ניידות חברתית
ניעות חברתית (נקראת גם ניידות חברתית או מוביליות חברתית, באנגלית: Social Mobility) היא מושג בסוציולוגיה, המתאר את היכולת של אדם או משפחה לשנות את מעמדם הכלכלי-חברתי[1]. הגורמים המרכזיים המשפיעים על היכולת לניעות חברתית הם: הון חברתי, מקום מגורים, השכלת הורים, בריאות, מעמד הורים, מבנה משפחתי, העברת נכסים בין-דורית וחינוך איכותי ונגיש[2]. הניעות יכולה להיות כלפי "מעלה" או כלפי "מטה" (לטובה או לרעה), כאשר לכל תזוזה יש השפעה על חיי האדם או המשפחה. כאשר אי-השוויון בין מעמדות חברתיים גדל, כך פוחת הסיכוי לניעות חברתית, כלומר קשה יותר לטפס בסולם המעמדות.
מאפיינים
הניעות החברתית נמדדת לרוב בצורה כמותית ובמונחים של שינוי ביכולת הכלכלית, כלומר שינויים בהכנסה או בעושר. משלח יד הוא מדד מקובל נוסף לחקר ניעות חברתית[3]. אפשר למדוד ניעות חברתית בהתייחס למגוון תחומים, כמו בריאות או הישגים חינוכיים, בנוסף לרמות הכנסה. ניתן להבין את הניעות החברתית כתזוזה כלפי "מעלה" ו"מטה", לפיה אנשים רואים אם נסיבותיהם טובות יותר או פחות מאלה של הוריהם או בקרב בני גילם[4]. הניעות החברתית משמעותית עבור אנשים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, והיא מבטאת את יכולתם לפעול לשיפור מיקומם בסולם החברתי-כלכלי, בנפרד ממאפיינים שאינם תלויים בהם, כגון הרקע שלהם, המקום בו גדלו או שיוכם האתני[5]. את רעיון הניעות החברתית ניתן להבין באופן יחסי או במונחים מוחלטים בין הדורות.
היסטוריה
ניעות חברתית הייתה אחד הנושאים הבוערים בחקר ההיסטוריה החברתית בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20. חוקרים בחנו ניעות חברתית משתי סיבות עיקריות. ראשית, על מנת לבדוק האם חברות מודרניות הגדילו או הפחיתו את סיכויי העלייה בסולם החברתי. שנית, לצורך חקירה בתולדות הניעות החברתית בראייה השוואתית. למשל, חוקרים אירופאים ואמריקאים בחנו את מיתוס ההזדמנויות לעלייה חברתית באמריקה, שהיו ייחודיים בהשוואה לאירופה. חקר הניעות החברתית תרם לתחומי ההיסטוריה, הסוציולוגיה והמחקר הפוליטי[6].
מקור תפיסת הניעות החברתית
הסוציולוג והפעיל הפוליטי, פיטרים סורוקין, הציג לראשונה את מושג הניעות החברתית בספרו "ניעות חברתית ותרבותית" (1927)[7]. סורוקין קבע כי אין חברה פתוחה לחלוטין (כגון מערכת המעמדות) ואין חברה סגורה לחלוטין (כמו מערכת הקסטות בהודו). בנוסף, אין שתי חברות זהות מבחינת התנועה המותרת, ומהירות הניעות החברתית יכולה להשתנות מתקופת זמן אחת לאחרת, תוך תלות במאפייני החברה[8]. שינוי חברתי יכול להתרחש לאורך זמן, כאשר אנשים עוברים ממעמד אחד לאחר בעקבות אינטראקציות חברתיות שונות, במהלכן אנשים מתחרים ומשתפים פעולה עם אחרים כדי לעלות בסולם הניעות החברתית[9].
