סכר זולא
 |
סכר זולא (בצרפתית: Barrage Zola) הוא סכר שהוקם על נחל סנט-ויקטואר לשם אגירת מים והובלתם לאחר מכן, בתעלה, לאקס-אן-פרובאנס. הוגה המפעל, מתכננו ובונה הסכר היה פרנסואה זולא, שעל שמו הוא קרוי. אגם המים המלאכותי, שיצר הסכר, קרוי "אגם זולא".
היסטוריה
מגפת כולירה, שהתחילה בהודו והתפשטה על פני כל אירופה, הגיעה לצרפת במחצית הראשונה של שנות השלושים של המאה ה-19 וגרמה ליותר ממאה אלף מיתות. התפרצות נוספת של הכולירה באקס-אן-פרובאנס, ב-1837, שכנעה את הרשויות שחייבים לפתור את בעיית מי השתיה. פרנסואה זולא הציע תכנית להובלת מים מהר סנט-ויקטואר, באמצעות סכר ותעלה באורך של כ-7 קילומטרים - התוכנית התקבלה על ידי מועצת העיר ב-18 באפריל 1843 ובעקבות זאת עברו זולא ובני ביתו לאקס-אן-פרובנס. לצרכי מימון הפרויקט הקים זולא חברה עם שותפים עסקיים ובעל המניות הגדול ביותר היה ז'ול מיגון. ב-1847 התחילו העבודות להקמת הסכר וחפירת התעלה. זולא היה צריך לנסוע למרסיי ובנסיעתו חלה בדלקת ראיות ומת. לאחר מותו נמשכו העבודות בניהול ידידו של זולא, מנהל העבודה אקילה דורופ דה באליין[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Barrage François-Zola (בצרפתית)
36056705סכר זולא