לא ייתכן שלא יהיה על שיטתו בלימוד הרחבה ניכרת, בקשת המקורות על שיטתו קצת מעיקה, האם הכוונה להביא מקורות מתוך ספריו או שמא הכוונה להביא מפורומים שונים, צריך לעבוד על זה כיוון ששיטתו נמצאת חזק מאוד בעולם הישיבות, אולי צריך להרחיב אף על עניין זה כמה שיטתו חזקה בעולם הישיבות ועל ההשפעות השונות של שיטתו.
נושא בדף שיחה:הרב חזקיהו יוסף שרייבר/ארכיון
לדעתי בלי מקורות אין להכניס כלל, מקור הינו כתבה בעיתון/אתר חדשות/מגזין/כתב עת וכו'
לכבוד הרב אפרון האם אתה מכיר איזה מקום שכתוב עליו, יש לי חסימה של נטפרי ולא מצאתי כל מגזין שעוסק בעניינו. תודה.
אכן בעיה, אבל הפתרון אינו להכניס ללא מקור.
לפעמים המצב בערכים כאלה זה "צריך ואין לו תקנה". מוטב להשאיר כך, מאשר לכתוב דברים שנתונים לפרשנות ולויכוח. אנו כאן במכלול לא מחדשים אלא רק מלקטים.
מפני מה אתה אומר כן, היכן הם הכללים, ניסיתי ככל יכולתי לכתוב דברים שאינם מחודשים, והאם באמת אין ערכים בויקיפדיה דומים לזה. האם אין ראוי שיהיה דבר כזה, מהיכן כל כך ברור לך. עבדתי על זה.
ראה בהרחבה בהמכלול:מחקר מקורי. הסברתי בתקציר מה מחודש ולמה. ההשוואה לשיטת בריסק ור שמעון נתונה לפרשנות, יכול לומד אחד לומר דבר אחד ורעהו לומר אחרת. הכללים בוויקיפדיה והמכלול דןמים.
במחיקה הראשונה אשר אינה אלא סיפור דברים על בחורי הישיבות, הלוא הדברים ידועים ומפורסמים, וכי אם זה יהיה כתוב בכיכר השבת או בקהילה זה יהפוך להיות אמין יותר.
ישראל מאיר ק. דרוש מקור שלמד בישיבה עוד בילדותו, לא כן?
במידה מסויימת כן, יש חזקה אומן לא מרע אומנותיה והקלות שבה עורך במכלול כותב גדולה מזו של כתב בעל מוניטין מסויים. אבל זה לא רק קשור לאמינות אלא למבנה של אנציקלופדיה. דעת לנבון נקל שאם כל אחד יכתוב ברצונו בטענה ש"הדברים ידועים" (דרך אגב, אני גם לא חושב שזה מדוייק עובדתית, אבל נניח לזה).
כמובן יש הבדל בין עובדות ברורות לבין אבחנות שם נתונות לפרשנויות שונות, הגדרות של שיטת לימוד הם בדר"כ ממש לא מדויקות.