סוג דם
סוג דם הוא תכונה גנטית של דם הנקבעת בהתאם לאנטיגנים המצויים על פני השטח של תאי הדם האדומים של אדם.[1] התכונה מועברת בתורשה מדור לדור.
עירויים בין סוגי דם לא תואמים עלולים לגרום לתוצאות חמורות ואף למוות, ומכאן חשיבותה הרבה של ההבחנה בין סוגי הדם השונים.
קיים קשר בין סוג הדם לבין מחלות מסוימות. בעלי סוג דם O, למשל, נמצאים בסיכון מוגבר לכולרה, שחפת, חזרת ואולקוס. בעלי סוג דם AB נמצאים בסיכון לדמנציה, אבעבועות רוח וסכרת מסוג II.[2]
אנטיגנים
אנטיגנים הם סמנים הניתנים לזיהוי על־ידי מערכת החיסון. בדרך־כלל מדובר בחלבונים או סוכרים הנמצאים על המעטפת החיצונית של תאים או נגיפים. לכל אנטיגן יש צורה ייחודית, אשר מערכת החיסון קוראת אותה כדי לדעת אם הוא שייך לגוף.[3] אנטיגנים קיימים על גבי נגיפים, חיידקים, אלרגנים, טפילים, חלבונים, תאים סרטניים ותאים רגילים בגוף.[3]
בתאי הדם האדומים, האנטיגנים הם אתרים ספציפיים בחלבונים, גליקופרוטאינים או גליקוליפידים המרכיבים את ממברנת תא הדם האדום, ואשר מערכת החיסון עשויה לקיים איתם אינטראקציה.[1] האנטיגנים הנמצאים על פני השטח של תאי הדם האדומים קובעים את סוג הדם של האדם.[1]
האנטיגנים של סוגי הדם נמצאים לא רק על גבי כדוריות הדם האדומות, אלא גם על טסיות הדם, תאי הדם הלבנים, חלבוני פלאזמה ורקמות מסוימות. הם נמצאים גם בהפרשות כמו חלב אם, נוזל הזרע, רוק, זיעה, מיצי קיבה, שתן ומי שפיר.[4]
היסטוריה
קבוצות הדם התגלו לראשונה בשנת 1901 בווינה, על ידי הרופא קרל לנדשטיינר, שקיבל על כך פרס נובל ב-1930. לנדשטיינר הדגים בעזרת ניסוי בו הצליב בין תאי דם אדומים לבין נסיוב, כי קיימים הבדלים בדם של אנשים שונים. עד לניסוי זה, היה מקובל כי תגובות בין דמם של אנשים שונים הן תוצאה של מחלה. בדיקות ההצלבה שלנדשטיינר ביצע על דמו וזה של כמה מעמיתיו חשפו דפוסים שנבעו ממה שאנו מכירים כיום כמערכת סוגי הדם ABO.[5]
המערכות הבאות שזוהו (MN, P1, LW) נמצאו בשל חיפוש מכוון, ורוב המערכות לאחר מכן זוהו בשל אירועים קליניים. Anti-D, Anti-K, Anti-Jk למשל, זוהו משום שגרמו לתגובה המוליטית בעובר וביילוד.[5] בשנות ה-50 של המאה העשרים תרומות דם נהיו נפוצות יותר וכך זוהו מערכות נוספות לאחר תגובות שליליות לתרומה.[5]
מערכות סוגי דם
קיימות כמה מערכות היוצרות סוגי דם. כל מערכת כזאת נשלטת על־ידי גן בודד או מקבץ גנים.[1]
החברה הבין-לאומית לתרומות דם (אנ') תיעדה 48 מערכות סוגי דם בבני אדם (אנ'), נכון לאוקטובר 2025.[6] לכל מערכת יש תפקיד אחד או יותר כמו זיהוי תאי, מניעת זיהומים, ויסות מערכת המשלים ועוד.[4]
שני הסיווגים העיקריים של דם באדם הן המערכות של קבוצות ABO (אנ') וגורם Rh.