הגורמים המשפיעים על ניעות חברתית
פערים חברתיים, לרוב, אינם נובעים מהבדלים גנטיים או אינדיבידואליים. הם נוצרים ומתבססים על ידי תהליכים ומנגנונים חברתיים, שמעמיקים את אי-השוויון במתן הזדמנויות[5]. סימנים לניעות חברתית, כגון חינוך ובריאות, יכולים לשמש לחיזוי של ניעות של אדם או קבוצה בחברה מרובדת. לדוגמה, הורים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה יכולים לשלוח את ילדיהם לתוכנית חינוך מוקדם, על מנת להגביר את סיכוייהם להצלחה בלימודים בשנים המאוחרות יותר של חייהם[10]. גורמים נוספים המשפיעים על הניעות החברתית הם הון חברתי, הון תרבותי, תעסוקה, בריאות והשפעות אזוריות-גאוגרפיות[2].
סוגי ניעות חברתית
ניעות חברתית יכולה להתרחש בצורות שונות, ואנשים יכולים לחוות סוגים שונים של ניעות בשלבים שונים של חייהם. סוגי הניעות אינם בהכרח תלויים זה בזה, ולעיתים קרובות הם יכולים לחפוף. נהוג לחלק את סוגי הניעות לשתי קטגוריות עיקריות: ניעות אופקית וניעות אנכית.
ניעות אופקית
מתרחשת כאשר אדם משנה את עיסוקו, אך מעמדו החברתי-כללי נותר ללא שינוי[11]. למשל, אם רופא עובר מטיפול ברפואה להוראה בבית ספר לרפואה, העיסוק השתנה, אך יוקרתו ומעמדו החברתי ככל הנראה נותרו זהים. סורוקין מתאר את הניעות האופקית כתמורות דתיות, טריטוריאליות, פוליטיות או אחרות ללא שינוי בעמדה האנכית[9].
ניעות אנכית
מתרחשת כאשר אדם עובר ממעמד נמוך למעמד גבוה יותר (או להפך). סורוקין, בספרו, הגדיר זאת כ"טיפוס חברתי ושקיעה חברתית"[7].
ניעות כלפי מעלה
מתארת מצב של עלייה למצב כלכלי מיוחס יותר בחברה. בחברה "פתוחה" מה שנדרש לצורך ניעות כלפי מעלה הוא לרוב חינוך ועבודה קשה. "הצלחה" נקבעת על ידי הישגים פרטניים ולא על בסיס רקע משפחתי. לעומת זאת, בחברות סגורות יש מעט ניעות כלפי מעלה, אם בכלל. למשל, ילדים להורים ממעמד הפועלים עשויים בסופו של דבר להגיע לעיסוקים של מעמד הפועלים בעצמם, וההישגיות החינוכית שלהם נקבעת במידה רבה על ידי ההישגים החינוכיים של הוריהם[12]. ניעות כלפי מעלה עשויה לכלול גם תפקידים בכירים יותר באותה קבוצה חברתית. עם זאת, ניעות זו, אף על פי שהיא נתפסת כדבר טוב, עשויה לגבות מחיר מאנשים פרטיים. כאשר אדם נע כלפי מעלה, לעיתים קרובות הוא צריך להשאיר מאחוריו סביבה מוכרת, כמו משפחה, ומקומות מעברו. ייתכן שיהיה עליו לשנות את צורת חשיבתו והתנהגותו. הוא יצטרך להסתגל לסביבה חדשה ולאמץ נורמות התנהגות שונות, הנהוגות בחברה החדשה[9].
ניעות כלפי מטה
ניעות כלפי מטה מתרחשת כאשר אדם עובר ממעמד גבוה בחברה למעמד נמוך יותר. זה יכול להתרחש למשל כשמישהו נתפס בביצוע מעשה פסול, שעלול לגרום לאובדן משרתו הנוכחית. ניעות מסוג זה כרוכה בהתמודדות עם פיחות דרסטי ומהיר במעמד החברתי. אדם החווה אותה עשוי להתקשות להסתגל לסביבה החדשה, מכיוון שהיא אינה דומה לרמת החיים אליה הוא רגיל[9].
ניעות בין-דורית
מתרחשת כאשר המעמד החברתי משתנה מדור אחד לדור הבא. השינוי יכול להיות כלפי מעלה או כלפי מטה. לדוגמה, אב עבד במפעל ואילו בנו רכש השכלה גבוהה, שמאפשרת לו להיות עורך דין או רופא. שינוי חברתי מסוג זה מעודד את הבן לאמץ דרך חיים וחשיבה חדשים[9]. ככלל ניתן לומר שככל שיש יותר התאמה בין הכנסות הילדים וההורים, כך הניעות החברתית פחותה[13].
