הניסוח מגמתי כאילו הליטאים החרימו אותם בשל חשש איבוד פרנסת השוחטים (כאילו שהם לא יכלו ללטש גם🤣)
בשעה שהפולמוס בנושא השחיטה היה האם סכין מלוטש יותר טוב או שזה סתם חומרה שאינה נצרכת ותוביל לפסילת שחיטות מהודרות שבמהודרות
חשש נוסף היה שמאחר והסכינים המלוטשים דקים יותר הרי הם יכולים להיפסל בקלות יתר ונמצינו באים שכרו בהפסידו
כבר העירו בעבר שיש בערך איזה ניסוח "משכילי" שמדבר על החשש של הקהילות מאובדן הכנסה.
כבר הצעתי מכבר את ההצעה הבאה ולמחוק את הפסקה המדוברת, ולא הייתה לכך כל התנגדות בדיון "עובדה או ידיעה" שסיכם אבי הגאון אך לפני שעות ספורות.
להלן הצעתי הישנה:
טענות שונות הועלו כנגד היבדלותם משאר העם במעשיהם ובמנהגיהם, בתפילתם ובשחיטתם (מקור – שו"ת זכרון יוסף, רבי יוסף שטיינהרטר, בהקדמה).
נטען כנגדם שהם מבטלים תורה שבעל פה ועוסקים בקבלה ובתורת הנסתר אף שאינם ראויים לכך. ושהם מדברים על תלמידי החכמים המתנגדים לחסידות (מקור – שם, וראה מדור עץ החיים (שבסוף ספר נפש החיים בהוצאת יששכר דב רובין, בני ברק תשמ"ט) אות קכו: אמר רבינו לא' ממשפחתו שנטה לחסידי זמננו עכ"פ תשמור אלו ג' דברים: א' ללמוד הגמ' ופלפולה, ויהיה זאת בעינך העבודה לפני הקב"ה. ב' לשמור דינא דגמ'. ג' שלא לדבר על רבינו הגר"א.
בספר הגאון של הרב אליאך הוא מונה רשימת של כמה וכמה דברים שהיוו את הבסיס למחלוקת צריך פשוט להעתיק משם את ראשי הפרקים.
ספר הגאון לא יכול להיות מקור לדבר כזה ללא שהוא מביא מקורות. אם הוא מביא מקורות לסיבותיו - אדרבה.
אם זה פרשנות בלבד, בלי מקורות, הוא אינו גרוע מהפרשנות המשכילית.
הבעיה בפרשנות המשכילית טמונה בחוסר אמיתותה ולא בניסוחה. אם היה גדול שבאמת טען שהתנגדותו נובעת בשל החשש לאובדן הכנסה - היינו צריכים לכתוב את זה - אף אם אין זה נוח.
לכן כתבתי כמה פעמים כי ערך כזה צריך להיכתב עם מקורות קדומים ככל האפשר. ההצעה שלי היא כזו.
השאלה איזה מקורות.
הבעיה שלו שהוא קידם אג'נדה. הוא לא כתב באובייקטיביות.
לכן הייתי מעדיף מקורות מהימנים יותר.
קראת את הספר שאתה מדבר? ברור שבספר על הגאון מוילנא מביאים את דעת הגאון ולא כותבים שהוא טעה.
ואני מקוה שברור לך שבאנציקלופדיה לא מביאים מקורות סובייקטיביים.
טענות בני התקופה משקפים לנו על נכונה את הסתכלותם של בני התקופה.
בקיצור אין לנו צורך בפרשנות, כי אם בעובדות.