קבוצות ABO
- סוג דם A – על גבי כדוריות הדם קיים אנטיגן מסוג A ובפלזמה קיים נוגדן נגד אנטיגן מסוג B.
- סוג דם B – על גבי כדוריות הדם קיים אנטיגן מסוג B ובפלזמה קיים נוגדן נגד אנטיגן מסוג A.
- סוג דם AB – על גבי כדוריות הדם קיימים שני האנטיגנים A ו-B ובפלזמה לא קיימים נוגדנים נגדם.
- סוג דם O – לא קיים אנטיגן על גבי כדוריות הדם ובפלזמה קיימים שני הנוגדנים של האנטיגנים A ו-B.
לפיכך, אדם בעל סוג דם AB יכול לקבל תרומות דם מכל סוגי הדם האחרים (ולכן נקרא "מקבל אוניברסלי"), ואדם בעל סוג דם O יכול לתרום לכל סוגי הדם האחרים (ולכן נקרא "תורם אוניברסלי"). מלבד סוג הדם (A/B/AB/O), סוג הדם יכול להיות חיובי (+) או שלילי (-). הפלוס או המינוס נקבעים על ידי הגן RHD (להלן, גורם Rh), שמכיל את ההוראות לחלבון שנמצא במעטפת התא ומוצג כלפי חוץ. אם אדם בלי החלבון במעטפת התא (למשל A-) יקבל תרומת דם מאדם עם החלבון (למשל O+), מערכת החיסון תזהה את החלבון (+) כפולש זר ותתקוף את תאי הדם של התרומה.[7]
במצבי חירום ייתכן שלא יהיה זמן להצליב דם עירוי דם. במקרים כאלה סוג דם O- יכול לשמש לטיפול מיידי.
ניתן לטפל במנות דם מסוג A, B ו-AB כך שיהפכו ל-O באמצעות אנזים המפרק את הסמנים הסוכריים מהכדוריות האדומות, ואולם, מעולם לא נעשה שימוש בטכנולוגיה זו, מחשש להסבה חלקית בלבד שעשויה לגרור תגובות קליניות קשות ואף מוות.
מקור הקבוצות ABO הוא בגן יחיד שמקודד לאנזים מסוג טרנספראז. השונות בגן באוכלוסייה קובעת איזה אנטיגן – A או B – ייווצר, אם בכלל.
גורם Rh
ערך מורחב – גורם רזוס
דרך אחרת לסווג את הדם היא לפי הימצאות חלבון הניקרא גורם רזוס (Rhesus factor) או בקיצור גורם Rh. אלו שיש בדמם גורם Rh מוגדרים כבעלי סוג דם +Rh, בעוד שאלו שאין בהם גורם Rh מוגדרים כבעלי סוג דם -Rh. כ-85% מהאוכלוסייה הם בעלי סוג דם +Rh. לגן ל-Rh שני אללים: אלל שולטני (דומיננטי), הוא Rh+, ואלל נסגני (רצסיבי), הוא Rh-.
כאשר מציינים את סוג הדם, נהוג לשלב את סיווג Rh עם ABO. בסיווג המשולב, סוג הדם +A הוא הנפוץ ביותר בישראל, ישנם אזורים בעולם שבהם +O נפוץ יותר.
מקור השם הוא במקוקי רזוס שבדמם זוהה לראשונה גורם זה.
השלכות סוג הדם על תורמים ומקבלים
אנשים יכולים לקבל תרומת דם, רק אם אין בדמם נוגדנים נגד האנטיגנים שבדם התורם:
אנשים שיש בדמם נוגדנים נגד אנטיגן מסוג A (כלומר אנשים שסוג דמם הוא B או O) אינם יכולים לקבל תרומת דם מסוג A או AB.
אנשים שיש בדמם נוגדנים נגד אנטיגן מסוג B (כלומר אנשים שסוג דמם הוא A או O) אינם יכולים לקבל תרומת דם מסוג B או AB.
בדמם של אנשים בעלי Rh-, עשויים להיות נוגדנים נגד גורם Rh כתוצאה מחשיפה מקודמת לגורם Rh, ואז אינם יכולים לקבל תרומת דם מסוג Rh+.
