צפרו
 | |
| מדינה |
 מרוקו |
|---|---|
| מחוז | פס - בולמן |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 86,735 (2024) |
| קואורדינטות | 33°49′45″N 04°50′22″W / 33.82917°N 4.83944°W |
| אזור זמן | UTC +1 |
|
(למפת מרוקו רגילה) | |
צפרו (בערבית: صفرو, בצרפתית: Séfrou, בברברית: ⵚⴻⴼⵕⵓ) היא עיר במרכז מרוקו, עשרים ושמונה קילומטרים דרומית-מזרחית לעיר הגדולה פאס, השוכנת למרגלות הרי האטלס התיכונים בקצה עמק הסייס על שתי גדותיו של נחל אגאי.[1]
לפי מפקד האוכלוסין משנת 2024 מתגוררים בעיר 86,735 תושבים[2].
בעבר שכנה בעיר קהילה יהודית חשובה, שבשיאה היוותה קרוב למחצית מתושבי העיר, ובין מנהיגיה נמנו רבנים חשובים. הודות לכך העיר נקראה גם "ירושלים של מרוקו".[3]
העיר מכונה בערבית حديقة المغرب 'הגן של מרוקו', הודות לצמחייה המגוונת ולשפע המים בעיר ובסביבותיה.[4]
מאז 1919 מתקיים מדי שנה בעיר פסטיבל הדובדבנים. הפסטיבל מתקיים בחודש יוני, במקביל לסיומה של עונת אסיף הדובדבנים ונמשך שלושה ימים.[3]
היסטוריה
העיר צפרו נוסדה בסביבות המאה השביעית לספירה והיא עתיקה יותר מהעיר פאס.[4]
השיטפונות בעיר
נחל אגאי, החוצה את העיר במרכזה, מצפונה לדרומה עלה על גדותיו מספר פעמים וגרם לשיטפונות ולאבדות רבות בנפש וברכוש.
ב-17 במאי 1890 (כ"ז באייר תר"ן), בליל שבת, בעוד תושבי העיר היהודים מסבים לסעודת השבת עלה הנחל על גדותיו והרג עשרות רבות מתושבי העיר, בהם 49 מבני ובנות הקהילה היהודית בעיר, ביניהם ילדים ונשים ובני משפחה שנספו יחד באסון.[5]
בשנת 1950, בעיצומו של חג הסוכות שוב פקד את העיר שיטפון ואף הוא גרם לאבידות קשות: הקהילה היהודית שכלה 21 נפש, מהם 14 ילדים, 6 נשים וגבר אחד.
השיטפון אף גרם לנזק גדול מאוד לרכוש, 286 משפחות ו-1,450 איש מצאו את עצמם ללא קורת גג.[6][7]
הקהילה היהודית בצפרו
בעבר שכנה בעיר קהילה יהודית חשובה, שבשיאה היוותה קרוב למחצית מתושבי העיר. בין מנהיגי הקהילה לאורך תולדותיה נמנו מלומדים רבניים גדולים, בהם החכם הראשון שכיהן ברבנות בצפרו הידוע לנו הוא רבי דוד אראגיל, שנפטר לפני כ־390 שנה, הגאון רבי משה בן חמו, רבי עמור אביטבול והפוסק, המשורר ואיש האשכולות ר' רפאל משה אלבז הדיין הרב אלישע אפריאט ועוד. בין יוצאיה ניתן למנות את זקן רבני יהדות מרוקו הרב יהושע מאמאן (מחבר "עמק יהושע", שו"ת על השו"ע), הרב דוד עובדיה (שחיבר מונוגרפיה בת חמישה כרכים על תולדות קהילת יהודי צפרו), ההיסטוריון דוד אסולין (חבר הסנאט, שהפיק סרט אודות קהילת צפרו לערוץ Arté), פרופ' גבריאל בן-שמחון שחיבר מחזות אודות הקהילה, הרב אבא אלבז והרב יעקב סודרי.
