סטרים ליין
סטרים ליין (באנגלית: Streamline Moderne) הוא זרם אדריכלי ועיצובי בתקופת האר דקו המאוחרת, אשר הגיח בשנות ה-30 של המאה ה-20. העיצוב הארכיטקטוני הדגיש צורות אווירודינמיות קמורות, הדגיש קווים אופקיים ארוכים והכיל לעיתים אלמנטים מעולם הספנות. בתחום העיצוב התעשייתי, הוא שימש בתכנון קטרי רכבת, טלפונים, טוסטרים, אוטובוסים, מכשירי חשמל ומכשירים אחרים, כדי ליצור רושם אלגנטי ומודרני[1].
בצרפת הוא נקרא "סגנון paquebot", או "סגנון אוניות קו אוקייניות", והוא הושפע מעיצובה של האונייה האוקיינית היוקרתית, SS Normandie (אנ'), שהושקה ב-1932.
מקורות והשפעות
עם ההתקדמות והקושי ההולך וגדל בתקופת השפל הגדול של שנות ה-30, האמריקאים החלו לפתח צד חדש בסגנון האר דקו. רעיון שהגו לראשונה מעצבים תעשייתיים של קווים מעוקלים וזורמים, שהסירו את הקישוטיות מעיצוב האר דקו לטובת תפיסת הקו האווירודינמי של תנועה ומהירות, שהתפתחה מתוך חשיבה מדעית. הצורות הגליליות והחלונות האופקיים הארוכים באדריכלות הושפעו כנראה גם מהקונסטרוקטיביזם, ומאמני האובייקטיביות החדשה (אנ'), תנועה הקשורה לורקבונד הגרמני. דוגמאות לסגנון זה כוללות את מוסהאוס (אנ') משנת 1923, השחזור של פינת בניין משרדים בברלין ב-1923 על ידי אריך מנדלסון וריצ'רד ניוטרה. הסטרים ליין היווה באותה עת ראי של תקופה כלכלית קשה; זוויות חדות הוחלפו בקימורים אווירודינמיים פשוטים, וקישוט הוחלף בבטון חלק וזכוכית.
אחת הדוגמאות המוקדמות ביותר לשילוב ישיר של תאורה כחלק ממבנה שתוכנן ועוצב בסגנון הסטרים ליין היה חדר האוכל במחלקה הראשונה של ה-SS Normandie. הוא הואר על ידי נורות חשמל והאור הופץ מתוך 12 עמודי קריסטל לליק ו-36 עמודים תואמים נוספים הותקנו על הקירות. במבואת הכניסה של מלון סטרנד פאלאס (1930), שחפציו הועברו לשימור (לפני שיפוץ המבנה) למוזיאון ויקטוריה ואלברט במהלך 1969, הוצג אחד השימושים הראשונים בזכוכית ארכיטקטונית מוארת פנימית, שהיוו את חלל הפנים המודרני הראשון שנשמר והוצג במוזיאון.
אדריכלות
סטרים ליין הופיע לרוב בבניינים הקשורים לתחבורה ותנועה, כגון תחנות אוטובוס ורכבת, טרמינלים בנמלי תעופה, בתי קפה בצד הדרך ומבני נמלי ים. היו לו מאפיינים המזוהים עם האדריכלות המודרנית, לרבות כיווניות והדגשת האופקיות, פינות מעוגלות, שימוש בקירות לבני זכוכית או חלונות צוהר, גגות שטוחים, חומרים מצופים כרום וחריצים או קווים אופקיים בקירות. לעיתים קרובות בניינים אלו נצבעו בצבע לבן או בצבעי פסטל בגוונים בהירים מאופקים.