ניעות תוך-דורית
התקדמות ברמה החברתית המתרחשת לאורך חייו של אדם. ניתן להבין ניעות תוך-דורית גם כשינוי במעמד החברתי, המתרחש בקריירה הבוגרת של האדם. למשל, אדם שעובד כמפקח במפעל, מקבל קידום והופך לעוזר המנהל[14].
מדד הניעות החברתית העולמי
מדד הניעות החברתית של הפורום הכלכלי העולמי מספק הערכה הוליסטית ל-82 מדינות בהתאם לביצועיהן בחמישה מדדים מרכזיים של ניעות חברתית: בריאות, חינוך, טכנולוגיה, עבודה והגנה, ומוסדות. מדינות בעלות ניעות חברתית גבוהה יותר מספקות הזדמנויות שוויוניות יותר, ללא תלות ברקע החברתי-כלכלי, למיקום הגאוגרפי, למין או למוצא. ניתן למצוא קשר ישיר בין אי-השוויון בהכנסות המדינה לבין ציון הניעות החברתית שלה במדד. המדד מצייד את קובעי המדיניות בכלי לזיהוי אזורים לשיפור הניעות החברתית ולקידום הזדמנויות, המשותפות באותה מידה לכלל אזרחיהן, ללא קשר לשלב ההתפתחות שלהן[15]. מהגרף עולה כי המדינות הסקנדינביות מובילות את המדד לשנת 2020: במקום הראשון דנמרק, עם ציון של 85.2, את המקום השני חולקות נורווגיה ופינלנד (83.6) וסוגרות את החמישייה הסקנדינבית שוודיה (83.5) ואיסלנד (82.7). מדינות אלה משלבות נגישות לאיכות ושוויון בחינוך, תוך מתן הזדמנויות ותנאי עבודה טובים לצד הגנה סוציאלית איכותית. נוסף לכך, 13 המדינות המובילות הן מדינות אירופאיות, כאשר קנדה ויפן (מקום 14-15- 76.1) הן הנציגות הראשונות של אמריקה הצפונית ואסיה בהתאמה. ארצות הברית מדורגת במקום ה-27 (70.4), בעוד ישראל מדורגת במקום ה-33 (68.1) בלבד. במקום ה-82 והאחרון מדורגת חוף השנהב (34.5).
עקומת גטסבי הגדולה
עקומת גטסבי הגדולה היא תרשים, שהוצג בשנת 2012, על ידי כלכלן הבית הלבן לשעבר, אלן קרוגר, במסגרת התכנסות של מועצת היועצים הכלכליים[16]. העקומה מתארת את הקשר בין אי-שוויון לחוסר ניעות חברתית בין-דורית במדינות ברחבי העולם[17] וממחישה את הקשר בין ריכוז העושר בדור אחד לבין היכולת של הדור הבא לעלות בסולם הכלכלי בהשוואה להוריהם. העקומה מראה שילדים ממשפחות עניות נוטים פחות לשפר את מצבם הכלכלי כמבוגרים במדינות בהן אי-השוויון בהכנסות היה גבוה יותר[18]. התבוננת בתרשים מראה שככל שהמדינה שוויונית יותר, כך גדל הסיכוי של אדם להשתכר יותר מהוריו ולעלות במעמד החברתי-כלכלי. הסיבה לכך היא שככל שהפער גדול יותר, קשה יותר לגשר עליו, והפערים העצומים במשאבים המושקעים בכל ילד מהמעמדות השונים, מקשים על כך עוד יותר.
ניעות חברתית בישראל
"מוביליות חברתית היא אתגר מרכזי בפניו עומדת ישראל. צמיחתה ושגשוגה של המדינה תלויים הן בחיזוק הלכידות והסולידריות החברתית והן במימוש מלוא הפוטנציאל של הנכס היקר ביותר שלה- הילדים, בני הנוער והצעירים"[19].
