הכל לטובה בענין גדר של חמשת המינים המחייבת ברכה מעין שלש, אני חושב שכל מה שמברכים עליו בתחילה מזונות אז לאחריו על המחיה בין פה"ב, בין תבשיל של חמשת המינים, בין פת שבישלה, חוץ מאורז.
נושא בדף שיחה:ברכה אחת מעין שלוש/ארכיון
מצאתי את הכלל הזה: רמב"ם ברכות פרק ג הלכה יא
כל שמברכין עליו בתחלה המוציא מברכין לאחריו בסוף ברכת המזון כסדרה ארבע ברכות וכל שמברכין עליו בתחלה בורא מיני מזונות מברכין בסוף לאחריו ברכה אחת מעין שלש חוץ מן האורז.
לא הבנתי בכלל את המשפט:
בראשונים נחלקו מתי נחשבת פת שאינה בצורת פת רגילה, שלא יתחייבו לברך עליה ברכת 'המוציא לחם מן הארץ'.
לא הבנתי מה אתה מחדש ואיפה זה מפריע לך.
המחלוקת היא מה לא מוגדר פת. למשל, לפי הר"ח, ביסקוויט הוא פת גמור וברכתו המוציא (לא לפי ההסבר של המאמר מרדכי)
כן אבל זה לא גדר נכון כי זה לא כולל תבשיל של חמשת המינים ועוד דברים.
הערך הזה מדבר על פת הבאה בכיסנין ולא על ברכת בורא מיני מזונות.
למה? הערך מדבר על ברכת מעין שלש וזה כולל עוד דברים חוץ מפה"ב.
סליחה, טעות שלי.
זה כתוב בערך " לאחר אכילת מאכל שנעשה מאחד מחמשת מיני דגן (כולם זנים של חיטה ושעורה, שני המינים הראשונים משבעת המינים) - שלא בצורת פת רגילה, מברכים על המחיה"
סליחה, גם טעות שלי.
לא שמתי לב...