הלוואת סאבפריים
בשוק ההון בארצות הברית, המונח סאבּפְּרַיים (subprime) מתייחס להלוואות שניתנות ללווים שלא החזירו הלוואות בעבר או שאין להם נכסים או מקורות הכנסה טובים מספיק כדי לשמש ערבויות להלוואה. זאת בניגוד להלוואה רגילה נקראת הלוואת פּרַיים (prime). הלוואת סאבפריים היא מסוכנת יותר למלווה מאשר הלוואת פריים, משום שהסיכון שהלווה לא יחזיר את ההלוואה גבוה יותר. לכן, הלוואת סאבפריים ניתנת בשער ריבית גבוה יותר מאשר הלוואות רגילות. שער הריבית הגבוה נועד לפצות על סיכון האשראי הנוסף שכרוך במתן הלוואה כזאת.
היסטוריה
בארצות הברית מקובל לחשב את דירוג האשראי של כל אדם, שהוא מדד סטטיסטי שאמור לנבא האם יחזיר את הלוואה על סמך היסטוריית האשראי שלו (כלומר, כמה לווה בעבר, האם החזיר את ההלוואות, האם החזיר כל תשלום בזמן, וכדומה). כאשר אדם מבקש הלוואה, עליו להציג את היסטוריית האשראי ודירוג האשראי שלו לבנק או לחברה הפיננסית ממנה הוא רוצה ללוות. על סמך נתונים האלה מחליט הבנק האם לאשר את ההלוואה. פונים שזכאים להלוואה על סמך דירוג האשראי שלהם נקראים לווי "פריים"; פונים שדירוג האשראי שלהם נמוך מדי, נקראים לווי "סאבפריים".
עם השנים, הבנקים והמלווים "המסורתיים" הפכו לזהירים יותר ודחו יותר ויותר ממבקשי ההלוואות. כיום, כ-25% מתושבי ארצות הברית אינם זכאים להלוואות "פריים", בשל דירוג אשראי נמוך. לשוק ההלוואות נכנסו שחקנים שמוכנים להלוות ללווי סאבפריים; אבל אלה דורשים שערי ריבית גבוהים יותר, כדי לפצות על הסיכון המוגבר בהלוואה.
סוגי הלוואות סאבפריים
מה שמגדיר הלוואת סאבפריים הוא מעמדו של הלווה, ולא סוג ההלוואה. הלוואת סאבפריים יכולה להינתן באופנים שונים: משכנתת סאבפריים, הלוואת סאבפריים לרכישת כלי רכב, כרטיס אשראי סאבפריים, ועוד.
משכנתאות סאבפריים
משכנתאות הן הלוואות לטווח ארוך המיועדות בדרך-כלל לרכישה או שדרוג של נכס דלא ניידי (בתים ודירות). משכנתאות סאבפריים, הן משכנתאות הניתנות ללווים עם דירוג אשראי נמוך. כמו הלוואות סאבפריים אחרות, הן ניתנות בריבית גבוהה במיוחד ובתנאים מגבילים אחרים.
בשנות ה-2000 חל גידול עצום בשוק משכנתאות הסאב-פריים בארצות הברית. בשנים 2004-2006, כ-21% מהמשכתנאות החדשות היו משכנתאות סאבפריים; לעומת 9% בלבד בשנת 1996. בשנת 2006 שווי משכנתאות הסאבפריים בארצות הברית היה 600 מיליארד דולר.
בדרך כלל, משכנתא מוחזרת למלווה בהחזרים תקופתיים (לרוב, חודשיים) לאורך שנים רבות. במשכנתאות סאבפריים, כמו במשכנתאות אחרות, ישנן שיטות שונות של החזר ההלוואה: בתשלומים קבועים, בתשלומים גדולים בהתחלה וקטנים לקראת הסוף, בתשלומים משתנים לפי יכולת הלווה, וכו'. כמו כן, ההלוואה עשויה להיות צמודה למדד מסוים, כמו הליבור.