היסטוריה
הקהילה היהודית בצפרו התפתחה כאשר סוחרים מפאס סבבו בכפרים לצורך פרנסה, ואט אט יצרו גרעין יישוב קבע. הצורך בשירותים קהילתיים חיוניים הוביל להתמסדות הקהילה[8].
בשנים שקדמו לשנת ה'תצ"א, אוכלוסיית היהודים נאמדה בכ-250 משפחות. הטלת מיסים (תצ"א) ורעב כבד (תצ"ח) גרמו לעזיבה המונית של עשירים רבים. התקופה הסתיימה עם עליית מולאי מוחמד בן עבדאלה לשלטון[9]. מה'תקי"ב חלה עלייה באוכלוסייה. בין השנים [[תקכ"ב] ל[[תקמ"ט], משוער היישוב היהודי בכ-450 משפחות. בשלהי התקופה, עקב פרעות מולאי אליאזיד, חלה ירידה באוכלוסייה ועזיבה לכפרים[9].
עם קבלת המנדט הצרפתי (1912) חל גידול משמעותי באוכלוסייה היהודית בצפרו עקב שיפור בתנאי החיים והרפואה, גדלה הצפיפות ברובע היהודי ("מלאח"). ראש העיר מארישל אישר ליהודים לבנות ולגור מחוץ למלאח ויהודים עשירים עברו לעיר החדשה.
בקיץ ה'תרפ"ב (1922), עלו לארץ ישראל 53 משפחות, בראשות הרב אלישע אפריאט. יהודי עשיר בשם מרדכי צבע תמך כלכלית בעלייה ובעזרתו התאפשרה עלייתם[10].
מעת קום מדינת ישראל (תש"ח, 1948) החלה עזיבה ועלייה לישראל. במפקד האוכלוסין של שנת תשי"א (1951), ירד מספר היהודים מכ-7,500 נפש ל-4,360. נכון לשנת תשל"ג (1973), נותרו בעיר כ-100 יהודים בלבד[9].
בפברואר 1961 משטרת מרוקו עצרה מספר רב של יהודים מכל רחבי המדינה כולל לפחות 30 יהודים מפאס, מקנס, וצפרו, כולל את מנהיג הקהילה היהודית של צפרו[11][12][13]
| שנה | גודל הקהילה היהודית בצפרו |
|---|---|
| 1904 | 2,500 יהודים[14] |
| 1926 | 3,444 יהודים[15] |
| 1931 | 4,046 יהודים[16] |
| 1936 | 4,364 יהודים[16] |
| 1952 | 4,360 יהודים[17] |
| 1960 | 3,116 יהודים[18][19] |
| 1975 | בערך 200 יהודים, 47 משפחות[20] |
רבני צפרו
- עד ה'תק"י (1750 לערך): רבה הראשון הידוע רבי דוד אראגי'ל ואחריו, רבי משה בן חמו. ובנו רבי ישועה, ורבי יעקב עטייה.
- תקי"א-תק"ע (1750-1809): רבי אהרון בן זכרי, רבי שאול ישועה אביטבול ורבי שלמה אביטבול.
- תקע"א-תרט"ו (1810-1854): רבי יהודה אלבאז ורבי עמרם בנון, ורבי עמרם אביטבול.
- תרט"ז-תר"ע (1856-1900): רבי חיים אליהו אביטבול ורבי רפאל משה אלבאז.
- תר"נ-תש"ה (1890-1945): רבי אברהם בן שטרית, רבי שלום אזולאי, רבי אבא אלבז, רבי רפאל מאמאן הרב ישמ"ח עובדיה
- תש"ה-תשכ"ד (1945-1964): הרב דוד עובדיה.
