נוירוטיות

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין לבלבל עם אין לבלבל ערך זה עם הערך "נוירוזה".

בפסיכולוגיה, נוירוטיות (באנגלית: neuroticism) מייצגת הבדלים בין-אישיים בהסתגלות ויציבות רגשית[1] – הנטייה לחוות רגשות שליליים כגון פחד, כעס ואשמה. אנשים שנוטים לרמה גבוהה בסולם הנוירוטיות נוטים לחוש חרדה, עוינות, דיכאון, מודעות עצמית, אימפולסיביות ופגיעות. אנשים שמקבלים ציון נמוך על סולם הנוירוטיות מאופיינים כבטוחים בעצמם, רגועים ושלווים[2]. הממד יציבות רגשית–נוירוטיות, הוא אחד המרכזיים בפסיכולוגיה של האישיות; תחום שלם של פסיכואנליזה ומחקרים קליניים רבים עוסקים בחקר תסמינים נוירוטיים[3].

הגדרה

נוירוטיות היא אחת התכונות המרכיבות את המודל של חמש התכונות הגדולות, המשמש הערכות אישיות ומבחני אישיות במגוון רחב של תרבויות. כמו כן, הממד "יציבות רגשית–נוירוטיות" הוא רכיב במרבית המודלים של שלושה מרכיבים של האישיות, הכוללים בנוסף "אָפֶקטיביות שלילית" ו-"הימנעות מפגיעה״[4]. אנשים נוירוטיים נוטים להיות במצב רוח מדוכא יותר וסובלים מרגשות אשמה, קנאה, כעס וחרדה לעיתים קרובות יותר מאנשים אחרים. הם יכולים להיות רגישים במיוחד למתח סביבתי. בנוסף, אנשים עם נוירוטיות יכולים לראות מצבים יומיומיים כמאיימים. התסכולים שעשויים להיתפס על ידי אחרים כטריוויאליים עלולים להיות בעייתיים ולהוביל לייאוש בקרב נוירוטיים. נוירוטיים נוטים להפנים פוביות ותכונות נוירוטיות אחרות, כגון חרדה, פאניקה, תוקפנות, שליליות ודיכאון[5], כמו גם מודעות עצמית וביישנות.

הגדרה אחת של נוירוטיות היא כגוף מרכזי של אישיות, שמבדיל בין הסתגלות או יציבות רגשית לבין חוסר צדק או רגש שלילי[6]. אחרים הגדירו את הנוירוטיות כמאפיין טמפרמנטי של רגשיות, הנטייה בעת גירוי להיות מעורר במהירות ומעוכב באטיות, נטייה לקבל רעיונות לא מציאותיים, חוסר יכולת לשלוט בדחפים, נטייה להתלונן, דרכים לא יעילות להתמודד עם מתח, נטייה לתפוס אירועים כמקור למתח וכן נטייה לחוות מצבים רגשיים מרתיעים[7].

נוירוטיות היא תכונה במודלים רבים בתחום האישיות, אולם ישנה מחלוקת רבה באשר להגדרתה. יש המגדירים אותה כנטייה לעוררות מהירה בתגובה לגירוי ורגיעה איטית ממנה; חוקרים אחרים הגדירו את הנוירוטיות כחוסר יציבות רגשית, שליליות או הסתגלות לקויה, בניגוד ליציבות רגשית, חיוביות, ויכולת הסתגלות טובה. הגדרה נוספת היא חוסר שליטה עצמית, יכולת לקויה להתמודד ולנהל לחץ נפשי ונטייה להתלונן.[8]

מבחני אישיות שונים משתמשים בשיטת ניקוד מספרי, וניקוד זה ממופה ל"נוירוטיות" בדרכים שונות, מספיק כדי ליצור בלבול בספרות המדעית, במיוחד לאור העובדה שבחלק ממבחני האישיות נוירטויות נחשבת תכונות משנה (sub-traits) או היבטים (facets).[8]

אנשים עם ניקוד נמוך בנוירוטיות נוטים להיות יותר יציבים רגשית ונוטים פחות להגיב בלחץ. הם נוטים להיות רגועים, בעלי מזג נעים ופחות סביר שיחושו מוטרדים או לחוצים. על אף שהם מדורגים נמוך במדד הרגשות השליליים, הם אינם נמצאים בהכרח גבוה במדד הרגש חיובי. ניקוד גבוה במדד הרגש החיובי בדרך כלל מקושר עם תכונה אחרת מחמש התכונות הגדולות - מוחצנות. אנשים נוירוטים ומוחצנים גם יחד, יחוו רמות גבוהות של מצבים רגשיים, חיוביים ושליליים, כמעין "רכבת הרים רגשית".[9][10]

מדידה

קיימים כיום שלושה כלי מדידה פופולריים לבחינה של נוירוטיות: NEO personality inventory[11], מאפייני האישיות של אייזֶנק[12]ומדד הטמפרמנט ומאפייני האישיות של קלונינגר – TCI[13]. מדד ה-NEO personality inventory מכיל שישה תתי סולמות (תכונות והיבטים): חרדה, דיכאון, עוינות, מודעות עצמית, פגיעות ואימפולסיביות (חוסר יכולת לשלוט דחפים ותשוקות). מדד ה-TCI מורכב מארבעה תת-סוגים, המתארים היבטים שונים של חרדה במודל הפסיכוביולוגי של קלונינגר: דאגה, פחד מאי-ודאות, ביישנות ועייפות.