דוגמה לסגנון זה היא בית המרחץ של פארק אקווטיק ברובע ההיסטורי Aquatic Park, בסן פרנסיסקו. הוא החל להיבנות בשנת 1936 על ידי מינהל התקדמות העבודות (אנ'), וכולל את הקווים האופקיים הייחודיים, המעקה הקלאסי לפינות מעוגלות וחלונות מסוגננים, הדומים לאלמנטים של ספינה. הפנים משמר הרבה מהעיטור והפרטים המקוריים, כולל ציורי קיר של האמן ותאוריטיקן הצבעים הילרי הילר. האדריכלים האמונים על תכנונו היו ויליאם מוסר ג'וניור וויליאם מוסר השלישי. הוא משמע כיום כמרכז האדמיניסטרטיבי של הרובע ההיסטורי Aquatic Park.
מלון נורמנדי בסן חואן, פוארטו ריקו, שנפתח במהלך 1942, בנוי בצורה המסוגננת של אוניית האוקיינוס SS Normandie, ומציג את השלט המקורי של הספינה. ה-Sterling Streamliner Diners בניו אינגלנד היה דיינר שעוצב כקרון רכבת בסגנון הסטרים ליין.
למרות שבתים פרטיים בסגנון סטרים ליין לא כל כך נפוצים בהשוואה למבני מסחר, קיימים בנייני מגורים כאלו. בית Lydecker בלוס אנג'לס, שנבנה על ידי הווארד Lydecker, הוא דוגמה לעיצוב סטרים ליין באדריכלות מגורים. בפיתוח עירוני, אלמנטים של הסגנון שימשו לעיתים בבניית בתים טוריים שלאחר המלחמה ברובע Sunset בסן פרנסיסקו.
-
Aquatic Park Bathhouse, כיום חלק מהמחוז ההיסטורי של פארק המים בסן פרנסיסקו (1936) -
מפעל קוקה קולה, לוס אנג'לס מאת רוברט ו. דהרה (1936) -
תחנת הרכבת התחתית איסט פינצ'לי, לונדון (1937) -
מחסן חברת הכט בצפון מזרח וושינגטון די. סי. (1937) -
אודיטוריום פאן-פסיפיק בלוס אנג'לס, קליפורניה (1935–1989) -
טרמינל בנמל התעופה לה גוארדיה, ניו יורק (1939) -
מלון שנגרי-לה (1939), סנטה מוניקה, קליפורניה -
תחנת אוטובוס גרייהאונד, קולומביה, דרום קרוליינה (1936–1939) -
תחנת הרכבת לאס וגאס יוניון פסיפיק (אמצע שנות ה-30, נהרסה ב-1971) -
כנסיית ה-First Church of Deliverance בסגנון הסטרים ליין בשיקגו, אילינוי, מאת וולטר טי. ביילי (1939). המגדלים נוספו ב-1948. -
תמונת לילה של אולפני NBC Hollywood (המכונה רדיו סיטי הוליווד) (1938)
.jpg)
.jpg)
סגנון אוניות קו אוקייניות
בצרפת נקרא הסגנון Paquebot, כלומר אוניית אוקיינוס. הגרסה הצרפתית נוצרה בהשראת ההשקה של אוניית האוקיינוס SS Normandie ב-1935, שהציגה חדר אוכל בסגנון אר דקו עם עמודי קריסטל לליק (אנ'). בניינים שתוכננו בגרסאות שונות של הסגנון הופיעו בבלגיה ובפריז, דוגמה בולטת הוא הבניין בשדרות ויקטור 3 ברובע ה-15, שתוכנן בידי האדריכל פייר פטו. פטו, נחשב לאחד ממייסדי סגנון האר דקו. הוא עיצב את הכניסה לביתן האספנות בתערוכה לאמנויות דקורטיביות ותעשייתיות מודרניות ב-1925, הנחשבת למקום הולדתו של הסגנון. הוא גם עיצב את החללי הפנים של שלוש ספינות האוקיינוס, איל-דה-פרנס (אנ') (1926), SS L'Atlantique (1930) (אנ') ו-SS נורמנדי (1935)[2]. הבניין של פטו בשדרת ויקטור חסר את הקווים המתעקלים של הגרסה האמריקאית של הסגנון, אבל היה לו "קשת" צרה בקצה האחד, מאחר שצורת המגרש עליו נבנה היה צר, מרפסות ארוכות כסיפון ספינה, ושורה של מבנים בולטים כארובות עשן על הגג. בבניין דירות נוסף בפריז, שנבנה בשדרת פול-דומייר 1 ברובע ה-16 בשנת 1935, עוצבו סדרת דירוגים הנראים כאוניית אוקיינוס[3].
