א. בפיסקה היבטים דתיים של החג, 'הדיונים נסבו אודות עצם האפשרות לקבוע חג חדש... וכו', לא מוזכר בכלל הדעה הרווחת כיום בציבור החרדי, שהקמת מדינה חילונית אינה עילה לשמחה וחג, כמו גם דעת סאטמר והקנאים שהקמת מדינה בארץ ישראל לפני משיח היא הפרה של ג' שבועות והיא עילה לתענית ולא לחג. הקורא שיקרא את הערך בעוד אלף שנה. יהיה בטוח שבכל הישיבות לבשו חג רקדו ושמחו והרבו ב'סעודת מרעות' ורק הפולמוס היה כמה אפשר ל'קבוע' הלכות ולחייב אמירת הלל ויריית זיקוקים...
ב. בפיסקה היהדות החרדית "בראשית ימי המדינה צויין יום העצמאות כמעט בכל חוגי היהדות הדתית והחרדית במדינת ישראל, למעט חוגים קיצוניים כדוגמת נטורי קרתא" גם לא נכון. אמנם ברור שהעמדה החרדית של היום לא היתה רווחת אז כמו היום, אבל לכתוב שהיחידים שלא חגגו אלו 'חוגים קיצוניים' זה לא נכון, החזון איש אמר תחנון גם כשהיה לו ברית באותו יום. לזה לא קוראים חגיגה.
עורכי אספקלריה דוב פרח דויד למה התיוג של עורכי אספקלריא לא עובד בדפי הזרימה?