בשנת 2018 ערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את "הסקר החברתי", שבמרכזו עמדה סוגיית הניעות החברתית. הסקר כלל מגוון שאלות, החל בשינויים במהלך החיים, ובעיקר ניעות תעסוקתית, בקרב בני 30 ומעלה: מעבר בין מקומות עבודה, שינויים בתנאי העבודה ושינויים נוספים שהתרחשו בעשור האחרון. כמו כן, נבחנו עמדות הנדגמים בקשר לשינויים בחייהם, כגון קידום בעבודה, נישואין, לידת ילדים ועוד שאלות נוספות לגבי תעסוקתם. הסקר אף עסק בניעות מן ההיבט המשפחתי, הדתי ומקום המגורים[20]. מהסקר עולה כי ככל שההורים הם בעלי השכלה גבוהה יותר, כך גם ילדיהם משכילים יותר. מבין אלה שלפחות הורה אחד הוא אקדמאי רק לכ-7% בלבד אין תעודת בגרות. מנגד, נמצא כי למעלה מ-60% מבני 30 ומעלה, שהוריהם חסרי השכלה, לא סיימו את לימודיהם התיכוניים. מכאן נובע שהשכלת הורים קובעת באופן מובהק את השכלת ילדיהם, וזהו סימן מובהק לחוסר ניעות חברתית. מהסקר עולה גם שהכנסה תלויה בהשכלה, כלומר נמצא קשר ישיר בין השכלת ההורים להכנסת משק הבית של ילדיהם. שיעור האוכלוסייה בעלת הכנסה גבוהה, גבוה יותר בקרב מי שאביו אקדמאי, ונמוך יחסית בקרב מי שאביו לא סיים תיכון. גם לגבי תעסוקה נמצאה ניעות בין-דורית נמוכה. על פי סקר הלמ"ס, יש התאמה בין רמת התעסוקה של הפרט לרמת התעסוקה של הוריו: ככל שההורים היו בעלי עיסוק שדרש רמת מיומנות גבוהה יותר, לילדיהם היה סיכוי גבוה יותר לעסוק במשלחי יד הדורשים רמת מיומנות גבוהה יותר[21].
ישראל נחשבת חריגה במדד עקומת גטסבי הגדולה, שכן על אף אי-השוויון הגבוה המאפיין אותה, רמת הניעות החברתית בה גבוהה מהצפוי (אך עדיין נמוכה מאוד). מחקר של ה-OECD טוען שבמדדים מסוימים של ניעות חברתית, ישראל נמצאת מעל הממוצע למדינות ה-OECD. כך לדוגמה, הסיכוי שבן לעובדי "צווארון כחול" בישראל יהפוך למנהל גבוה יותר מהממוצע[22].
"מחיר למשתכן" וניעות חברתית
"מחיר למשתכן" היא תוכנית הדגל הממשלתית בשוק הדיור בישראל, שהובלה בידי שר האוצר לשעבר, משה כחלון. מטרת התוכנית היא לדאוג לדירה למחוסרי הדיור בישראל ("זכאים"), בדגש על זוגות צעירים ומשפחות צעירות, שטרם הצליחו לרכוש או לשכור כזו[23]. התוכנית ספגה ביקורת בהקשר של מספר נושאים, ובהם העדפת "בן המקום", היוצרת אפליה פסולה. "בן המקום" הוא מי שהתגורר ב-3 השנים האחרונות, או ב-4 מתוך 10 השנים האחרונות, בתחום השיפוט של הרשות בה ייבנה הפרויקט. לדוגמה זוג שבמשך כל חייהם גדלו בפריפריה, נישאו וצברו הון עצמי מצומצם. אם ירצו לעבור לאחת מערי מטרופולין תל אביב, הסיכויים שלהם לעשות זאת, ללא סיוע מההורים או מהממשלה, נמוכים, שכן אינם בני המקום. לעומתם, לזוג, שגדל במרכז ישראל ובעל אותו הון מצומצם, יש סיכוי גבוה יותר לזכות בהגרלה. המשמעות היא צמצום בניעות החברתית, משום שהתוכנית מונעת מאנשים מסוימים, עקב מאפיינים גאוגרפיים, לשפר את מעמדם הכלכלי-חברתי[24]. בתחילת שנת 2021 הוגשה בקשה לתובענה ייצוגית נגד משרד השיכון ורשות מקרקעי ישראל, 5 שנים לאחר שהחל שיווק דירות במסגרת התוכנית. הבקשה הוגשה על רקע סעיף "העדפת בן מקום". לטענת התביעה, הסעיף מנוגד לחוק האוסר אפליה על רקע מקום מגורים ומונע ניעות חברתית, משום שהוא מקשה על זוגות וזכאים מהפריפריה לשפר את רווחתם האישית ולרכוש דירה באזורי הביקוש באחת מהערים באזור תל אביב[25].