מרבית לווי הסאבפריים בחרו בשיטה, שבה בשנים הראשונות התשלומים קבועים, ולאחר זמן קצר התשלומים הופכים להיות גבוהים יותר, וכן משתנים ותלויים במדד מסוים. שיטה נפוצה נקראת 2-28: בשנתיים הראשונות התשלומים נמוכים, ואחרי כן הם עולים והופכים להיות תלויי מדד לשאר חיי ההלוואה, 28 שנים.
החל בשנת 2006 שוק משכנתאות הסאבפריים החל לסבול מקשיים (ראו להלן).
כרטיסי אשראי סאבפריים
בארצות הברית, שבה הבנקים אינם מאפשרים משיכת יתר ("אוברדראפט"), רבים משתמשים בכרטיסי אשראי כדי ללוות כסף לזמן קצר. אנשים בעלי דירוג אשראי נמוך אינם זכאים לכרטיסי אשראי רגילים (כרטיסי אשראי "פריים"), כפי שאינם זכאים להלוואות אחרות. החל משנות ה-90, חברות כרטיסי אשראי החלו להציע כרטיסי אשראי סאבפריים ללווים בעלי דירוג אשראי נמוך או היסטוריה של אי-פירעון הלוואות. שיעורי הריבית בכרטיסים האלה גבוהים מאד, עד כדי 30% ויותר. בנוסף, לכרטיסים אלה עלויות ומגבלות נוספות - כמו תשלומים שנתיים וקנסות גבוהים על חריגה ממסגרת האשראי ואיחור בתשלומים. בשנת 2002, כאשר הצמיחה בארצות הברית האטה, שיעור פירעון ההלוואות של כרטיסי אשראי סאבפריים ירד באופן משמעותי, ורבות מחברות כרטיסי האשראי נאלצו לצמצם או לוותר על פעילות זו.
הוויכוח על הלוואות סאבפריים
התומכים בהלוואות סאבפריים בארצות הברית מדגישים את תפקידן בהרחבת הזדמנויות האשראי לצרכנים, שבלעדיהן אין להם גישה להלוואות ולאשראי. לעיתים קרובות, מדובר באנשים שנתקלו בבעיות לא צפויות כמו פיטורין, בעיות רפואיות, או גירושין. הלווים משתמשים באשראי כדי לרכוש או לשפץ בתים, לרכוש מכוניות, או לצרכים אחרים. הלוואת הסאבפריים מאפשרת להם לקבל שירות שאינם יכולים לקבל בשוק הפריים. זאת כמובן, בהנחה שהם מקבלים את ההחלטה בצורה שקולה ואינם לוקחים הלוואה שלא יוכלו לעמוד בה.
גם המתנגדים מסכימים ברובם, שאין להאשים את המלווים בכך שהם דורשים ריביות גבוהות יותר מלווים "מסוכנים" יותר. יחד עם זאת יש להם ביקורת על התנהלות בלתי-הוגנת של תעשיית הלוואות הסאבפריים. הם מאשימים אותה בכך שהיא משווקת באגרסיביות הלוואות לאנשים שלא יוכלו, בטווח הארוך, לעמוד בהן. הם מבקרים את שיווק שיטת התשלומים, כמו שיטת ה-28-2, שלפיה בשנים הראשונות התשלומים קטנים יחסית, ולאחר שנתיים או שלוש הם מזנקים באחוזים רבים. ביקורת זו גברה בתגובה למשבר המתגבר בשוק משכתנאות הסאבפריים, שבו מאות אלפי לווים לא יכלו להחזיר את המשכנתאות שלהם.
המבקרים גם מאשימים את שוק ההון האמריקאי באפליה גזעית בהקצאת ההלוואות, כאשר שוק הסאבפריים מיועד בעיקר ללווים אפרו-אמריקאים.
המשבר בשוק משכנתאות הסאבפריים
ערך מורחב – משבר הסאב-פריים
כאמור, בשנות ה-2000 שוק משכנתאות הסאבפריים צמח מאוד. הסיבות לכך היו שיעורי הריבית הנמוכים על המשכנתאות בכלל, והגאות בשוק הנדל"ן. הבנקים למשכנתאות העריכו, שמרבית הלווים יוכלו לעמוד בתשלומים על ההלוואות משום שהריבית בשוק הסאבפריים ירדה באופן יחסי (אם כי נשארה כמובן גבוהה ביחס לריבית בשוק הפריים). הגאות בשוק הנדל"ן הבטיחה, שאם הלווים לא יוכלו להחזיר את ההלוואה, יוכל הבנק למכור בקלות את הנכס הממושכן.
