לדלג לתוכן

נושא בדף שיחה:אחוות תורה/ארכיון

דוב פרח (שיחהתרומות)
דוב פרח (שיחהתרומות)

מתלבט

אליצור (שיחהתרומות)

שני הניסוחים משתמשים בסטריאוטיפ שחרדי איננו עובד -בבסיס. לא יודע אם זו בעיה כי זו השפה התקשורתית כיום. אבל נוח לי יותר "בני ישיבות שיצאו לשוק העבודה".

מישהו (שיחהתרומות)

יפה מאוד אליצור, אבל האם אין ניסוח למילה 'חרדי' אם הוא עובד בלי שתשתמש בסטריאוטיפ הזה? אני מציע "חרדים בוגרי ישיבות שיצאו לשוק העבודה" בגלל דבריך.

משתמש ישן (שיחהתרומות)

לדעתי, עובדים חרדים ש...

מישהו (שיחהתרומות)
אליצור (שיחהתרומות)

שבאמת לא חסרים ניסוחים כמו הנ"ל וכולם טובים, העיקר שלא ישתמע שהניגוד לאדם עובד הוא אדם חרדי -משוואה די מקובלת משום מה היום - "חרדים-עובדים"

לפני שנפתח דיון זה ע"י דוב פרח בשיטוטי במכלול ראיתי הערך כאן ודווקא משפט זה צרם לי. (זה קורה הרבה שאתה מרגיש שהכותב לא משתמש בשפה העברית אלא בשפה התקשורתית כאילו רובדים מסוימים של שפתו מונחים על ידי אמצעי התקשורת..)

לכן גם קצת מפריע -ולא באותה מידה- המשפט "שיצאו לשוק העבודה" אם יש בין העורכים ילידי תש"מ עד תש"נ יזכרו בקלות שהביטוי לא היה נוכח בשפה עד לפני עשר/עשרים שנה.. אני לא הייתי כותב אותו. תחושה אישית.

אז:רשת כוללים המיועדים לאנשים עובדים בציבור החרדי. המסגרת נותנת מענה לרצונם של בחורי ישיבות לשעבר אשר מבקשים להמשיך ולקבוע עתים לתורה .

בעקבות עלייה בשיעור הגברים שעובדים לפרנסתם התעצמה הדרישה למסגרות מתאימות...טוב זה כבר כתוב..אפשר להאריך ורצוי כי הערך קצר..

חסר עוד משהו בולט: איך מתכונת הלימוד מבחינת שעות, אני מניח שמדובר בשעות הערב..אז כדאי לכתוב. גם להסביר איך בנוי כולל רגיל לעומת כולל כזה.

דוב פרח (שיחהתרומות)

לדעתי "חרדים שעובדים לפרנסתם במשך היום "

מישהו (שיחהתרומות)

יפה אליצור. גם אני חשבתי על הניסוח הזה.