סטאנצ'יק (יאן מטייקו)
תבנית יצירת אמנות ריקה
סטאנצ'יק במהלך נשף בחצרה של המלכה בונה לנוכח אובדן סמולנסק (בפולנית: Stańczyk w czasie balu na dworze królowej Bony wobec straconego Smoleńska) הוא ציור שמן על בד מאת הצייר הפולני יאן מטייקו, שהושלם בשנת 1862. הציור נרכש על ידי המוזיאון הלאומי בוורשה בשנת 1924. במהלך מלחמת העולם השנייה נבזז על ידי הנאצים, אך לאחר מכן הוחרם על ידי ברית המועצות והוחזר לפולין בסביבות 1956.
זהו אחד מציוריו המפורסמים ביותר של מטייקו, אשר ביסס את תהילתו. המוזיאון הלאומי בוורשה הגדיר אותו כאחד הציורים המזוהים ביותר באוספו, וכיצירה הדגל של "אוסף הציורים הפולניים מלפני 1914". מרכיבו המרכזי של הציור הוא הניגוד בין ליצן החצר חמור-הסבר (סטאנצ'יק (אנ')) לבין הנשף התוסס המתרחש ברקע. הציור מציג את סטאנצ'יק במצב של בדידות וייאוש, המשקף את המצב הפוליטי של פולין במאה ה-19.[1]
סטאנצ'יק כסמל תרבותי
סטאנצ'יק נותר סמל חשוב בתרבות הפולנית. הוא ייצג את הסאטירה כמכשיר לביקורת על בעיות חברתיות תוך שהוא מעניק חוכמה לעם. דמותו זכורה היטב ומהווה חלק גאה מן הזהות הלאומית הפולנית. הציור עיצב דימוי של סטאנצ'יק שהפך לאייקוני ומוכר בפולין.[1] [2]
דמותו של סטאנצ'יק
סטאנצ'יק, הדמות המרכזית בציור, היה ליצן החצר בעת שיא כוחה הפוליטי, הכלכלי והתרבותי של פולין בתקופת הרנסאנס, תחת שלטונו של המלך זיגמונד הראשון הזקן (שלט בין השנים 1506–1548). מעבר להיותו ליצן, היה אדם רהוט, שנון ואינטליגנטי, שהשתמש בסאטירה כדי להעיר על עבר האומה, מצבה בהווה ועתידה. בשונה מליצנים בחצרות אירופאיות אחרות, סטאנצ'יק נחשב לדמות משמעותית הרבה מעבר לתפקידו כמשעשע. תהילתו בתקופתו התחזקה מחדש במאה ה-19, והוא נותר דמות מוכרת גם כיום.
המחסור במקורות היסטוריים הוליד במאה ה-19 ארבע השערות שונות באשר למהותו של סטאנצ'יק: האפשרות שהוא דמות בדויה שנוצרה על ידי המשורר יאן קוכנובסקי וחבריו; האפשרות שהיה ליצן טיפוסי שהותאם על ידי בני זמנו לתפקיד אלגורי; האפשרות שהיה חזון ספרותי בסגנון שייקספירי מהמאה ה-19; והאפשרות שהיה דמות בעלת השפעה נרחבת בעולם הליצנים. הקונצנזוס בקרב חוקרים מודרניים הוא כי אכן התקיים אדם בשם סטאנצ'יק, ודמותו הפכה למשמעותית בתרבות הפולנית של הדורות הבאים.[3][4]
תיאור היצירה
שמו המלא של הציור הוא "סטאנצ'יק במהלך נשף בחצרה של המלכה בונה לנוכח אובדן סמולנסק". הכותרת רומזת בטעות שפולין נשלטה אז על ידי המלכה בונה ספורצה, אך למעשה, בעת אובדן סמולנסק לרוסיה ב-30 ביולי 1514, שלטו בממלכה זיגמונט הראשון, מלך פולין ואשתו הראשונה, המלכה ברבורה זאפויה. סמולנסק נכבשה ב-1514 במהלך המלחמה הליטאית-מוסקבאית השנייה.
מרכיבו העיקרי של הציור הוא הניגוד בין הליצן הרציני – מוקד הציור – לבין הנשף העליז ברקע. סטאנצ'יק יושב בגפו בחדר חשוך, בעוד הנשף המלכותי נמשך בחדר הסמוך. חזותו אינה הולמת את ציפיות הצופה מליצן: הוא נראה מהורהר ומדוכדך. הפרטים מחזקים זאת: שרביטו מוטל על הרצפה, על חזהו תליון דתי של "המדונה השחורה מצ'נסטוחובה", והשטיח המקומט למרגלותיו מעיד על נפילתו הכבדה לכיסא בעקבות קריאת המכתב שבשולחן. מכתב זה מבשר, ככל הנראה, על אובדן סמולנסק, אירוע שהשליטים מתעלמים ממנו תוך שהם חוגגים את ניצחון קרב אורשה.
