כחלק מהכנת הערך למומלצות, דומני שראוי לשנות את שם הערך להפרשת חלה. כיוון שהמצוה היא ההפרשה, וחלה זה שם הלחם [הבצק בדרך כלל].
נושא בדף שיחה:חלה (מתנות כהונה)/ארכיון
מדובר בטעות. ההפרשה היא בסה"כ חלק מהמצוה. (אחד חלקי ארבע). המצוה כוללת גם את הנתינה לכהן. ואת האכילה של הכהן. וזאת מלבד איסור הטבל שטרם ההפרשה. ועיין בגוף הערך.
מה דעתך על מצוות חלה?
אני לא מבין לשם מה לשנות? השם בעצם הוא "חלה" כך זה נזכר בתורה "ראשית עריסותיכם חלה תרימו תרומה" במשניות זה נקרא מסכת חלה. בכל מקום בחז"ל ובהלכה זה מוזכר חלה סתם. אמנם כיום השימוש הנפוץ לחלה הוא לחות שבת. אז בשביל זה מוסיפים סוגריים. אבל למה לשנות מעבר לזה? מה לא נכון בשם הנוכחי?
סתם אגב, בתורה לא ברור אם חלה זה שם עצם או פועל של 'התחלה'. בתרגום אונקלוס נשמע שזה עצם ('חלתא') בכתב והקבלה מביא כמה פירושים
"תרגם 'חלה' כלשונה - 'חלתא'. וברש"י כתב דהיינו עוגה. ובעל הכתב והקבלה כותב ש'חלה' היא שם מיוחד לחלק המופרש (ולא שהעיסה כולה קרויה חלה אלא רק החלק המורם), וקרוי כך ע"ש שמחלל ומוציא את העיסה לחולין (כמו סכין שחיטה הקרויה 'מאכלת' ע"ש שמאכילה בשר). ושמעתי לפרש 'חלה' מלשון 'התחלה' (וכמ"ש באדר"נ פרק ט 'היא איבדה חלתו של עולם' דהיינו 'תחילתו'. ורש"י לשיטתו בשבת לב. מפרש 'חלתו של עולם' - 'אדה"ר שנתרם כחלה'), וכעי"ז כתב 'הכתב והקבלה' בפירושו השני, שהחלק המורם קרוי חלה ע"ש שהוא ההתחלה. ובבראשית יג ג תרגם אונקלוס 'בתחילה' - 'בקדמיתא', ובויקרא כד ה תרגם 'חלות' - 'גריצן', ושם כ ג תרגם 'ולחלל' - 'ולאחָלא', ופה תרגם כמילה חדשה בפנ"ע. ובעל הכוה"כ דייק: "והמתרגמים אונקלוס ויב"ע שינו ג"כ ולא תרגמו שם חלה כאן כבשאר מקומות גריטצא שהוא שם לפּת עבה וגדולה" (ובזה מוכיח ש'חלה' הוא שמה של החתיכה המורמת ולא של כל העיסה. ועוד כתב שם: "הגר"א (יו"ד שכח) אמר כי רק בלשון משנה נקרא חלה אבל בלשון מקרא חלה נקרא העיסה כמ"ש חלות בלולות. ואינני מבין, כי חלות על כרחו אפויות הן ולא עיסות")." (שמעתי).
סוף ציטוט
נו. זה מופיע כבר בערך?
לא, לכן ציטטתי כאן
ראה תבנית:כ"ד מתנות כהונה ותבנית:מצוות התלויות בארץ
היית משנה שם?
יש מעלה לזכור שחלה היא אחת ממתנות כהונה, זה משבץ את מערכת המידע על מצוות חלה בתוך ה'תבנית' המתאימה
מסכים עם מקוה. חלה ולא הפרשת חלה.