זה לא "נשמע".
עיין במקורות פנים, שהוא אומר זאת במפורש.
לגבי קבלת חז"ל אין אף פעם (!) שחולק, רק לגבי סברת חז"ל.
ואכן לגבי סברת חז"ל, אני מביא את לשונו פחות או יותר, ומיד אחרי כן מביא ש"פעמים רבות" חלק" בפועל, ואף מביא את לשונו פחות או יותר לגבי התנחומא.
בשני המקומות שהרמב"ן תוקף אותו, האבן עזרא עצמו מבהיר את דבריו שאין זה סותר לקבלה. בפרשת נוח, הוא מעמיד דבריו כפשט, מול חז"ל שהם "דרש". [הרמב"ן מכל מקום רואה בזה סתירה, כי הוא מצדיק רשע].
בוישב, הוא אומר שזה דברי יחיד או דברי אגדה, ולא דברי קבלה.
לאורך הדורות מי שהכניס שוב ושוב את הרושם הזה היו המשכילים. אדרבה, תן לי מקור אחד בפנים מפורש לא כך, ואני מקבל.