סיריקיט קיטיאקון
תבנית מנהיג ריקה סיריקיט קיטיאקון[1] (בתאית: สิริกิติ์; 12 באוגוסט 1932 – 24 באוקטובר 2025) הייתה מלכת תאילנד ואלמנתו של מלך תאילנד פומיפון אדוניאדט. עם הכתרתו של בנה למלך תאילנד, קיבלה את התואר "המלכה האם".
ביוגרפיה
סיריקיט קיטיאקון נולדה באוגוסט 1932. היא השלישית מתוך ארבעת הילדים של קיטיאקון וראלאקסאנה ובואה סנידונגס. לאחר לידתה, הוריה נסעו לעבוד בשגרירות התאילנדית בארצות הברית ולכן גודלה על ידי סבה וסבתה. הוריה של קיטיאקון שבו לתאילנד כעבור שנה והיא התגוררה עמם בארמון דבס, השוכן בסמיכות לנהר צ'או פראיה בבנגקוק.
בהגיעה לגיל 4 החלה ללמוד בבית הספר ראג'יני ומאוחר יותר למדה בית הספר של המנזר פרנסיס חאבייר (Francis Xavier). ב-1946 התמנה אביה לשגריר סיאם בממלכה המאוחדת והיא הצטרפה אליו ונסעה עמו לשם. בממלכה המאוחדת למדה אנגלית וצרפתית והחלה ללמוד נגינה בפסנתר. כעבור שנה או שנתיים, אביה החל לעבוד כשגריר סיאם גם בדנמרק ובצרפת. משפחתה של קיטיאקון התלוותה אליו פעם נוספת והם התגוררו בפריז.
בפריז פגשה קיטיאקון את פומיפון אדוניאדט אשר היה לבעלה בעתיד. אדוניאט הפך למלך תאילנד ב-1946, לאחר שאחיו שמלך, נורה למוות באותה השנה ואדוניאט נהיה ליורש העצר. עם זאת, טקס הכתרתו למלך נדחה ל-1950 כדי לאפשר לו להשלים את לימודיו האקדמאיים בשווייץ. הוא לקח חופשה מהלימודים שלו וטס לפריז. בפריז התארח בשגרירות סיאם וכך הכירו השניים והחלו לנהל מערכת יחסים. קיטיאקון ואדוניאט נישאו ב-28 באפריל 1950, שבוע בלבד לפני שהוכתר אדוניאט למלך. החתונה נערכה בארמון סראפאתום וטקס הנישואין נוהל על ידי סבאנג ודהנה, סבתו של אדוניאט.
לאחר מותה של סבתו באוקטובר 1956, נכנס אדונאיט לתקופה של 15 ימים בה כיהן כנזיר במנזר בודהיסטי (מנהג זה מקובל אצל גברים בודהיסטיים לאחר מות קרוב משפחה). בימים אלו, כיהנה קיטיאקון כעוצרת תאילנד, במקום בעלה.
ב-1964 הוציאה לאור את הספר "לזכר הטיולים שמעבר לים" (ความทรงจำในการตามเสด็จต่างประเทศทางราชกา) אשר מספר את סיפור שהותה באירופה עם המלך.
המלכה סיריקיט התפרסמה בדרך בה טיפלה בשדות האופיום בצפון תאילנד. היא ובעלה, ראמה התשיעי, מלך תאילנד, ביקרו במחוז צ'יאנג ראי בצפון המדינה בשנת 1969, ונדהמו לגלות שהחקלאים העניים מגדלים את פרג האופיום לפרנסתם. הם יזמו את "הפרויקט המלכותי" (אנ'), במסגרתו הציעו לחקלאים לעבור לגידולים אחרים, בעיקר ירקות, פרחים וקפה, שסיפקו הכנסה יציבה וחוקית. בית המלוכה מימן את פרויקט שיפור התשתיות והשווקים בצפון המדינה. כמו כן מימן בית המלוכה הקמת גנים מרהיבים שהביאו תיירים רבים לאזור וסיפקו עבודה בגנים לכל מי שיצאו נפסדים מאבדן שדות האופיום. יוזמתה של סיריקיט פתרה שלוש בעיות שהיו שזורות זו בזו: היא הוציאה את תאילנד ממעגל הסחר בסמים לא חוקיים, סיפקה פרנסה חלופית ופיתחה את התיירות במדינה.[2]
חיים אישיים
כמו יום הולדת של בעלה, המלך פומיפון אדוניאדט, יום הולדתה של המלכה סיריקיט הוא חג לאומי בתאילנד המקביל ליום האם. אף על פי שאיבדה את תואר המלכה עם מותו של בעלה בשנת 2016, יום הולדתה של המלכה סיריקיט עדיין נחגג מדי שנה.
ב-21 ביולי 2012 הרגישה המלכה סיריקיט לא יציבה ומעדה בבית החולים סיריראג', שם התגורר בעלה. לאחר ביצוע בדיקת MRI התברר כי לקתה בשבץ מוחי. מאז ועד למותה נמנעה המלכה מלהופיע בציבור (גם ביום הולדתה וביום הולדתו של המלך). בנובמבר 2016 דווח כי שוחררה מבית החולים וחזרה לארמון המלכותי להמשך תהליך שיקום.
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה של המלכה סיריקיט, באתר ChiangMai-ChiangRai
הערות שוליים
- ↑ שמה מופיע לרוב כ-Sirikit Kitiyakara (סיריקיט קיטיאקארה) על-פי הכתיב המסורתי הפאלי/הודי, אך שמה בכתיב עברי הוא לפי ההגיה התאית.
- ↑ A Royal Trip Leads to a Royal Project, Google Arts & Culture (באנגלית)
סיריקיט קיטיאקון42066111Q164518