על פי הטבלה שלהלן[8], ניתן לראות איזה סוג דם יכול לתרום לאיזה סוג דם. כך למשל ניתן לראות כי סוג דם AB+ יכול לקבל מכל תורם, ויכול לתרום רק ל-AB+. מצד שני סוג דם O- יכול לתרום לכל אחד ולקבל רק מ-O-. הדבר הפוך כאשר מדובר במוצרי דם כגון תרומה של פלאסמה. במקרה הזה, דווקא סוג הדם מסוג AB+ הוא המבוקש ביותר, שכן הפלאסמה שלו אינה מכילה כל נוגדנים. למוצרי דם מסוג פלאסמה חשיבות רבה בתהליך הריפוי של חולי סרטן, ולכן יש חשיבות רבה לתרומות של בעלי סוג דם AB+. הנוגדנים אשר נמצאים על גבי הטסיות אינם מושפעים מקבוצות הדם (ABO; d/D) על כן אין חשיבות לקבוצות אלה בשיוך טסיות בין תורם לנתרם.
| % באוכלוסייה | תורם | אחוז באוכלוסייה
ממנה יכול להתרם | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| O− | O+ | A− | A+ | B− | B+ | AB− | AB+ | ||||
| נתרם | O− | 3 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
3 |
| O+ | 32 | |
|
|
|
|
|
|
|
35 | |
| A− | 4 | |
|
|
|
|
|
|
|
7 | |
| A+ | 34 | |
|
|
|
|
|
|
|
73 | |
| B− | 2 | |
|
|
|
|
|
|
|
5 | |
| B+ | 17 | |
|
|
|
|
|
|
|
54 | |
| AB− | 1 | |
|
|
|
|
|
|
|
10 | |
| AB+ | 7 | |
|
|
|
|
|
|
|
100 | |
| אחוז מהאוכלוסייה שיכול
לקבל תרומה מסוג דם זה |
100 | 90 | 46 | 41 | 27 | 24 | 8 | 7 | |||
התפלגות סוגי דם
ההתפלגות בין סוגי הדם השונים משתנה בין קבוצות מוצא שונות ולכן התפלגות סוגי הדם A, B, AB ו-O בקרב האוכלוסייה עשויה להיות שונה משמעותית בין מדינות לפי הרכב אוכלוסייתן. O הוא סוג הדם הנפוץ בעולם.[9] במרכז ודרום אמריקה הוא נמצא בקרב מעל 90% מהאוכלוסייה.[10] אנטיגן A נפוץ יותר מאנטיגן B, ואילו סוג הדם AB הוא הנדיר ביותר. בישראל, סוג הדם הנפוץ ביותר הוא +A וסוג הדם הנדיר ביותר הוא -AB.[11]
סוגי דם נדירים
קיימים סוגי דם נדירים נוספים, כגון סוג הדם "בומביי" (נקרא לעיתים HH (אנ')). סוג דם זה נקרא על שם העיר בומביי שבהודו, שם הוא נתגלה לראשונה בשנת 1952 לאחר שאדם נפטר שם מעירוי דם O. סוג דם זה נדיר ביותר ושכיחותו היא אחד לרבע מיליון אנשים ורק בעל דם בומביי יכול לתרום לעוד מישהו כמוהו. בעבר זוהו בעלי סוג דם זה כבעלי סוג דם -O כיוון שהדם שלהם הכיל נוגדנים לאנטיגני A ו-B, אך התברר שבסוג דם זה הייתה חסרה גם מולקולת הבסיס O. בסוגי הדם הנפוצים קיימת מולקולת הבסיס O ובנוסף לה ייתכן קיומם של הסוכרים A או B. בסוג דם בומביי גם מולקולת הבסיס חסרה, והדם מכיל נוגדים לאנטיגני A B ו-O. לכן נפטר האדם בבומביי. האלל של בומביי הוא רצסיבי לכל אלל אחר, גם ל-i, ולכן זהו סוג דם נדיר.
