נריקלה

נַריקַ'לַה (בגאורגית: ნარიყალა) היא מצודה עתיקה, המשקיפה על טביליסי, בירת גאורגיה, ועל נהר הקורה. המצודה מורכבת משני אגפים מוקפים בחומה, בראש מדרון תלול, בין אמבטיות גופרית, לבין הגנים הבוטניים של טביליסי. בחצר התחתונה, שוחזרה, כנסיית ניקולאס ה"קדוש".

היסטוריה

המצודה הוקמה על ידי הפרסים הסאסאנים, במאה הרביעית, כנארי קלה שמשמעותה "המצודה הבלתי חדירה". בגאורגית היא נקראה בתחילה שוּריס ציחֶה שמשמעותה "מצודת הקינאה"). המצודה נבנתה על גבעה המשקיפה על נהר הקורה. מקום בו עברו הדרכים מאירופה להודו, והדרך שהובילה מהרי הקווקז דרומה.

במחצית השנייה של המאה החמישית חוזקו חומות המצודה על ידי המלך האיברי, וחטנג גורגסלי. החל מהמאה השביעית ועד למאה האחת עשרה הייתה המצודה בשליטת ערבים, שהרחיבו אותה משמעותית. הם הקימו מגדל בשם "שאכּתאכּי", ששימש כמצפה כוכבים אסטרונומי עד למאה הארבע עשרה. עם כיבוש טביליסי על ידי מלך הממלכה הגאורגית המאוחדת, דוד הבנאי (1089-1125), בשנת 1122, עוברת המצודה לשליטה גאורגית ומתחזקת שוב על ידי דוד הבנאי.

עם הפלישה המונגולית לגאורגיה עברה השליטה על המצודה לידי המונגולים שהחליפו את שמה ל: נארין קלה (בעברית: "המצודה הקטנה"). ובמאה השש עשרה עברה המצודה לשליטת האימפריה הספווית. כאשר במאה השבע עשרה נהרסת על ידי הטורקים לאחר מצור. הם הקימו במקום מגדל מרובע ששימש כבית כלא.

רוב הביצורים ששרדו מתוארכים למאות השש עשרה והשבע עשרה. בשנת 1827, חלקים מהמצודה ניזוקו על ידי רעידת אדמה והתמוטטו. על פי גרסה אחרת הפך המגדל למחסן לנשק ולחומרי נפץ, שמאוחר יותר התפוצצו. באותה תקופה הייתה גאורגיה חלק מהאימפריה הרוסית, ולמצודה לא הייתה משמעות צבאית. כתוצאה מכך לא שוקמה המצודה.