הרמב"ם בהקדמה לספר המצוות כתב "וכן ראיתי שלא אחברהו בלשון ספרי הנבואה לפי שהלשון ההוא קצר בידינו מהשלים עניני הדינים בו. וכן לא אחברהו בלשון התלמוד לפי שלא יבינוהו מאנשי אומתנו כי אם יחידים, ומלות ממנו זרות וקשות אפילו לבקיאים בתלמוד, אבל אחברהו בלשון המשנה כדי שיקל זה לרוב" הנה כבר קדם למשכילים שרצו לחדש את השפה על סמך השפה המקראית בלבד והזהיר מכישלון. אבל הם החכמים בעיניהם לקח להם כמה שנים עד מנדלי מוכר ספרים. האם אכן מתאים לציין זאת בערך בפסקה "העברית של תקופת ההשכלה"?
נושא בדף שיחה:תחיית הלשון העברית/ארכיון
מראה