לקריאה נוספת
- דוד עובדיה, דברי ימי היהודים בק"ק צפרו במערב הפנימי (מארוקו), 5 כרכים, ירושלים, מכון לחקר תולדות קהילות יהודי מארוקו, תשל"ה-תשנ"ב
- דניאלה ויצחק מלר, מיתרי ספרו, יצחק מלר - סיפורים, דניאלה מלר - ציורים, עמדה, 2019
- שלום פוני כלפון, שערי ספרו: סיפורים, הוצאת כרמל, 1988.
- Norman A. Stillman. The Language and Culture of the Jews of Sefrou, Morocco: An Ethnolinguistic Study, Manchester: Manchester University Press, 1988.
קישורים חיצוניים
- תיעוד מורשת, מנהגים והנצחת יהודי העיר ממרוקו באתר קהילת צפרו
- קישור אל דף ההנצחה של רבני צפרו באתר הקהילה
- קישור אל דף ההנצחה של בני הקהילה באתר צפרו
- קישור אל דף ההנצחה של בנות הקהילה באתר צפרו
- קישור אל דף ההנצחה של בני הקהילה שנפלו במערכות ישראל
צפרו (מרוקו), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ↑ מידע על העיר צפרו באתר 'מידע לדרך'
- ↑ Haut Commissariat au Plan, מרשם האוכלוסין של מרוקו 2024, 2024 (בצרפתית, ערבית)
- ^ 3.0 3.1 "المغرب: مهرجان صفرو يحتفي بجمال الطبيعة والبشر". 2008-06-16. נבדק ב-2023-05-14.
- ^ 4.0 4.1 "حديقة المغرب".. صفرو عاصمة الماء والخضرة والكرز, www.aljazeera.net
- ↑ מתוך תיאורו של הרב ישמ"ח עובדיה המובא בספר 'תולדות רבני עיר צפרו' לרבי דוד עובדיה, באתר קהילת יהודי צפרו
- ↑ מתולדות העיר צפרו-פרק שישה עשר רבי דוד עובדיה – השנים תרע"ט – השיטפון – ערב סוכות תשי"א – 25/09/50, באתר מורשת יהדות מרוקו, 2020-01-08
- ↑ Untitled | La Voix des Communautés | 1 October 1950 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il
- ↑ עובדיה, דוד מסעוד בן ישועה שמעון חיים, קהילת צפרו - ג, ג, באתר אוצר החכמה
- ^ 9.0 9.1 9.2 עובדיה, דוד מסעוד בן ישועה שמעון חיים, קהילת צפרו - ג, ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ דוד עובדיה, קהילת צפרו חמישה כרכים, ירושלים, תשל״ה
- ↑ Morocco Jews Thrown In Jail Without Cause | B'nai B'rith Messenger | 17 February 1961 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il
- ↑ TORTURED | The Australian Jewish News (Melbourne) | 24 February 1961 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il
- ↑ 300 Jews Jailed in Morocco; Torture Laid to Police | J. Jewish News of Northern California (Emanu-El, Jewish Community Bulletin) | 24 February 1961 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il
- ↑ III Maroc Central | Bulletin de l'Alliance Israélite Universelle | 3 January 1904 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il (בצרפתית)
- ↑ Informations | Paix Et Droit | 1 March 1927 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il
- ^ 16.0 16.1 INFORMATIONS I | Paix Et Droit | 1 June 1936 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il
- ↑ _POPULATION DU _WAPCC | Information Juive | 15 June 1953 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il
- ↑ STATISTIQUE de la population juive AU MAROC | La Voix des Communautés | 1 February 1961 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il
- ↑ Statistiques officielles de ia population Israélite marocaine d ' après le recensement de 1960 ( Communiquées par la Service Central des Statistiques ) | La Voix des Communautés | 1 June 1961 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il
- ↑ SEFROU'S 200 JEWS | The Australian Jewish Times | 6 March 1975 | Newspapers | The National Library of Israel, www.nli.org.il
צפרו41742651Q1009308