טופל מה שצריך
בבלי, קודם כל תודה רבה על הערך המקיף והמפורט,
בהערה א נכתב: "על פי חלק מהפוסקים רבי יהודה (מי? החסיד או הנודע ביהודה?) סובר באמת שהצוואה נועדה לכל העולם ודבריו נכתבו בשביל ללמד זכות עליו (כנ"ל, צריך הבהרה) כדי ליישב את הסתירות בינו לבין התלמוד" ולא מספיק מובן האם רבי יהודה החסיד סבר כך או הנודע ביהודה".
ושוב תודה על הערך המדהים.
תודה. לא נצרך לכתוב כל פעם על רבי יהודה עם תוספת החסיד, ואף לעיתים לא צריך כלל את שמו, ובד"כ, מבינים מיד על מי הכונה, כגון הדוגמאות שהבאת. ייתכן ואני טועה, אשמח להתייחסות של עוד מכלולאים.
הנודע ביהודה לא נקרא בשם יהודה [שמו הוא ר' יחזקאל הלוי סג"ל-לנדאו], כך שאין סיבה לחשוב שהכוונה אליו. אם כי במילה 'ודבריו' בעצם עוברים לדבר על מישהו אחר, כך שאולי כדאי לסגנן הלשון. אחתום בתודה על ערך מקיף ומצויין.
