נושא בדף שיחה:אתחלתא דגאולה/ארכיון

כל מה שמצוין בתת-כתורת הנ"ל מדובר על חישובי הקץ... מה זה קשור בכלל למושג 'אתחלתא דגאולה'

גדולי ישראל שאמרו בעד אתחלתא דגאולה

הגמרא כותבת בנחרצות: "תיפח עצמן של מחשבי קצין" (מסכת סנהדרין, דף צ"ז, עמוד ב'), רבים פירשו זאת כאזהרה כנגד קביעת תאריך מדויק לביאת המשיח, ולכן היו כאלו, והבולט שבהם היה הגר"א, שסברו כי מותר ואף רצוי לקבוע את העת שממנה מתחילה להתעורר הגאולה. כך, תלמידי הגר"א הצביעו על שנת ה'ת"ר כתחילת הגאולה. תלמידי הגר"א יצרו את המושג "אתחלתא דגאולה" ככינוי לתקופה הכוללת חלק מהמאפיינים בנ"ל, וסברו כי תקופתם אכן כזו. מנהיגים חסידיים רבים שקדמו לעליית תלמידי הגר"א, עלו אף הם לארץ מתוך אמונה בייחודה של התקופה מבחינה משיחית, אף שלא השתמשו במושג "אתחלתא דגאולה". הגר"א אמר לתלמידיו^[1], שעיקר האתחלתא תתחיל משנת ת"ר, על פי האמור בספר הזוהר שבשש מאות שנים לאלף השישי יפתחו שערי החכמה למעלה ומעינות של החכמה למטה ויתוקן העולם וכו' להקים את כנסת ישראל מהעפר. תלמידי הגר''א (נתן נטע בן סעדיה (משקלוב) דוד בן ראובן וואלפין חתנו של הגרמ"מ משקלוב. מרדכי בן אביגדור מינסקר תלמיד הגר"ח מוולוזין וראש ישיבה לשעבר במינסק) כתבו כבר בזמנם בשנת תקצ"ז, במכתב שכתבו לאחר שבנו את בית הכנסת מנחם ציון: "כי לולא ה' חפץ בנו לא הראנו את כל אלה, להביאנו אל המנוחה ואל הנחלה. סימנא מילתא היא אתחלתא דגאולה".  (צילום כת"י של המכתב תלוי בכניסה לביה"כ החורבה). מלבי"ם כתב הגאולה תצמח לאט לאט (אתחלתא דגאולה), ואחד מהשלבים הראשונים יהיה ישוב בא"י ברישיון המלכות, קודם ביאת המשיח^[2]. ר' מנחם מנדל משקלוב זצ"ל, במכתבו מירושלים לרבני קהילת אמסטרדם בענין בנין החורבה כותב: "בנדון החורבה בפרט אשר היינו מוכרחים להכניס גופינו ומאודינו לפדותה מיד זרים עריצים... ולבל ישימו ח"ו שקוץ משומם, במקום אשר התפללו אבותינו הקדושים האשכנזים .. ובטוחנו למזורזים שכמותם רודפי צדק אשר מעולם, כי יצאו לקראת דברינו בשמחה, כי ברוך ה' כך עלתה בימינו אתחלתא דגאולה". (צילום הכת"י נמצא בספר השיבה לירושלים) בנו של החפץ חיים הביא משמו: בשנת תר"ן כשהחלו לגרש את בני ישראל ממוסקבה, נתעוררה אז תנועה גדולה לארצנו הקדושה. באותו פרק קיבלתי מכתב מאבי ז"ל ובו הוא מעירני על ההתעוררות הגדולה בכל פינות עמנו לעלות לארצנו, ומשער כי הימים ימי עקבתא דמשיחא, וכי פקד ה' את עמו, ואפשר שהוא אתחלתא דקיבוץ גלויות, שהוא קודם ביאת המשיח (מכתבי החפץ חיים עמ' 44)^[3]. הגאון ר' יוסף חיים זוננפלד חתום על מכתב הפותח בזה"ל: "אחד החזיונות מרהיבי הלב שבדורנו הוא בוודאי חזון היישוב הארצישראלי, ההולך ומתקדם בכל ערכיו בשנותיו האחרונות. שלומי אמוני ישראל וודאי צריכים לשמוח על החזון הנהדר שבו אנו רואים אתחלתא דגאולה"^[4]. הרב יהודה אלקלעי זצ"ל: האריך הרבה בספריו שמשנת ת"ר מתחילה האתחלתא דגאולה, כמו שאמרו בגמרא (סנהדרין צט, א) "ימות המשיח... ארבע מאות שנה", לפני האלף השביעי. וסימנך 'בראשית' אותיות ת"ר אשיב – בשנת ת''ר אשיב את שבות עמגם רבים רבים מתלמידי הגר"א כתבו כך בזמנם בשנת תקצ"ז, במכתב שכתבו לאחר שבנו את בית הכנסת מנחם ציון. (צילום כת"י של המכתב תלוי בכניסה לביה"כ החורבה)^[5]. כך גם כתב האדמו''ר ממודז'יץ^[6], הגאון ר' יהושע מקוטנא. המשך חכמה ועוד מגדולי ישראל ראו בהצהרת בלפור אתחלתא דגאולה/פקידה, כשם שבזמן בית שני הייתה הכרזת כורש נחשבת פקידה^[7]. ישנו הבדל גדול בין הנושא של ראשית צמיחת גאולתנו, אליו חלק מהציבור החרדי מתנגד, עיין מה שכתב על כך הרב עובדיה יוסף בספרו 'יביע אומר' (ח"ו או"ח סי' מא אות ה'), לבין הנושא של לראות את המצב בארץ ישראל אתחלתא דגאולה, שהוא מוסכם להרבה דעות.