בענין מחיקתך את עריכתי
א. זה לא כינוי אלא מונח.
ב. בענין את המילים של הגמרא אפשר להשמיט.
ג. כאשר יש פסוק מהתורה מביאים אותו ולא מביאים רק פסוק מהנביאים. [בפרט באנציקלופיה].
אלו הטעמים לעריכתי
ואצפה שתחזיר את עריכתי בעקבות הבהרתי.
נושא בדף שיחה:ביטול תורה/ארכיון
עוד
לכבוד שמש מרפא
ביטול תורה הוא דין תורה ולא דין מדברי קבלה
לכן חובה להביא את הפסוק מן התורה.
האם לא ראית את ההודעה הנ"ל
או שמא אתה לא רוצה לדבר אתי.
שאלתי זו מגיעה היות וראיתי
בכמה וכמה מקומות שאתה מתעלם ממני.
ומוחק עריכות שלי ללא התייחסות לבאר לי למה מחקת
גמר חתימה טובה
חלילה איני מתעלם ממך. אפשר להחזיר את המילה "מונח", והפסוק מהנביאים הוא זה שממנו משתמע החובה התמידית ללמוד תורה. גמח"ט.
תודה, ואוהביו כצאת השמש בגבורתו.
ויוסיף להאיר מחכמתו וכשרונותיו הברוכים בכל אתר ואתר
לעצם הענין,
ידוע לי שכך מקובל אצל אנשים להביא את הפסוק הזה להוכיח על חובת הלימוד התמידית אך הדבר יבואר על פי הציטוט דלהלן מתוך הספר לאור ההלכה תלמוד תורה וידיעתה שהביא את הדברים בשם הגר"א ביו"ד רמ"ו ד' וכן מתוך ספר שולחן ערוך הרב.
"ודברת בם" מורה על חיוב התמידי ללמוד תורה יומם ולילה: "בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך". וכך אמרו: "'ודברת בם' ("בם בדברי תורה". רש"י), עשה אותם קבע ואל תעשם עראי", ו"השח שיחת חולין עובר בעשה, שנאמר: 'ודברת בם', בם ולא בדברים אחרים". מה מלמדנו אפוא "והגית בו"? שאפילו אם הוא טרוד הרבה בפרנסתו ואינו יכול ללמוד תדיר, מכל מקום חייב לקבוע עתים לתורה ביום ובלילה, אפילו פרק אחד שחרית ופרק אחד ערבית23. ועל זה הוא שאמרו ש"בשעת הדחק, שהטרדה גדולה יותר מדי ואין לו פנאי אפילו לפרק אחד, יכול לצאת ידי חובתו בקריאת שמע שחרית וערבית לקיים מצות והגית בו יומם ולילה ביום ההוא שהוא שעת הדחק ואי אפשר בענין אחר"
וכמדומני שבספר ארחות צדיקים מביא שאדם חייב להרהר בלימוד גם כאשר לא יכול לדבר כגון לאחר שקרא קריאת שמע והוא שוכב לו על מטתו
גם אציין שהאור שמח בפ"א מת"ת כתב שהלימוד התמידי נלמד מוהגית כמו שכתוב בערך וכמו שאמר כת"ר כי הפסוק ודברת מדבר רק בק"ש לפי שיטה אחת בגמרא וכך קיימא לן להלכה וממילא חובת הלימוד התמידית נלמד מוהגית עכ"ד וקשה לי על דבריו וכי ללמוד בתמידות זה מצוה מדברי קבלה וכמו שהקשתי כבר למעלה וכפי הנראה הגר"א והשו"ע הרב הנזכרים למעלה לא מסכימים לזה אך יש לעיין איך הם יפרשו להסובר שודברת מדבר רק בק"ש ולא היתה לי האפשרות לעיין בזה יותר.
במחילה, לא תוכל לתמצת את המאמר דלעיל לציטוט משפט או שניים או שלשה?
לכבוד
בבקשה
אסכם את הדברים
כדלהלן
לפי הגר"א ושו"ע הרב
הפסוק ודברת בם בשבתך בביתך אומר שאדם חייב ללמוד בכל רגע פנוי
הפסוק והגית בו יומם ולילה אומר שגם מי שעוסק בפרנסה חייב ללמוד קצת ביום וקצת בלילה וזה הוא והגית בו יומם ולילה
לפי הארחות צדיקים הפסוק והגית מלמד שצריך לחשוב בלימוד כאשר לא ניתן לדבר כגון לאחר שקרא ק"ש על המיטה.
לפי האור שמח הפסוק והגית מלמד על הלימוד התמידי והפסוק ודברת תלוי במחלוקת בגמ' אם מדובר בד"ת או בק"ש.
נ.ב. לא הקפתי אישית את הנושא אלא לפי מה שראיתי כעת בהעברה ובעיון קל מתוך ספרים מלקטים.
גמר חתימה טובה
אני מודה לך מאוד על סידור הדברים. מאיר עיניים ממש.
יישר כח. ובכל זאת, לדעתי עדיין עדיף להביא את הפסוק שמרגלא בפומיהו דאינשי ורבותינו, ויותר קרוב לפשטא דקרא. אפשר להרחיב במקורות בערך לימוד תורה.
אני מקבל את דבריך.
בברכת גמר חתימה טובה.