספר

המחבר מביא שלוש "דרשות" על שם הספר:

1. כי אגור (מלשון פחד) מפני האף והחימה,כי דעתי תולה על בלימה, ואין אתי שלמות מה
2. בו אגור (מלשון אגירה) ואקבץ כל הדעות השונות אשר אפשרים לקבצם כפי הצורך וכפי ההשגה, ונסמכתי על יסוד חזק כראי מוצק, והוא כי הנני בן יקא, בן מי שאסף התורה והקיאה והשפיע שפע לרוב לתלמידים לאלפים, כאשר נודע ומפורסם לכל בני אשכנז וצרפת אשר עוד היום נשארו אלי מזוהרו כמלא מחט סדקית ממנו אלמוד לקבוע הלכה ברוב דברי חז"ל
3. אגורה (מלשון מגורים) ואשכנה באהלי שם, שם ישבו כיסאות למשפט, יתנו צדקות ה'

הוצאות

הספר נדפס פעמים רבות ולאחרונה "ספר האגור השלם" מהדורת ר' משה הרשלר, ירושלים תש"ך, בצירוף מבוא והערות.

קישורים חיצוניים

• ספר האגור, מנורה, ניו יורק תשי"ט, באתר היברובוקס

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31631435ספר אגור