נזיד עדשים (ביטוי)

נזיד עדשים הוא ביטוי המתאר ויתור על דבר רב-ערך בתמורה לתגמול מיידי וחסר חשיבות יחסית. הביטוי שואב את משמעותו מהסיפור בתורה על יעקב ועשו, שבו עשו מוכר בכורתו תמורת נזיד עדשים שמציע לו יעקב (בראשית כה, כט–לד). הביטוי משמש בהקשרים שונים לתיאור בחירות פזיזות או קצרות רואי, שבהן אדם מוותר על ערך ארוך טווח לטובת רווח מידי וזניח[1].
מקור הביטוי
בסיפור המקראי, יעקב מציע לעשו, אחיו הבכור, תבשיל עדשים בתמורה לזכות הבכורה, המעניקה יתרון משמעותי בירושת האב. עשו, ששב מהשדה עייף ורעב, מסכים להצעה ובכך מאבד את זכויותיו כבכור לטובת אחיו הצעיר. המילה "mess" במקור האנגלי של הביטוי מציינת מנת אוכל או תבשיל, ובמקרה זה מתייחסת לנזיד העדשים שקיבל עשו בתמורה לבכורתו. כך, הביטוי "מכר בנזיד עדשים" מרמז על עסקה שבה אדם מוותר על דבר יקר ערך עבור תמורה שולית וזמנית[2].
שימושים ופרשנויות
ביטוי זה נפוץ בשפות רבות ומשמש לתיאור ויתורים קצרי רואי. במהלך השנים, נעשה שימוש בביטוי זה בהקשרים ספרותיים, פוליטיים וכלכליים, ולעיתים הוא מופיע באופן אירוני או ביקורתי. כך למשל, הפילוסוף קרל מרקס השתמש במושג לתאר את מצבם של עובדים הנאלצים למכור את כוח עבודתם בתמורה לשכר מחיה מינימלי, תוך ויתור על חירותם הכלכלית[3].
הערות שוליים
נזיד עדשים (ביטוי)40672192Q1827003