סימוני תנועה בכביש

המונח "קו הפרדה" מפנה לכאן. לערך העוסק במונח הלשוני "קו מפריד", ראו קו מפריד.

סימון כבישים היא שיטה המשמשת להכוונת נהגים והולכי-רגל בדרך באמצעות שרטוט קווים וסימנים על דרך ובעיקר על כביש. שיטה זו נלווית לשתי שיטות נוספות להכוונת הנהגים והולכי-הרגל: רימזור ותימרור.

סימון כבישים מורה כיצד לנהוג או ללכת בקטעי הדרך השונים; כך לדוגמה קו רציף במרכז הכביש מורה על איסור לעקוף רכב תוך שימוש בנתיב הנגדי, וקו מקוטע - על היתר. קו בצבע צהוב מורה על שולי הדרך, וקו כפול בצבע זה מורה על נתיב תחבורה ציבורית. קו כתום מורה על סימון זמני של כביש שנמצא תחת עבודה. קווים מלבניים עבים הנמתחים אופקית בין שני צידי הכביש מורים על מעבר חצייה.

ישנם סימונים בצידי הכביש המיועדים לתחום את החניות.

בישראל התחום נמצא תחת אחריות החברה הלאומית לדרכים.

טכניקת הצביעה

לצורך הסימון משתמשים בצבעים שזמן הייבוש שלהם קצר ומקדם החיכוך שלהם גבוה. את הצבעים מיישמים בשיטת האיירלס.

צבע סימון כבישים הוא לרוב צבע תרמופלסטי, צבע זה כשמתחמם גורם לייבוש מהיר ו"להדבק" לכביש בצורה מיטבית.

תמונות

קווי הפרדה בין נתיבים:
קו מקוטע המורה על אפשרות מעבר בין הנתיבים, וקו רציף עבה המורה על הפרדה ללא אפשרות מעבר, המתקדמת לקראת חציצה מוחלטת בין הנתיבים
נתיב תחבורה ציבורית המסומן בקו צהוב כפול. הנתיב הנגדי לו, לרוב זה שרחב יותר, מותר בנסיעה לכולם
כביש חד-סיטרי ובו חיצים המורים על זרימה של התנועה בכיוון אחד בלבד. בין הנתיבים קיימת הפרדה בצורת מדרכה, ולכן הכביש מוגדר כחד-סיטרי