בנקים באופן כללי הם מתווכים פיננסיים; כאשר הם נותנים הלוואות ללקוחות, הם מממנים את ההלוואות מכספים שמופקדים בהם על ידי לקוחות אחרים. בפרט, הבנקים למשכנתאות מימנו את ההלוואות בשוק הסאבפריים בהפקדות של גורמים פרטיים ושל קרנות; הם נתנו למפקידים ריביות גבוהות יותר מאשר אלו שיכלו לקבל במקומות אחרים.
החל מסוף שנת 2006, לאחר מספר שנות פריחה, תעשיית משכנתאות הסאבפריים בארצות הברית נכנסה למשבר. עלייה חדה במספר הלווים שלא יכלו לעמוד בתשלומי המשכנתה גרמה לפשיטת רגל של יותר מעשרים חברות שהלוו בשוק הסאבפריים. פשיטות רגל הביאו לקריסה בשוק המניות הקשורות למשכנתאות, לאיום על שוק הנדל"ן האמריקאי בפרט, והכלכלה האמריקאית בכלל.
למשבר בשוק משכנתאות הסאבפריים היו מספר סיבות. ראשית, שער הריבית בארצות הברית עלה, וייקר את המשכנתאות. שנית, רבים מהלווים עברו לשלב שבו ההחזרים גבוהים יותר ותלויים בשער הריבית. שלישית, ההאטה בשוק הנדל"ן בארצות הברית החל מ-2005 גרמה לכך, שלווים שלא יכלו לעמוד בתשלומים, לא יכלו גם למכור את נכסיהם כדי להחזיר את ההלוואה. נכסים רבים עברו לידי המלווים, אבל גם אלה לא יכלו למכור אותם מאותה סיבה. הניסיון למכור נכסים רבים כל כך העמיק את המשבר בשוק הנדל"ן, ובכך העמיק יותר את משבר המשכנתאות.
כאמור, מבקרים רבים טוענים שמדיניות הקצאת המשכנתאות הייתה בלתי סבירה, ששיעורי הריבית היו גבוהים מדי, ושהלקוחות פותו להלוואות שהיו מעבר לכוח ההחזר שלהם. גם הלווים מואשמים בכניסה להסדרי משכנתה שלא יכלו לעמוד בהם. המשקיעים שהשקיעו בבנקים למשכנתאות, מואשמים שלא שקלו כראוי את יציבותם.
החל מיולי 2007 החלו ירידות חדות להירשם בשוקי המניות ואגרות החוב בארצות הברית ואירופה וכן בישראל. פרשנים קושרים בין העצבנות בשוקי ההון בעולם לבין משבר הסאבפריים. הנפגעים הראשונים מקריסת הבנקים למשכנתאות סאבפריים היו הגופים האמריקאים והאירופאים שהשקיעו בהם. החשש הוא מפני פגיעה כללית בכלכלה האמריקאית, ובעקבותיה בכלכלות אחרות בעולם. בספטמבר 2008 החריף המשבר בשוק ההון בארצות הברית. בנק ההשקעות הרביעי בגודלו ליהמן ברדרס הודיע על פשיטת הרגל הגדולה בהיסטוריה, לאחר ששקע בחובות של 613 מיליארד דולר בעקבות השקעותיו בשוק הסאבפריים ונגזרותיו, וגרם לזעזועים בשוקי ההון ברחבי העולם.
קישורים חיצוניים
- עמי גינזבורג, משבר הסאבפריים, באתר הארץ, 31 ביולי 2007
- רן לוי, משבר הסאבפריים ואנרכיה עות'מאנית - על הסודות מאחורי המשכנתא, הפודקאסט "עושים היסטוריה", 17 במרץ 2014
