תוספת מידע מאת: קרן לוי.

יוסף לוי ז"ל סבי.

סבתו של סבי פרחה בת משה ימין לבית מעתוק- סבו ממשפחת יחזקאל

לפרחה היו לה 2 בנות- שמחה (נשאה לרבי שאול צדקה), ומסעודה (נשאה לרבי ששון בצרי).

חיפוש שורשים משפחת אבי אילן לוי

אביו יוסף לוי

פרחה ששון הייתה סבתו נשאה לסולמן ששון.

בנה דוד סלימן ששון . - סבא של סבא מאיר יוסף

סבא רבא של סבא שלי חכם דוד.

אחותו: פרחה.

הגבירה מבגדאד

הרב יוסף חיים מבגדאד ("בן איש חי"; כ"ז באב ה'תקצ"ה – י"ג באלול ה'תרס"ט) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ספרד. מכונה הבן איש חי על שם ספרו.

משפחתו של הרב יוסף חיים:

אביו: ר' אליהו.

אמו: הרבנית מזל טוב.

אשתו: מרת רחל.

בנו: ר' יעקב.

בתו: שמחה.

נכדו רבי דוד (ב"ר יעקב) חיים

אחיו: ר' יחזקאל, ר' משה, ר' ניסים ור' ששון.

אחותו: פרחה.

הגבירה מבגדאד

https://www.makorrishon.co.il/judaism/207009/

הבן איש חי :

https://moreshet-maran.com/tag/%D7%94%D7%91%D7%9F-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%97%D7%99/

ספר קץ הימין

https://tablet.otzar.org/#/book/145013/p/36/t/801234/fs/0/start/0/end/0/c

מפרק ל"ח המשפחה

ספר אבירי בבל עמוד פז עד קכ' עמוד סא עד נה' עו' עד קכדhttps://www.hebrewbooks.org/55374

סבו של סבא הוא סלימן ששון אמו של סבא פלורה. אביה של פלורה ממשפחת משה ימין . ( אבי המשפחה מעתוק)מאיר יוסף אבו מאיר יוסף סבארבא של סבא יוסף לוי , דוד סולימן ששון אביו שנישא לפרחה סולימן יוסף חכם דוד 1816-1905

סבא יוסף עזב את בגדד עם אביו ובני דודיו בגיל 5.

1935 הגיע לירושליים

1936 הפגיש יוסף לוי בין פרחה ששון לבנו של חכם דוד עזרא בירושלים.

ילדיה של פלורה אשר- נולדה 1856 ששון וסלימן ששון נפטר 1894.ילדיהם , רחל ,מזל טוב, ודוד

פרחה עלתה לארץ ב שנות החמישים .

חכם דוד בן מאיר נולד בכסליו תקע"ז נפטר כז בתשרי בתרסו.

דודו של הרב יוסף.

סבו של סבא הוא סלימן ששון

אמו של סבא פלורה.

אביה של פלורה ממשפחת משה ימין . ( אבי המשפחה מעתוק)

מאיר יוסף אבו מאיר יוסף סבארבא של סבא יוסף לוי ,

דוד סולימן ששון אביו שנישא לפרחה

סולימן יוסף

חכם דוד 1816-1905

סבא יוסף עזב את בגדד עם אביו ובני דודיו בגיל 5.

1935 הגיע לירושליים

1936 הפגיש יוסף לוי בין פרחה ששון לבנו של חכם דוד עזרא בירושלים.

ילדיה של פלורה- נולדה1856 ששון וסלימן ששון נפטר 1894

.ילדיהם , רחל ,מזל טוב, ודוד

ישנה תמונה אחת שלו מ1905

פרחה אשת העסקים הממולחת נולדה בשנת 1856 בקהילה הבגדדית בבומביי שבהודו (מומבאי של היום), לאביה יחזקאל ולאמה עזיזה. בנעוריה למדה בבית ספר קתולי בבומביי, כמו בנות רבות למשפחות אמידות שביקשו להעניק לבנותיהן השכלה כללית רחבה ושפות מערביות. במקביל דאג אביה - איש מסורת מובהק ומדקדק בקיום מצוות - לחינוכה הפרטי בכל תחומי היהדות, והיא המשיכה ללמוד גם לאחר שנישאה בהיותה בת 20, לסלימאן בן דוד ששון.

