סינטים
| אוכלוסייה | |
|---|---|
| כ-200,000 | |
| ריכוזי אוכלוסייה עיקריים | |
| גרמניה, צרפת, איטליה, שווייץ, הונגריה, רומניה, צ'כיה, סלובקיה, קרואטיה, סלובניה | |
| שפות | |
| רומאני, גרמנית, צרפתית, איטלקית | |
| דת | |
| נצרות, דתות מקומיות לפי מדינה | |
| קבוצות אתניות קשורות | |
| מנוש, אפטווגרג'ה, אסטראקסרג'ה | |
| נוסח תפילה | |
| נוצרי (לרוב קתולי או פרוטסטנטי לפי המדינה) |
הסינטי (Sinto, Sintetsa, Sinta) הם תת-קבוצה של העם הצועני.[1][2] הם נמצאים בעיקר בגרמניה, צרפת, איטליה ומרכז אירופה ומונים כ-200,000 איש.[3] באופן מסורתי הם היו נודדים, אך כיום רק אחוז קטן מהסינטי שומרים על אורך חיים של נדודים. בתקופות קדומות, הם גרו לעיתים קרובות בפאתי קהילות קיימות.
בתוך קהילת הסינטי ישנם שבטים שונים כמו המנוש בצרפת. הם דוברים את הניב הרומאני הסינטי-מנוש, אשר כולל השפעה גרמנית חזקה.[4]
אטימולוגיה ומוצא
מקורם של בני הסינטי, כמו של כלל הצוענים, הוא על פי רוב בתת-היבשת ההודית. בעוד אנשי אזור סינד שבמערב תת-היבשת ההודית הוזכרו בשנת 1100 על ידי אחמד אבן מוחמד אל-מידאני, לא ברור האם אנשי האזור היו אבותיהם של הסינטי המודרניים, אם כי ברור שסינטי ועמים צועניים אחרים מקורם בתת-היבשת הצפונית של הודו.
מקור השם שנוי במחלוקת. החוקר יאן קוכנובסקי, ורבים מהסינטי עצמם, מאמינים שמקור השם הוא סינדהי, שמם של אנשי סינד בהודו של ימי הביניים (אזור הנמצא כיום בדרום-מזרח פקיסטן). ההיסטוריון הצועני איאן הנקוק קובע כי הקשר בין סינטי לסינדהי אינו סביר מטעמים לשוניים, וכי בדוגמאות המוקדמות ביותר של סינטי נעשה שימוש בשם קייל.[2]
החוקר ירון מטראס טען שסינטי הוא מונח מאוחר שהחל מהמאה ה-18 ואילך וסביר להניח שמדובר במילה שאולה משפה אירופית.[5] לדעה זו שותף גם הבלשן הצועני רונלד לי, שקבע כי מקור השם כנראה במילה הגרמנית Reisende, שמשמעותה "מטיילים".[6]
מחקר שנערך לאחרונה על ידי חוקרים אסטונים והודים מצא דמיון גנטי בין גברים צוענים אירופאים לגברים הודים במדגם.[7]
היסטוריה
הסינטי הגיעו לאוסטריה ולגרמניה בשלהי ימי הביניים כחלק מהגירה מתת-היבשת ההודית[8] ובסופו של דבר התפצלו לשתי קבוצות: אפטווגרג'ה ("שבעת השיירות") ואסטראקסרג'ה ("מאוסטריה"). הם הגיעו לגרמניה לפני 1540.[9] שתי הקבוצות התרחבו, האפטוואגרג'ה לצרפת ולפורטוגל, שם קיבלו את השם "מנוצ'ים", ולבלקן, שם הם נקראים "צ'יגנוס" (שמקורו ביוונית עתיקה מהמילה "ἀθίγγανος", שמשמעותה "זה שאין לגעת בו" והאסטראקסרג'ה לאיטליה ולמרכז אירופה, בעיקר מה שהן כיום קרואטיה, סלובניה, הונגריה, רומניה, צ'כיה וסלובקיה, ובסופו של דבר אימצו שמות אזוריים שונים.
בין השנים 1926-1973, פרו יובנטוט, ארגון צדקה שווייצרי לילדים, בתמיכת הרשויות השווייצריות, ביצע פשעים נגד האנושות נגד בני היניש, המנוש והסינטי בשווייץ על ידי הוצאת ילדים בכוח ממשפחותיהם והשמתם בבתי אומנה, משפחות מאמצות ומוסדות כליאה באמצעות פרויקט Kinder der Landstrasse (ילדי הדרך הפתוחה). זה היה חלק ממאמץ רחב יותר להטמיע בכוח את הקהילות הנוודיות המסורתיות הללו בחברה השווייצרית המקומית. בפברואר 2025, ממשלת שווייץ הכירה רשמית כי מאמצי הגירוש וההטמעה בכפייה מהווים פשע נגד האנושות על פי המשפט הבינלאומי.[10]
השואה
הסינטי היגרו לגרמניה בתחילת המאה ה-15. למרות נוכחותם ארוכת השנים, הם עדיין נחשבו בדרך כלל לקבצנים וגנבים, ובשנת 1899 ניהלה המשטרה רישום מרכזי של עמי סינטי, צוענים וינישים. גרמניה הנאצית ראתה בהם נחותים מבחינה גזעית ורדפה אותם ברחבי גרמניה במהלך התקופה הנאצית. חוקי נירנברג משנת 1935 מתפרשים לעיתים קרובות ככאלה שחלים עליהם כמו גם על היהודים.[11]
אדולף אייכמן המליץ לגרמניה הנאצית לפתור את "שאלת הצוענים" במקביל לשאלת היהודים, מה שהביא לגירוש הסינטי כדי לפנות מקום לבניית בתים לגרמנים אתניים. חלקם נשלחו לשטח פולין, או למקומות אחרים, כולל חלק שגורשו לשטח יוגוסלביה על ידי משטרת המבורג בשנת 1939.[12] אחרים נכלאו באזורים ייעודיים, ורבים נרצחו בסופו של דבר בתאי גזים.[13] סינטי וצוענים רבים נלקחו לאושוויץ-בירקנאו, שם הוכנסו לאזור מיוחד, שנקרא " מחנה הצוענים ". יוזף מנגלה ביצע לעיתים קרובות כמה מניסוייו הידועים לשמצה על סינטי וצוענים. ב-2 באוגוסט 1944 נסגר "מחנה הצוענים", וכ-4,000 סינטי וצוענים נרצחו בגז בלילה שבין ה-2 ל-3 באוגוסט ונשרפו במשרפות. התאריך 2 באוגוסט מצוין כיום הזיכרון לשואה של בני רומא וסינטי.[14]
במחנות הריכוז, הסינטי נאלצו לענוד משולש שחור, המציין את סיווגם כ"אסוציאלי", או משולש חום, השמור במיוחד לעמים סינטי, צוענים וינישים .
