אנא תקנו את השגיאה החמורה הרשומה אצלכם. בשפירא נהרגו רק אחד עשר יהודים, בעקבות יוהאן הגמון המקום (הבישופ) והגנתו המאוחרת. הדברים נרשמו בידי שלמה בר שמשון כחמישים שנה מאוחר יותר. (פרק שני בספר מסעי הצלב - הרעיון והתפשטותו)
הטבח בקלן, במגנצא, ובגרמיזא (וורמייזא וורמס) היה אכן עצום ונורא.
בטרואה (טריאש, עירו של רש"י) ושמא מדובר בסיפור שקרה במגנצא (מיינץ) ושהגיע לאזני הגמון טרואה, רב המקום שחט את בנו על מנת שלא ימיר את דתו. הדבר הבעיר את חמת ההגמון וחייליו שהיו אמונים על הגנת היהודים וההגנה קרסה. (ראו שם)
היהודים סמכו על מכתבי האפיפיור אלכסנדר השני משנת ד' תתכ"ג 1096, בהם גינה את הנוצרים הממירים יהודים בכח ושיבח את המגינים על היהודים. (שם)
'''כתב ההגנה''' המקורי של רודריגז '''הגמון שפיירא''' תורגם בידי בן ציון דינור (ישראל בגולה, כרך א עמודים 170-171) והועתק בספר הלימוד לבתי ספר תיכון ואלה תולדות.
המלך היינריך היה חלש, בויכוח נמשך מול האפיפיור ולא היה במקום בעת פרעות "מסע התועים".