משתמש נחמן תורג'מן הוסיף סיפור על רבי נתן, מוצע בזה לקיים דיון בין המכלולאים על חשיבות הסיפור, ובמידה ויוחלט שצריך להשאירו, השאלה איך לנסח אותו.
להלן הסיפור:
הסיפור שרבי נתן ישב כל הלילה על גדות הנהר בוג ושר: "בברסלב בוער אש"
בליל שבת כשרבי נתן הגיע לברסלב לראשונה, ונדהם לראות את הרבי שנגלה אליו בחלום המפורסם עם הסולם, כולם יודעים שהוא זעק ושיווע כל הלילה: "בברסלב בוער אש הבער אותה בליבי" ושנים אחר כך כששאלו אותו, איך זה שמכל האריות שהיו בחבורה דייקא הוא זכה להמשיך את העניין של רבינו בעולם לדעת ממנו יותר מכולם, לבירור המדמה ולהיות מוסמך להורות את כוונת הצדיק, והוא ענה: אתם זוכרים את ליל שבת ההוא אחרי הסעודה אתם הלכתם לישון, ואילו אני צעקתי לה' כל הלילה בשביל זה זכיתי, דביקות התפילה והרצון.
ובימי התלאות כשהוא כתב מילים מצמררות כמו: היום הלכתי למקווה וברוך ה' לא הרגו אותי, וכשהתירו את דמם של חסידי ברסלב ונשארו איתו בגלוי רק חמישה תלמידים הוא הודיע עוד יבוא יום, שמרוב האנשים שיגיעו לציון רבינו הקדוש בערב ראש השנה יצטרכו להעמיד שוטרים ומכוונים מהעומס הגדול הרי בזכותו כולנו נוסעים לראש השנה לרבינו ואנחנו רואים היום מי צדק ומה עוד הולך לקרות בקרוב שהעולם יגלה שלא פחות מזה שהוא חייב את רבינו הוא חייב את רבי נתן.
כי ברבינו עצמו אין לנו השגה כלל, אבל מי שבאמת רוצה להתקרב לצדיק, אז מבחן הרצינות הוא אל תזוז מרבי נתן זה כדי להיות תלמיד טוב ונכון.
בשביל זה הוא השאיר לנו אוצרות: ליקוטי הלכות, ליקוטי תפילות, ליקוטי עצות, קיצור ליקוטי מוהר"ן, ימי מוהרנ"ת, עלים לתרופה, ובמסירות נפש הוא הביא לדפוס את ספרי רבינו: ליקוטי מוהר"ן, ספר המידות, סיפורי מעשיות, הוא כתב את: חיי מוהר"ן, שיחות הר"ן, שבחי הר"ן, איזה שמירת הזמן רבי נתן אנחנו זוכרים אותך, אוהבים אותך, שמחים בך.