במכתב מופיעה השנה 1533 והמילה "זמויטיה", שם מחוז ברפובליקה הפולנית-ליטאית. אי-ההתאמה בין תאריך נפילת סמולנסק לבין התאריך במכתב עוררה דיון מתמשך, אך לא סביר שמדובר בטעות מצידו של מאטייקו, שהתאפיין בשימוש מתוחכם בסמלים. דמות גמד הנושא לאוטה, סמל לתהילה, מרמזת על שקיעת שושלת יגיילו. חלון פתוח חושף את קתדרלת ואוול בקרקוב וברקיע מופיעה שביט, סמל למזל רע, לצד חגורת אוריון – שמזכירה את נפילתו של אוריון מהמיתולוגיה היוונית בשל גאוותו.[5]
הפרדוקס של הליצן העצוב
הפרדוקס של הליצן העצוב מתאר מצב בו אדם הנתפס כשמח כלפי חוץ סובל למעשה מבפנים. מאחר שליצנים נתפסים כמשמחים, ציור זה משקף את הפרדוקס, שכן סטאנצ'יק, שתפקידו היה לשעשע, מופיע כמיואש. הצבעים הכהים בציור מדגישים ניגוד זה אל מול הצבעים הבהירים שבנשף.[1]
היסטוריה, משמעות והיסטוריוגרפיה
מטייקו היה מרותק מדמותו של סטאנצ'יק עוד מצעירותו ותיאר אותו ביצירות נוספות, בהן "קידוש פעמון זיגמונד" (1874) ו"הומאז' פרוסיה" (1882). הציור הושלם בשנת 1862, כשהאמן היה בן 24, והוא נחשב לציור שהביא לו פרסום. מטייקו השתמש בפניו שלו עבור דיוקן סטאנצ'יק, ודרך הציור החל סדרת יצירות שבחנו את ההיסטוריה של פולין דרך דמות זו.[3][4]
בעת יצירתו, הציור לא עורר עניין רב, ונרכש על ידי "אגודת ידידי האמנות בקרקוב" לצורך הגרלה. הוא הגיע לידיו של אדם פרטי, קוריטקו, וניזוק מעט. עם עליית קרנו של מטייקו, התגלה מחדש והוכר כיצירת מופת, ולבסוף נרכש על ידי המוזיאון הלאומי בוורשה בשנת 1924. במלחמת העולם השנייה נבזז בידי הנאצים, אך הוחזר לפולין בסביבות 1956.[6][7]
הציור מופיע על עטיפת אלבומה של ליידי גאגא, "Harlequin" משנת 2024, המהווה אלבום מלווה לסרט "ג'וקר: טירוף בשניים". בנוסף, יוצג בלובר בין אוקטובר 2024 לפברואר 2025 בתערוכה "דמויות הליצן: מימי הביניים ועד הרומנטיקה".[8] [9]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Artsapien, Team (2023-03-04). "The Court Jester's Lament: An Analysis of Matejko's Stanczyk". Artsapien (באנגלית בריטית). נבדק ב-2023-05-20.
- ↑ Isabella Meyer (7 במרץ 2024). ""Stańczyk" by Jan Matejko – A Detailed Artwork Analysis". artincontext.org. נבדק ב-29 בספטמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 Julian Krzyżanowski (1958). "Stańczyk w Janie z Tęczyna Niemcewicza". W wieku Reja i Stańczyka: szkice z dziejów Odrodzenia w Polsce. Państwowe Wydawn. Naukowe. p. 371. נבדק ב-21 באפריל 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 Andrzej Stoff (2006). "Zagłoba sum!": studium postaci literackiej. Wydawnictwo Uniwersytetu Mikołaja Kopernika. p. 111. ISBN 978-83-231-1996-8. נבדק ב-21 באפריל 2013.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Modabber, Ashkan (2022-08-22). "This Isn't a Villain Origin Story, Just a Self-Portrait of a Miserable Painter". Medium (באנגלית). נבדק ב-2023-05-20.
- ↑ Janina Mazurkiewicz (27 במאי 2010). "Astronom Kopernik czyli Rozmowa z Bogiem". Biblioteka Uniwersytecka W Toruniu. Muzeum Okręgowe: 3. נבדק ב-26 במאי 2012.
{{cite journal}}: (עזרה) - ↑ Maria Szypowska (1996). Jan Matejko wszystkim znany (בפולנית). Fundacja Artibus-Wurlitzer oraz Wydawn. Domu Słowa Polskiego. p. 85.
- ↑ "Is 'Stańczyk' the Joker? Lady Gaga showcases Polish artwork on her new album's back cover". polskieradio.pl. 26 בספטמבר 2024. נבדק ב-29 בספטמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Rybak, Adrian (2024-09-25). "Polski obraz na okładce nowej płyty Lady Gagi! Artystka użyła dzieło Jana Matejki" [Polish painting on the cover of Lady Gaga's new album! The artist used the work of Jan Matejko]. eska.pl (בפולנית). נבדק ב-2024-09-25.
סטאנצ'יק (יאן מטייקו)40586759Q6609268