סן פייטרו אין וינקולי

סן פייטרו אין וינקולי (איטלקית: San Pietro in Vincoli; מילולית: פטרוס ה"קדוש" בשלשלאות) היא בזיליקה על גבעת האסקלין ברומא, לא הרחק מהקולוסיאום. בכנסייה הקתולית, שחזיתה צנועה למדי, נמצאת אחת מעבודות האמנות המפורסמות ביותר: פסל "משה" מאת מיכלאנג'לו. לפי האגדה שימשו השלשלאות שנמצאות בכנסייה לכבול את השליח פטרוס ה"קדוש", ומכאן שמה.

אבן היסוד לכנסייה הונחה בשנת 431. שלוש שנים לאחר מכן חנך את הכנסייה האפיפיור סיקסטוס השלישי. את בניית הכנסייה, מעל להריסות מהמאה השנייה, מימנה אוודוקסיה, אשתו של הקיסר ולנטיניאנוס השלישי. השלשלאות עצמן הובאו לרומא ב-438 על ידי אמהּ, אליה אודוקיה שקיבלה את השלשלאות במתנה מלובנליס, בישוף ירושלים. ב-439 נבנתה בזיליקה (שנועדה לשמור על השלשלאות) בשם Basilica Eudoxiana ושמה של הכנסייה שונה במהלך השנים לשמה הנוכחי.

הבזיליקה נבנתה מחדש מספר פעמים, בין השאר תחת השגחת האפיפיורים אדריאנוס הראשון, סיקסטוס הרביעי ויוליוס השני. בשנת 1875 עברה הכנסייה שיפוץ כולל.

פסל משה

ערך מורחב – משה (מיכלאנג'לו)

חשיבות הכנסייה כיום נובעת מפסל משה של מיכלאנג'לו המוצב בה. מיכלאנג'לו יצר את הפסל ב-1515 כחלק ממצבת ענק מתוכננת של קבר האפיפיור יוליוס השני. היצירה אמורה הייתה להשתרע על קיר שלם בבזיליקת פטרוס ה"קדוש". תוכניותיו השאפתניות של מיכלאנג'לו נכשלו כאשר האפיפיור נפטר. יורשיו קיצצו את מימון המיזם, כנראה בגלל קשיים כלכליים שהוותיקן נקלע אליהם.

העמדת הפסל כיום היא "פשרה" של מיכלאנג'לו. פסלו של משה שאמור היה להיות באחת מזוויות הקומה השנייה של האנדרטה, נמצא היום בגובה עיניים. משה המזוקן יושב, ראשו מורם מעט ונוטה הצידה. ידו השמאלית נחה על רגליו, ידו הימנית עוטפת את לוחות הברית, ועל ראשו קרניים. העובדה שמשה בעל קרניים באה מתרגום מוטעה של הפסוק "וַיְהִי, בְּרֶדֶת משֶׁה מֵהַר סִינַי...כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו" (שמות ל"ד כ"ט).