אישים בולטים
- אניטה אווסוסי (נולדה ב-1956) – סופרת, מוזיקאית, פעילה חברתית
- Tayo Awosusi-Onutor (נולד ב-1978) – זמר-יוצר, סופר, אקטיביסט
- איו (נולדה ב-1980) – זמרת, כותבת שירים ושחקנית
- וואוו אדלר (נולד ב-1967) – גיטריסט ג'אז
- יעקב במברגר (1913–1989) – מתאגרף ופעיל
- דרפי דויטשר (1946–2006) – זמר וכותב שירים
- לילי פרנץ (1924–2011) – סופר וניצול שואה
- פילומנה פרנץ (1922-2022) – סופר וניצול שואה
- אליזבת גוטנברגר (1926–2024) – פעיל וניצול שואה
- הוגו הלנריינר (1933–2015) – ניצול שואה ונואם
- מריו מטבאך (1952–2021/22) – פּוֹלִיטִיקָאִי
- אוטו פסטנר (נולד ב-1956) – זמר, כותב שירים ופוליטיקאי
- שנוקנק ריינהרדט (1921–2006) – מוזיקאי ג'אז
- מריאן רוזנברג (נולדה ב-1955) – הזמרת ובתו של אוטו רוזנברג
- אוטו רוזנברג (1927–2001) – סופר, פעיל וניצול שואה
- סידו (נולד ב-1980) – ראפר
- כריסי טייגן (נולדה ב-1985) – דוגמנית[15]
- יוהאן טרולמן (1907–1944) – מתאגרף וקורבן עיקור כפוי
- הנס'כה וייס (1951-2016) – מוזיקאי ג'אז
- ריימונד גורמה (1925-2020) - אקרובט, פעיל וניצול שואה
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ French, Lorely (2015). Roma Voices in the German-Speaking World. New Directions in German Studies. United States: Bloomsbury Academic. p. 7. ISBN 9781501302794.
Sinti the particular Romani subgroup in Germany since the 15th century
- ^ 2.0 2.1 Ian Hancock, Danger! Educated Gypsy: Selected Essays, Univ of Hertfordshire Press, 2010, מסת"ב 978-1-902806-99-0. (באנגלית)
- ↑ Hübshmanová, Milena (2003). "Roma—Sub Ethnic Groups". Uni-Graz.at. University of Graz.
- ↑ Gilad Margalit, Yaron Matras, Gypsies in Germany—German Gypsies? Identity and Politics of Sinti and Roma in Germany, Budapest: Central European University Press, 2007, CEUP collection, עמ' 103–116, מסת"ב 978-615-5211-21-8. (באנגלית)
- ↑ Matras, Yaron (2004). "The Role of Language in Mystifying and Demystifying Gypsy Identity". in Saul & Tebbutt 2004. p. [[[:תבנית:GBurl]] 70].
- ↑ Lee, Ronald (2009). "A New Look at Our Romani Origins and Diaspora". Kopachi.com. נבדק ב-2024-06-23.
- ↑ Nelson, Dean (3 בדצמבר 2012). "European Roma descended from Indian 'untouchables', genetic study shows". The Telegraph. נבדק ב-15 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Bartlick, Silke (2013-03-13). "Europe invented 'gypsies,' says German author". Deutsche Welle. נבדק ב-2024-06-23.
- ↑ Saul & Tebbutt 2004, p. 182.
- ↑ "Le Conseil fédéral reconnaît un crime contre l'humanité à l'encontre des Yéniches et des Manouches/Sintés et réitère ses excuses". www.admin.ch.
- ↑ "Targeting the Sinti and Roma". Facing History & Ourselves. 2016-08-02. נבדק ב-2024-06-23.
- ↑ Burleigh & Wippermann 1991, p. 127.
- ↑ Davis, Mark (5 במאי 2015). "How World War II shaped modern Germany". euronews. נבדק ב-2024-06-23.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "European Roma Holocaust Memorial Day: Statement by President von der Leyen, Vice-President Jourová and Commissioner Dalli". European Commission. 31 ביולי 2020. ארכיון מ-26 במאי 2021. נבדק ב-2024-06-23.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Chrissy Teigen Discovers Very Unique Lost Family History | Finding Your Roots" – via www.thirteen.org.
סינטים41341841Q840648