נשק גרעיני אסטרטגי
.jpg){kind=spacer}
נשק גרעיני אסטרטגי הוא נשק גרעיני המיועד לשימוש נגד מטרות הממוקמות לעיתים קרובות בשטח מיושב, הרחק משדה הקרב, כחלק מתוכנית אסטרטגית. מטרות אלו כוללות בסיסים צבאיים, מרכזי פיקוד צבאיים, תעשיות נשק, תשתיות תחבורה, כלכלה ואנרגיה, וכן מטרות "ערך נגדי" (countervalue) כמו ערים ויישובים.[1] זאת, בניגוד לנשק גרעיני טקטי, המיועד לשימוש בקרב כחלק מהתקפה לצד כוחות קונבנציונליים ידידותיים, ולעיתים קרובות בקרבתם. נכון להיום, נעשה שימוש בנשק גרעיני אסטרטגי פעמיים בלבד, בהטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי בשנת 1945.
הגדרה
לנשק גרעיני אסטרטגי יש בדרך כלל עוצמות פיצוץ גדולות משמעותית, המתחילות בדרך כלל מ-100 קילוטון ומגיעות עד לעוצמות הרסניות[2] בטווח הנמוך של המגהטון, לשימוש בעורף האויב, הרחק מכוחות ידידותיים. עם זאת, עוצמות הפיצוץ יכולות לחפוף בין הסוגים, וכלי נשק רבים, כמו פצצת הגרעין B61, בעלי עוצמה משתנה, יכולים לשמש הן כנשק טקטי והן כנשק אסטרטגי.
בהתקפות האסטרטגיות על הירושימה ונגסאקי נעשה שימוש בנשק בעוצמה של בין 10 ל-20 קילוטון, אך זאת משום שפצצות "ילד קטן" ו"איש שמן" היו כלי הנשק הגרעיניים היחידים וההרסניים ביותר שהיו זמינים באותה עת. אין הגדרה מדויקת לקטגוריה ה"אסטרטגית" מבחינת טווח או עוצמת פיצוץ.[3] עוצמת הפיצוץ של נשק גרעיני טקטי נמוכה בדרך כלל מזו של נשק אסטרטגי, אך גם הגדולים שבהם עדיין חזקים מאוד.
היסטוריה
החשיבה האסטרטגית תחת ממשל אייזנהאואר ומזכיר המדינה ג'ון פוסטר דאלס הייתה של תגובה מסיבית (אנ'), לנוכח הארסנל הגרעיני של ברית המועצות. שתי מעצמות-העל פיתחו רבות מכלי הנשק התרמו-גרעיניים ההרסניים ביותר. כל כמות של כוח הרס שניתן היה להנחית בעורף האויב נחשבה ליתרון בשמירה על הרתעה והפכה לבסיס הארסנל האסטרטגי של ארצות הברית.[4] תגובה גמישה הייתה אסטרטגיית הגנה שיושמה לראשונה על ידי הנשיא ג'ון פ. קנדי ב-1961, כדי להתמודד עם הספקנות של הממשל כלפי מדיניות התגובה המסיבית, לנוכח אפשרויות תקיפה שהוגבלו למלחמה כוללת במהלך משבר הטילים בקובה.[5] זאת, יחד עם עלויות, דיוק מטרה הולך וגובר, ורצון לגמישות רבה יותר בבחירת המטרות, בישרו את פתיחתה של המגמה להפחתת עוצמת הפיצוץ של ראשי נפץ בודדים במערכות נשק אסטרטגיות.[6]
טילים ומפציצים אסטרטגיים מוקצים למטרות שתוכננו מראש, כולל שדות תעופה של האויב, מכ"מים ומערכי נ"מ. אך המשימה האסטרטגית הייתה לחסל את ההגנות הלאומיות של האויב, כדי לאפשר למפציצים וטילים אסטרטגיים עוקבים לחדור ולאיים בכוח על הכוחות האסטרטגיים, הפיקוד, האוכלוסייה והכלכלה של האויב.
מאפיין מרכזי של נשק גרעיני אסטרטגי, ובעיקר בתקופת המלחמה הקרה ובממדיה הבין־יבשתיים, הוא טווח השיגור הרחב שלו. טילים בליסטיים בין־יבשתיים, הנושאים ראשי נפץ גרעיניים, מאפשרים איום ישיר על מערכות הפיקוד והשליטה ועל תשתיות לאומיות חיוניות של היריב. טילים אלה נחשבים לאמצעי הליבה של הארסנל הגרעיני האסטרטגי, בעוד שטילים קצרי־טווח מסווגים כנשק גרעיני טקטי. הנשק הטקטי נועד להשגת מטרות בשדה הקרב תוך ניסיון לצמצם פגיעה בכוחות ידידותיים סמוכים, ואילו תכליתו המרכזית של הנשק האסטרטגי היא הרתעה, במסגרת תאוריית ההשמדה ההדדית המובטחת.
לאחר תום המלחמה הקרה צומצמו באופן ניכר מאגרי הנשק הגרעיני הטקטי של נאט"ו ושל רוסיה. במקביל, טילים אסטרטגיים מדויקים במיוחד, כדוגמת הטריידנט 2, מסוגלים לשמש לא רק לתקיפה אסטרטגית אלא גם במשימות תת־אסטרטגיות וטקטיות.
תקיפות להסלמה ממתנת
על פי מספר דיווחים, כולל של קרן קרנגי לשלום בינלאומי (אנ') וביטאון מדעני האטום, כתוצאה מהיעילות והקבלה של השימוש של חיל האוויר של ארצות הברית בפצצות מונחות עם נזק אגבי מועט במלחמת קוסובו, ניסח ולדימיר פוטין, אז מזכיר המועצה לביטחון לאומי של רוסיה, תפיסה של "הסלמה כדי למתן" (escalate to de-escalate). תפיסה זו כוללת שימוש באיומים ובתקיפות גרעיניות, הן טקטיות והן אסטרטגיות, כדי למתן או לגרום לאויב לסגת מעימות קונבנציונלי המאיים על מה שרוסיה רואה כאינטרס אסטרטגי.[7]
ראו גם
קישורים חיצוניים
כיצד "איש שמן" עובד? - פצצה גרעינית על נגסאקי, סרטון באתר יוטיוב, 14 באוגוסט 2021
הערות שוליים
- ↑ פיקוד האוויר האסטרטגי חושף רשימת מטרות גרעיניות משנות ה-50, באתר nsarchive.gwu.edu
- ↑ סידני דרל וג'ורג' שולץ, Implications of the Reykjavik Summit on Its Twentieth Anniversary: Conference Report, Hoover Press, 2013, מסת"ב 978-0-8179-4843-6
- ↑ בריאן אלכסנדר ואליסטר מילר (ע), Tactical nuclear weapons: emergent threats in an evolving security environment, Brassey's, 2003, עמ' 7, מסת"ב 978-1-57488-585-9
- ↑ מדיניות חוץ תחת הנשיא אייזנהאואר, באתר משרד ההיסטוריון, מחלקת המדינה של ארצות הברית
- ↑ האסטרטגיה של נאט"ו לתגובה גמישה והמאה ה-21, באתר GlobalSecurity.org
- ↑ תפקיד לנשק גרעיני במאה ה-21, באתר Issues in Science and Technology
- ↑ מדוע רוסיה מכנה תקיפה גרעינית מוגבלת "דה-אסקלציה", 13 במרץ 2013
נשק גרעיני אסטרטגי41841679Q1359863