בתחילת המאה ה־20 עברה הרבנית פרחה לגור בלונדון, שם בלטה בתור אשת חברה שאירחה בביתה אירועים חברתיים שאליהם הגיעו מלומדים רבים ואנשי החברה הגבוהה באנגליה. בנוסף הגיעו אליה מאות יהודים מארצות רבות לבקש את עזרתה והיא תמכה באופן קבוע ברבנים מארצות שונות וסייעה בהדפסת חיבוריהם. מסופר שנפגשה אף עם הלורד בלפור ותמכה

בהצהרה לכינון בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. כמו כן מסופר שבשל עסקיה הרבתה לנסוע בעולם, ולכל נסיעה התלוו אליה מניין גברים ושוחט. הרבנית נפטרה בי״ט בטבת תרצ״ו (14 בינואר 1936).

רבי אליהו בן משה חיים .נישא לבתו של המיליונר היהודי-עיראקי יעקב צמח, אולם היא נפטרה בצעירותה לפני שנולדו לרבי אליהו ולה ילדים. לאחר פטירתה, נישא רבי אליהו בשנית את מזל טוב בת מאיר מעתוק, אחותו של רבי דוד חי בן מאיר שהיה מחשובי חכמי בגדאד, ושימש כגזבר מוסדות כל ישראל חברים בבגדאד, ובזקנותו בשנת ה'תרס"ה עלה לירושלים והקים בה את ישיבת "שושנים לדוד".

לרבי אליהו ואשתו מזל טוב לבית מעתוק נולדו חמישה בנים ובת.

רבי יוסף חיים (מכונה גם "הבן איש חי") - נולד בשנת ה'תקצ"ו ונפטר בי"ג באלול ה'תרס"ט. ירש את אביו בתפקידו כדרשן, כתב ספרים רבים, שהמפורסם מביניהם הוא הספר בן איש חי שעל שמו הוא נקרא. פסקיו התקבלו בקרב רבות מקהילות הספרדים ועדות המזרח. בשנת ה'תרי"א נישא לרחל לבית סומך וממנה נולד לו בנו רבי יעקב חיים שהמשיך אותו בתפקיד הדרשן עד פטירתו בשנת ה'תרפ"א. לאחר פטירתו של רבי יעקב חיים התמנה בנו רבי דוד חיים לדרשן. הוא שימש כדרשן במשך כחמישים שנה, מפטירת אביו ועד עזיבתו את עיראק בשנת ה'תשל"ב.
רבי משה- נולד בשנת ה'ת"ר ונפטר בכ' בתמוז ה'תרס"ב. כתב תשובות בהלכה. שימש שנים רבות בהתנדבות כמוהל היחיד בכל העיר בגדאד. נישא לעזיזה לבית זבידה שילדה לו בן (רבי בנימין) ושתי בנות (שמחה וחביבה). בנו רבי בנימין היה מחשובי חכמי בגדאד, גם הוא היה מוהל מומחה. בנוסף, שנים רבות שימש כראש ועד המנהלים של בית הספר היהודי "אל-טוניה". משנת ה'תרצ"ב עד לפטירתו בשנת ה'תש"ה כיהן כראש הרבנים ואב בית הדין לערעורים בבגדאד.
ניסים- נולד בשנת ה'תר"ד ונפטר בכ"ה באדר ה'תר"ץ. עסק במסחר בשותפות עם אחיו יחזקאל. בשנת ה'תרי"ט נישא לשמחה לבית סומך, ונולדו לו 6 בנים (אליהו, אברהם, יצחק, שלמה, יאיר ועזרא ציון) ושתי בנות (חנה וסרח).
יחזקאל- נולד בשנת ה'תר"ד ונפטר בי"ג בסיוון ה'תרצ"ה. עסק במסחר בשותפות עם אחיו ניסים. בשנת ה'תרי"ט נישא לשרח יהודה, ונולדו לו בן אחד (אברהם-עזרא) וחמש בנות (שמחה, כתון, עזיזה, מוזלי ולולו).
ששון- נולד בשנת ה'תר"ז ונפטר ממחלת החולי-רע בראש השנה ה'תרנ"ג. בשנת ה'תרכ"ד נישא לרחל גבאי ונולדו לו שלושה בנים (עבדאללה, מאיר ויהודה).
פרחה- ביתו היחידה של רבי אליהו. לא ידוע עליה הרבה מלבד העובדה שהיו לה 2 בנות- שמחה (נשאה לרבי שאול צדקה), ומסעודה (נשאה לרבי ששון בצרי). כמה מצאצאיה של פרחה הם מהרבנים הספרדים הבולטים בישראל. ביניהם: נכדה רבי יהודה צדקה (ראש ישיבת פורת יוסף), ניניה- רבי מרדכי אליהו (הראשון לציון), רבי נעים בן אליהו (רב שכונת הבוכרים), רבי עזרא בצרי (אב"ד ירושלים ודיין בבית הדין הרבני הגדול), רבי דוד צדקה (רב העיר פרדס חנה), רבי משה צדקה (ראש ישיבת פורת יוסף), רבי דוד בצרי (ראש ישיבת המקובלים "השלום"), ובני ניניה- רבי שמואל אליהו (רב העיר צפת) ורבי יוסף אליהו (ראש הכולל ובית ההוראה "דרכי הוראה לרבנים").

