סאבר א-דין הראשון

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סאבר א-דין הראשון
מדינה יפאט
אמיר יפאט

סאבר א-דין הראשון מבני שושלת וולאשמה,[1] היה האמיר של יפאט, בנו של עומר וולאשמה ואחיו הצעיר של חאק א-דין הראשון.

סאבר א-דין יצא למלחמה נגד אתיופיה בשנת 1332, אך הפסיד לצבאו של הקיסר האתיופי עמדה ציון. לאחר מכן פלש סאבר א-דין למספר ממלכות מוסלמיות, ביניהן דאווארו ובלה, והביא לסיום העצמאות של הממלכות העצמאיות האדייה, פאטאגאר, ודאווארו[2].

סאבר א-דין נלכד, יחד עם המלך האידארה מלכה של דאווארו, על ידי עמדה ציון. הקיסר עמדה ציון מינה את אחיו של סאבר א-דין ג'מאל א-דין הראשון לשליטה של יפאט[3].

הערות שוליים

  1. ^
    שושלת וולאשמה הייתה משפחת אצולה מוסלמית ששלטה במאות ה-13 עד ה-16 בחלקים של מזרח אתיופיה, ג'יבוטי ומערב סומליה, והייתה בסכסוך הן טריטוריאלי והן דתי עם שליטי חבש.
  2. ^ J. Spencer Trimingham, Islam in Ethiopia (Oxford: Geoffrey Cumberlege for the University Press, 1952), p. 71.
  3. ^ Taddesse Tamrat, Church and State in Ethiopia (Oxford: Clarendon Press, 1972), p. 141.
הקודם:
חאק א-דין הראשון
שושלת וולאשמה הבא:
ג'מאל א-דין הראשון
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29119850סאבר א-דין הראשון