קישורים חיצוניים
- ניידות חברתית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Carter, J. (July 23, 2013). Why social mobility matters- and income inequality does not. Acton Institute PowerBlog.
- ^ 2.0 2.1 Nunn, A., Johnson, S., Monro, S., Bickerstaffe, T. and Kelsey, S. (2007). Factors influencing social mobility. Leeds: Corporate Document Services, 450: 3-4.
- ^ Grusky, D.B. and Cumberworth, E. (2010). A National Protocol for Measuring Intergenerational Mobility?. Workshop on Advancing Social Science Theory: The Importance of Common Metrics. Washington, D.C.: National Academy of Science.
- ^ World Economic Forum (January 19, 2020). The Global Social Mobility Report 2020- Equality, Opportunity and a New Economic Imperative. Weforum Website.
- ^ 5.0 5.1 קרן רש"י (מרץ 2019). מתווה קרן רש"י למוביליות חברתית: המלצות מדיניות לאומית. אתר הקרן.
- ^ Kaelble, H. (2001). Social Mobility, History of In International Encyclopedia of the Social & Behavioral Sciences. Elsevier: Amsterdam.
- ^ 7.0 7.1 Sorokin, P. (1927). Social Mobility. New York: Harper and Brothers.
- ^ Samiksha, S. (Last Seen: April 1, 2021). Social Mobility: The Meaning, Types and Factors Responsible for Social Mobility. Yourarticlelibrary Website.
- ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 Corporate Finance Institute (2021). What Is Social Mobility?. CFI Website.
- ^ OECD (2018). A Broken Social Elevator? How to Promote Social Mobility. OECD Website.
- ^ שכטר, א' (26 בינואר 2012). מאחורי המילים: המונח שמסווה את הפערים החברתיים. TheMarker.
- ^ Encyclopedia.com (Last Update: February 16, 2021). Upward Mobility. Encyclopedia.com Website.
- ^ The Mandarin (November 20, 2017). Moving up: why social mobility matters. The Mandarin Website.
- ^ Sociologyguide (Last Seen: April 1, 2021). Types of Social Mobility. Sociologyguide Website.
- ^ World Economic Forum (January 19, 2020). Global Social Mobility Index 2020: why economies benefit from fixing inequality. Weforum Website.
- ^ Krueger, A.B. (2012). The Rise and Consequences of Inequality in the United States. Council of Economic Advisers.
- ^ Bloomberg (Last Seen: April 1, 2021). The Great Gatsby Curve: Declining Mobility. Bloomberg Website.
- ^ Vandivier, D. (June 11, 2013). What is The Great Gatsby Curve?. The White House.
- ^ קרן רש"י (נראה לאחרונה: 1 באפריל 2021). לכל הילדים מגיעה הזדמנות שווה. אתר הקרן.
- ^ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (2018). הסקר החברתי 2018. אתר הלשכה.
- ^ פילוט, א' (29 באוקטובר 2019). הניעות החברתית בישראל עדיין נמוכה: השכלת ההורים קובעת את עתיד ילדיהם. כלכליסט. בארץ.
- ^ הומינר-רוזנבלום, א' (30 בינואר 2019). מבטיחים לכם שוויון הזדמנויות? אל תאמינו. TheMarker.
- ^ ניסן, י' (22 בנובמבר 2018). מחיר למשתכן- המדריך המלא לשנת 2021. מרכז הנדל"ן.
- ^ שגב, ד' (26 בינואר 2019). ההטבה לבני המקום במחיר למשתכן- אפליה פסולה. TheMarker נדל"ן.
- ^ צור, ש' (7 בינואר 2021). בקשה לתובענה ייצוגית: אפליה בתוכניות הדיור המסובסד. כלכליסט נדל"ן.
32701268ניידות חברתית