בניין פלאגי נבנה בכיכר פלאגי באיקסל (בריסל), בלגיה, בשנת 1938, בסגנון paquebot[4], וקיבל את הכינוי "Packet Boat"[5] או "פאקבוט" (paquebot)[6]. הוא תוכנן על ידי ג'וזף דיונגרה (צר'), ונבחר כעיצוב המנצח בתחרות אדריכלית[7] ליצירת בניין שיכיל את המטה (לשעבר) של המכון הלאומי הבלגי לשידורי רדיו (INR/NIR)[8]. הבניין שופץ מן היסוד, ובשנת 2002 נפתח מחדש כמרכז תרבות המכונה Le Flagey[9][10].
-
חדר האוכל הראשי של אוניית הקו האוקיינית SS Normandie מאת פייר פטו (1935) -
בניין פלאגי (או Maison de la Radio), איכסל (בריסל), בלגיה (1938)
_interior.jpg)
רכבים
האירוע המכונן של סגנון העיצוב המודרני, סטרים ליין, בארצות הברית היה התערוכה העולמית של שיקגו בשנים 1933–1934, שהציג את הסגנון לקהל הרחב. המכוניות החדשות אימצו את הקווים החלקים של ספינות האוקיינוס וספינות האוויר, ויצרו רושם של יעילות, דינמיות ומהירות. הגרילים והשמשות נטו לאחור, המכוניות היו נמוכות ורחבות יותר, והן עוצבו בצורת מעוקלות, חלקות ובדגש על קווים אופקיים. דוגמאות כוללות את הקרייזלר איירפלו והסטודיבייקר לנד קרוזר משנת 1934. המכוניות כללו גם חומרים חדשים, כולל פלסטיק בקליט, פורמייקה, זכוכית אטומה ויטרולייט, פלדת אל חלד ואמייל, שהעניקו מראה חלק וחדשני[11].
בשנים 1939 ו-1941, השיקו גם קרייזלר וגם ג'נרל מוטורס, בהתאמה, טנדרים ומשאיות, בעלי עיצוב מובהק ודומה בסגנונות האר דקו והסטרים ליין, תחת שמות מותגים שונים.
דוגמאות מאוחרות אחרות כוללות את מכונית הסדאן נאש אמבסדור (אנ') "Airflyte" משנת 1950 עם קווי פגוש נמוכים הייחודיים לה, כמו גם המכוניות של הדסון (אנ') בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, כדוגמת הקומודור (אנ')[12], ש"עוצבו בסגנון סטרים ליין ייחודי להן - מכוניות כבדות ומסיביות[13].
-
ה-WIKOV Supersport משנת 1931, Prostějov Moravia הייתה המכונית הראשונה שיוצרה בעיצוב אווירודינמי. -
-
1934 קרייזלר איירפלו -
סטודיבייקר לנד קרוזר (1934) -
Stout Scarab (1935) מוצג במוזיאון לאמנויות יפות של יוסטון -
בוגאטי אירולית' (1936) -
קורד (אנ') משנת 1937 -
1939 Schlörwagen - בדיקות מנהרת רוח עוקבות הניבו מקדם גרר של 0.113 -
משאית דודג' מסוג 'Job rated' (1939) -
טנדר 'אר דקו' שברולט DP חצי טון (1946) -
1955 Tatra603 אב הטיפוס האחרון בקופריבניצה Moravia
.jpg)
.jpg)
מטוסים, ספינות ורכבות
סגנון הסטרים ליין הפך לפרקטיקה נרחבת של עיצוב עבור מטוסים, קטרי רכבת וספינות.
