מיכי היקר, אני שב ומברך על שכתוב/חידוש הערך החשוב.
ארשה לעצמי להעיר שלענ"ד הערך מתחיל לאבד פרופורציה בכל הנוגע לאריכותו בצורה לא מידתית.
ולא!
לא שאין מה להאריך, יש די והותר!
אלא שהעובדה שהערך מתארך מיום ליום (עובדה שכשלעצמה ראויה לכל שבח, כמובן), גורמת לדעתי, שקורא סביר מאבד כיוון כבר מיד בקריאת ראשיתו של הערך הנפלא.
מה גם העיצוב בצורה של חלוקה נרחבת לפסקאות (לא עצם החלוקה לפרקים וכותרות נפרדים, שזה דווקא כן מקובל ומומלץ בערכים תורניים ראה: המכלול:מדריך לכתיבה תורנית#לא ארוך - לא מתיש.
כוונתי על צורת החלוקה הטכני בתוך הפסקאות עצמן, כאשר כמעט כל חצי שורה מסתיימת לה פסקה, וכמעט שאין שורות בערך אשר אורכם על פני כל רוחב המסך (בלי קשר לגודל המסך...), רובם של השורות מסתיימים בחצי האורך או משהו כזה.
הצעתי; היות וס"ה מדובר בשוות העוסקים סיבי אותו עניין, אין טעם לחלק ולהפריד בפסקאות בצורה מופרזת כל-כך, הדבר גורם לאריכות יתר וסרבול עיני הקורא.
היות ואני עוקב אחרי העריכות שלך בדף זה ומעריך מאוד את תרומתך, אני מרשה לעצמי להעיר.