ראו גם

פרחה (פלורה) גבאי נולדה בשנת 1859 במומבאי, הודו, בת לקהילה היהודית-בגדאדית בעיר. אביה היה יחזקאל גבאי (1824–1896) סוחר ואיש עסקים עשיר שהגיע למומבאי מבגדאד, עיראק, ואמה הייתה עזיזה גבאי (1839–1897). מצד אמה הייתה נכדתו של עבדאללה (אלברט) ששון (1818–1896) ונינתו של דוד ששון, אבי משפחת ששון, שזכתה לשם "הרוטשילדים של המזרח" בשל הונה המופלג. המשפחה שלטה על חלק גדול מהמסחר הענף בין הודו לבריטניה.

פרחה הייתה הבכורה מבין 12 אחיה ואחיותיה. בנעוריה קיבלה חינוך פרטי מרבנים שהגיעו למומבאי מבגדאד, ובמקביל רכשה השכלה כללית בבית ספר נוצרי יוקרתי במומבאי. עד גיל 17 ידעה את השפות עברית, ארמית, ערבית-בגדאדית-יהודית, הינדוסטנית, אנגלית, צרפתית וגרמנית.[1]

בשנת תרס"א (1901) עברה ללונדון, שם קיוותה להשיג טיפול רפואי עבור בתה, מזל-טוב. לכל מקום הקפידה לנסוע עם מניין גברים, כדי שתוכל להתפלל במניין, ועם שוחט, כדי שתוכל לאכול אוכל כשר.

בשנת תר"ע (1910) ביקרה בבגדאד יחד עם ילדיה דוד-סלימן ורחל. הביקור כלל מפגשים רשמיים עם הוואלי של בגדאד, עם חכם עזרא דנגור – רבה הראשי של בגדאד, ועם החכם יוסף חיים, הבן איש חי. בעת הביקור קראה בתורה בבית הכנסת, מתוך ספר תורה שהקדיש לבית הכנסת, אחד מראשי משפחת ששון.

פרחה- ביתו היחידה של רבי אליהו.