-
מטוס בואינג 247 (1933) -
מטוס DC-3 דקוטה (1935) -
מטוס לוקהיד קונסטליישן (1943) -
MV Kalakala, מעבורת הסטרים ליין הראשונה (1935) -
פלייר המבורג (1932) -
דיזל III, הולנד (1934) -
קטר מרקורי שתוכנן על ידי הנרי דרייפוס (1936) -
קטר הדוכסית מהמילטון (1938) -
חשמלית PCC-שיקגו -
1936 M 290.0 Slovenská Strela רכבת מהירה, צ'כוסלובקיה. Slovenská strela יוצרה על ידי Tatra Kopřivnice, מוראביה בשנת 1936 עבור רכבת המדינה של צ'כוסלובקיה.
.jpg)
עיצוב תעשייתי
סגנון הסטרים ליין נחשב למנוגד לפונקציונליזם, שהיה סגנון עיצוב מוביל באירופה במקביל לו. אחת הסיבות לעיצובים הפשוטים בפונקציונליזם הייתה להוזיל את עלויות הייצור של הפריטים, מה שהופך אותם לנגישים למעמד הפועלים האירופי הגדול[14]. סטרים ליין ופונקציונליזם מייצגים שתי אסכולות שונות בעיצוב תעשייתי מודרניסטי.
-
טלפון הבקליט הראשון (1931) -
מכשיר רדיו של פיליפס בסגנון אר דקו (1931) -
שואב אבק אלקטרולוקס (1937) -
מצנם בסגנון סטרים ליין -
רדיו בסגנון סטרים ליין מבקליט (1952)
ראו גם
- התערוכה העולמית של שיקגו (1933)
- אדריכלות קונסטרוקטיביסטית
- התערוכה העולמית של פריז (1937)
- אדריכלות גוגי
ביבליוגרפיה
- Texier, Simon (2012). Paris- Panorama de l'architecture. Parigramme. מסת"ב 978-2-84096-667-8.
- Oudin, Bernard (1994). Dictionnaire des Architectes. Seghers. מסת"ב 2-232-10398-6.
קישורים חיצוניים
- Streamline Moderne, Flickr
- Streamline Moderne, Decopix
- "Streamline Moderne & Nautical Moderne Architecture in Miami Beach", Miami Beach Magazine
- "San Francisco 1939 Modern 'Wedding Cake'", HGTV.com
הערות שוליים
- ^ "A true example of Streamline Moderne". Times of Malta. 6 September 2012. Archived from the original on 1 April 2016.
- ^ Oudin, Bernard. Dictionnaire des Architectes, Sechiers, Paris, (1994), (in French), page 372.
- ^ Texier, Paris Panorama of Archicture, Parigramme, (2012). pg. 142.
- ^ "Le Flagey - Découvrez Bruxelles en musique". Bruxelles ma Belle (in French). 16 November 2015. Retrieved 9 May 2021.
- ^ "New course for packet boat". SVR-Architects. 14 July 2002. Retrieved 9 May 2021.
- ^ "Februari 2017: Flagey architectuurwandeling en pianoconcert". Antwerpencultuurstad (in Dutch). 17 February 2017. Retrieved 9 May 2021.
- ^ "The Flagey Building". Flagey. Retrieved 8 May 2021.
- ^ "Flagey". jazz.brussels. Retrieved 9 May 2021.
- ^ "The Flagey Building". Flagey. Retrieved 8 May 2021.
- ^ "Flagey N.V." SVR-Architects. 17 October 2002. Retrieved 9 May 2021.
- ^ McCourt, Mark, "When Art Deco is Really Streamline Moderne", Hemmings Daily, 29 May 2014
- ^ "1948 Hudson Models – Tech Pages Article". Auto History Preservation Society. Retrieved February 14, 2018.
- ^ Reed, Robert C. (1975). The Streamline Era. San Marino, California: Golden West Books. מסת"ב 0-87095-053-3.
- ^ Nickelsen, Trine (15 June 2010). "Aluminium – en kulturhistorie" (in Norwegian). Apollon. Retrieved 17 February 2015.
33356021סטרים ליין