גם לקבוצות פיגמים אחדות יש סוג דם ייחודי להן.[12]
תורשה של סוגי דם
סוגי הדם מועברים בתורשה משני ההורים. סוגי הדם ABO נקבעים על ידי גן שלו שלושה אללים שונים: A, B ו-i. אלל A נותן את סוג הדם A, אלל B – את סוג הדם B ואלל i – את סוג הדם O. האללים A ו-B דומיננטיים על האלל i, ושניהם יכולים להתקיים יחד. לפיכך,
- אדם שירש את האללים AB הוא בעל סוג דם AB
- אדם שירש את האללים AA או Ai הוא בעל סוג דם A
- אדם שירש את האללים BB או Bi הוא בעל סוג דם B
- אדם שירש את האללים ii הוא בעל סוג דם O.
גם סוגי הדם Rh מועברים בתורשה באופן דומה, אלא שלגן זה יש שני אללים, והאלל של Rh+ הוא הדומיננטי.[דרוש מקור]
פסאודו-מדע
קיימות אמונות פסאודו-מדעיות על קשר בין סוג דם לאבולוציה של האדם ועל קשר בין סוג דם לתזונה המומלצת לאדם. במזרח הרחוק נפוצות אמונות על קשר בין סוג דם לאופי האדם (אנ') ועל קשר בין סוג דם למזל ולגורל של האדם. ביפן מסורת חיזוי העתידות (O-mikuji) מציעה קריאה המסתמכת על קבוצות דם.[13]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שרון מועלם, למה יש כמה סוגי דם?, באתר כלכליסט, 14 בינואר 2010
- ארז גרטי וארז ליבנה, מחשבון סוג הדם, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 28 בינואר 2014
- משה נחמני, האם ניתן לשנות את סוגי הדם שלנו וכך להקל על בעיית התאמת תרומות הדם?, באתר "הידען", 27 במאי 2015
- ארז ביבי, כשהדם אוזל, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 17 בינואר 2024
- בדיקת סוג דם, באתר מכבי שירותי בריאות, 29 ביוני 2025
סוגי דם, דף שער בספרייה הלאומית- Sylvia Dorothy Lawler, Eugene M. Berkman, Blood group | Types, Uses, & Facts, Encyclopedia Britannica, 20 ביולי 1998
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 ISBT, Red Cell Immunogenetics and Blood Group Terminology | ISBT Working Party, www.isbtweb.org (באנגלית)
- ↑ D. Rose Ewald, Susan C.J. Sumner, Blood type biochemistry and human disease, WIREs Systems Biology and Medicine 8, 2016-09-07, עמ' 517–535, ראו עמ' 523 doi: 10.1002/wsbm.1355
- ^ 3.0 3.1 Antigen: What It Is, Function, Types, & Testing, Cleveland Clinic (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 D. Rose Ewald, Susan C.J. Sumner, Blood type biochemistry and human disease, WIREs Systems Biology and Medicine 8, 2016-09-07, עמ' 517–535, ראו עמ' 518 doi: 10.1002/wsbm.1355
- ^ 5.0 5.1 5.2 Geoff Daniels, Marion E. Reid, Blood groups: the past 50 years, Transfusion 50, 2010-02, עמ' 281–289 doi: 10.1111/j.1537-2995.2009.02456.x
- ↑ ISBT, Table of blood group systems, www.isbtweb.org (באנגלית)
- ↑ טל לוין, מדוע סוג דם O הוא הנפוץ ביותר, באתר מכון דוידסון תחת מכון ויצמן למדע, 2/08/2018
- ↑ סוג דם, באתר ארגון תורמי דם מתנדבים בישראל
- ↑ למה סוג הדם O הוא הנפוץ ביותר?, באתר מגזין | מכון דוידסון
- ↑ Modern Human Variation: Distribution of Blood Types, anthropology-tutorials-nggs7.kinsta.page
- ↑ 17 דברים שלא ידעתם על הדם שלכם, באתר www.tasmc.org.il
- ↑ Bambuti – Pygmy groups, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ↑ Understanding the meaning of blood types in Japan, https://gogonihon.com/en/
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.
סוג דם42351806Q47657