סחור
סחור (בערבית: سَحُورٌ, נהגה גם סוחור, בתרגום לעברית: "של השחר" או "ארוחה לפני השחר". בפרסית: סחרי, سَحَری), היא ארוחה שנאכלת מוקדם בבוקר על ידי מוסלמים לפני צום בחודש רמדאן, לפני השחר.[1] הארוחה נאכלת לפני תפילת פג'ר,[2] ולמעשה משמשת כסעודה מפסקת מוסלמית קודם הצום היומי, כאשר הארוחה הבאה לאחר הסחור היא ארוחת האפטאר, ארוחת הערב של רמדאן.[2]
בהיותה הארוחה האחרונה שאוכלים המוסלמים לפני הצום שאורכו מהשחר ועד שקיעת החמה במהלך חודש הרמדאן, הסחור נחשב במסורות האסלאמיות כברכה מאחר שהוא מאפשר לצם להימנע מעצבים או חולשה הנגרמות מהצום. על פי חדית' צחיח אל-בוח'ארי, אנס בן מאלכ (אנ') סיפר שמוחמד אמר: "קחו סחור כי יש בו ברכה." בהתאם, אוכלי הסחור רואים בו מעשה מרכזי ומשמעותי בצום, וכמעשה פולחן, ולא רק כאמצעי קיום בסיסי.
מוסחראטי
מוסחראטי (בערבית: مسحراتي), הוא מעורר ציבורי לסחור ולתפילת הפג'ר במהלך רמדאן.[3][4][5] על פי ההיסטוריה, בילאל בן רבאח היה המוסחראטי הראשון בהיסטוריה האסלאמית, שכן הוא נהג לשוטט ברחובות לאורך כל הלילה במטרה להעיר אנשים.[6]
המקצוע תואר על ידי מוסחראטי מדמשק כך: "חובתי במהלך חודש הרמדאן ה"קדוש" היא להעיר אנשים בעיר העתיקה של דמשק לתפילות ולארוחת סחור".[7]
המסורת נהוגה במצרים, סוריה, סודאן, ערב הסעודית, עיראק, ירדן, הודו, פקיסטן, בנגלדש, ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית ורצועת עזה. עם זאת, חלה היעלמות הדרגתית של מנהג המוסחראטי עקב מספר גורמים, ביניהם העובדה שבני אדם נשארים ערים עד שעות מאוחרות יותר בלילה, אפשרויות טכנולוגיות להתעוררות כמו שימוש בשעונים מעוררים, והעובדה שבתים כיום עשויים להיות גדולים יותר, וערים מודרניות עשויות להיות רועשות יותר, במידה שיכולה להקשות על שמיעת המוסחראטי.[6]
באינדונזיה, משתמשים בקנטונגן (אנ') ובבדוג (אנ') על מנת להעיר את המוסלמים לאכול את ארוחת הסחור.[8]
בתרבות
מם האינטרנט טונג טונג טונג סהור, שנוצר במדינה המוסלמית אינדונזיה, מבוסס על ארוחת הסחור. הוא מבוסס על הצליל "טונג" שמפיק המוסחראטי במטרה לעורר אנשים לתפילה, ועל של הארוחה – סחור, המתועתק באנגלית חסרת עיצור הח' לסהור (Sahur).
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ↑ "Kashmir | History, People, & Conflict". Encyclopedia Britannica (באנגלית). נבדק ב-2021-05-08.
- ^ 2.0 2.1 BBC - Schools - Religion - Islam, נבדק ב-11 באפריל 2010
{{citation}}: (עזרה) - ↑ Linda Wong (2002). Sentence essentials: a grammar guide. Houghton Mifflin, 2002. p. 100. ISBN 9780618154821.
- ↑ Angelo Colorni (2011). Israel for Beginners: A Field Guide for Encountering the Israelis in Their Natural Habitat. Gefen Publishing House Ltd, 2011. p. 84. ISBN 9789652294838.
- ↑ Jamāl Ghīṭānī (2009). The Zafarani Files. תורגם ע"י Farouk Abdel Wahab. American Univ in my world Cairo Press, 2009. p. 333. ISBN 9789774161902.
- ^ 6.0 6.1 Rima Al-Mukhtar (10 באוגוסט 2011). "Ramadan Mesaharati". Arab News. נבדק ב-10 באוגוסט 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ HUMMAM SHEIKH ALI (19 באוגוסט 2011). "Charm of Ramadhan in Damascus". Xinhua. Brunei Times Sdn Bhd. אורכב מ-המקור ב-12 באוגוסט 2014. נבדק ב-10 באוגוסט 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Aman Rochman (20 במאי 2018). "Malang village children find joy in 'sahur' activity during Ramadhan". The Jakarta Post. נבדק ב-17 באפריל 2021.
{{cite news}}: (עזרה)
| ארוחות | ||
|---|---|---|
| בוקר | ארוחת בוקר (ישראלית • אנגלית • קונטיננטלית) • ארוחת עשר | 
|
| צהריים | בוהריים • ארוחת צהריים • שעת התה | |
| ערב | ארוחת ערב • ארוחת לילה | |
| ראו גם | ארוחת ביניים • ארוחת טלוויזיה • ארוחת טיסה • גורמה • מזנון • פיקניק | |
סחור41065872Q1999671