נומולוגיה
בפילוסופיה, נומולוגיה (באנגלית: Nomology) מתייחסת ל"מדע של חוקים" המבוסס על התיאוריה לפיה ניתן לפרט תיאורים המוקדשים לא להיבטים מסוימים של המציאות אלא בהשראת חזון מדעי של תוקף אוניברסלי המובע על ידי חוקים מדעיים.
אטימולוגיה
"נומולוגיה" נובעת מהמילים היווניות נומוס (νόμος), חוק, ולוגוס (λόγος), סיבה. המונח נומולוגיה הגיע אולי מאריסטו. [1] הסיומת "ology" מרמזת על "סדר", "מילה" או "סיבה", ועוסקת בהיגיון סובייקטיבי או "לוגי" כמו בסוציולוגיה ובפסיכולוגיה. החלק "נום" מרמז על "שלטון" ו"חוק", והוא קשור לחוקיות אובייקטיבית כמו בכלכלה.
רשתות נומולוגיות
גישה נומולוגית מחייבת לקחת בחשבון היבטים סובייקטיביים ואובייקטיביים. נומולוגיה מספקת מסגרת לבניית רשת נומולוגית של יחסים בין מבנים בקבלת החלטות.
מבני משמעות נגזרים הם
- נומותטיקה (Nomothetic), שמשמעה הוא הצעה או אפשרות של חוק במסגרת הנומולוגיה.
- המודל הדדוקטיבי-נומולוגי (Deductive-nomological model) של הסבר מדעי, שמציג את ההסבר המדעי כמבנה דדוקטיבי (הסקה מהכלל אל הפרט), שהאמת שבהנחות היסוד שלו כרוכה באמיתות מסקנתו, ותלויה בחיזוי של התופעה שיש להסביר.
הסברים נומולוגיים והיסטוריים
בפילוסופיה של המדע מקובל להבחין בין הסברים נומולוגיים (מבוססי חוקים כלליים) לבין הסברים היסטוריים (מבוססי אירועים ספציפיים). הבחנה זו הוצעה בעיקר על ידי קרל המפל במסגרת מודל ההסבר הדדוקטיבי-נומולוגי (DN model).[2]
הסברים נומולוגיים מתארים מנגנונים כלליים או תהליכים על בסיס חוקים, ואינם תלויים בהתרחשות ממשית של אירועים פרטיים. הסברים היסטוריים מתמקדים ברצף אירועים ממשיים, ומתארים את ההתרחשות בפועל. הבחנה זו מאפשרת להבין את ההבדל בין הסברים שמיועדים לחיזוי ולתיאור כללי לבין הסברים שמתמודדים עם ייחודיות האירועים בפועל.[3]
ראו גם
הערות שוליים
- ↑ Aristotle. Selections, Translated with Introduction, Notes, and Glossary by Terence Irwin and Gail Fine, Indianapolis/Cambridge, Hackett Publishing Company, Inc., 1995.
- ↑ Carl Hempel, Aspects of Scientific Explanation, Free Press, 1965.
- ↑ Salmon, Wesley C., Four Decades of Scientific Explanation, University of Pittsburgh Press, 1989.
נומולוגיה42165680Q25048059