כמו תכונות אישיות אחרות, הנוירוטיות נמדדת על פי רוב כספקטרום רציף והיא איננה בדידה. מידת הנוירוטיות נאמדת על פי רוב באמצעות דיווח עצמי, אך גם בדוחות עמיתים ותצפית של צד שלישי יכולים לסייע. אמצעי דיווח עצמי הם לקסיקליים[14] או על סמך טענות.[15] הקביעת באיזה סוג מדד כדאי להשתמש במחקר נקבעת על ידי הערכה של תכונות פסיכומטריות ואילוצי הזמן והמרחב של המחקר.

אמצעים לקסיקליים נעזרים בתארים הקיימים בשפה המשקפים תכונות נוירוטיות, כגון חרדה, קנאה ודכדוך. לואיס גולדברג (1992)[16] פיתח את מדד ה-20 מילים כחלק ממדד 100 המילים של חמש התכונות הגדולות . Saucier (1994)[17] פיתח מדד משמונה מלים כחלק ממדד 40 מילים שפיתח. תומפסון (2008)[14] תיקן באופן שיטתי מדדים אלה כדי לשפר את תוקפם ואת אמינותם בקרב אוכלוסיות מחוץ לצפון אמריקה. מהימנותם הפנימית של מיני-סמנים עבור מדד הנוירוטיות עבור דוברי אנגלית כשפת אם היא 0.84, ועבור דוברי אנגלית לא כשפת אם היא 0.77.[14]

במדדים המסתמכים על טענות יש בדרך כלל יותר מילים, ולכן הם צורכים יותר מרחב מחקרי, מאשר אמצעים לקסיקליים. הנסקרים נשאלים למשל באיזו מידה הם "נשארים רגועים תחת לחץ", או באילו מקרים "יש להם תנודות תכופות במצב הרוח".[15]

מתאמים עם הפרעות נפשיות

יש הצטברות של עדויות לכך שנוירוטיות היא תכונה פסיכולוגית עם מובהקות נחרצת לבריאות הנפש של האדם. נוירוטיות היא בעלת מתאם חזק כמנבאת של הפרעות נפשיות ופיזיולוגיות, תחלואה אשר נלווית להן ותדירות שימוש בשירותי בריאות, ואף אורך ואיכות חיים[18].  

מטא-אנליזה שנעשתה על כל חמש התכונות הגדולות הראתה כי המרכיב הגנטי היה מקור חזק של שונות הפנוטיפ אשר הסביר 27% מהשונות בקרב נוירוטיים. לעומת זאת, השפעות סביבת אחים משותפת תרמו מעט לשונות פנוטיפית (7% מהשונות בקרב נוירוטיים). באופן כללי, מחקרים התנהגותיים-גנטיים של מאפייני אישיות מראים כי מרכיבי התורשה במודל, בכל אחד מחמשת הגורמים, מסבירים כ-40% עד 50% מהשונות אשר מדווחים עליה נבדקים בשאלון מרכיבי האישיות, והשפעות סביבתיות המשותפות לאחים או תאומים הן שוליות[19].

גיל, מין ודפוסים גאוגרפיים

סקר שנערך בשנת 2013 מצא שקבוצות הנוטות לרמות גבוהות יותר של נוירוטיות הן צעירים הנמצאים בסיכון גבוה להפרעות במצב הרוח ונשים.[20]

מבחינת מין, באותו הסקר נמצא "מחקר בקרב מדגם גדול הראה כי רמות של N (נוירוטיות) גבוהות בקרב נשים יותר מאשר בגברים. זהו ממצא מבוסס, כי הוא עקבי בטווח רחב של תרבויות. הדבר נכון במיוחד בשנות הפוריות, אך גם אצל בקרב ילדים וקשישים ". בנוסף, בדיקת אלקטרואנצפלוגרם הראיתה הבדלים ברורים בין המינים בקרב אנשים עם רמות N גבוהות, אך עדיין לא בוצעו מחקרי MRI פונקציונליים כדי לחקור את ההבדלים במין לגבי N. עם זאת, יש סיבה לחשוד בהבדלים פיזיולוגיים כדי לשחק תפקידם של מחקרים קודמים שהראו למשל, מתאם בין גודלו של הקורטקס הסינגולי הקדמי של תת-המין ל- N בקרב הנקבות, כך ש"בעיית ההבדלים בין המינים ב- N וההשלכות על הבנת הבסיס הנוירו-ביולוגי של N ראויה לחקירה מפורטת ושיטתית יותר .[20] סקר שנערך בשנת 2010 מצא הבדלים אישיים בין המינים להיות בין "קטן ומתון", הגדול ביותר של הבדלים אלה להיות תכונות של סבירות נוירוטיות.[21] תכונות אישיות רבות נמצאו כבעלות הבדלים גדולים יותר בין גברים ונשים במדינות מפותחות בהשוואה למדינות מפותחות פחות, והבדלים בשלוש תכונות - חוצנות, נוירוטיות ואוריינטציה של אנשים לעומת דברים - הראו הבדלים שנותרו עקביים ברמות שונות של התפתחות כלכלית, אשר גם בקנה אחד עם "ההשפעה האפשרית של גורמים ביולוגיים".[21] שלושה מחקרים בין-תרבותיים חשפו רמות גבוהות יותר של נוירוטיות נשית בקרב כמעט כל האומות.[21]

תורשה

בסקירה שנערכה בשנת 2013 נמצא כי הנוירוטיות היא תוצר של יחסי הגומלין בין השפעות גנטיות וסביבתיות. הערכת המרכיב התורשתי נעה בדרך כלל מ-40% עד 60%. היקף השפעת הגנטיקה נשאר יציב במידה רבה לאורך התפתחות האדם, אולם חיפוש אחר גנים ספציפיים השולטים ברמת הנוירוטיות העלה חרס עד כה. לעומת זאת, להשפעות סביבתיות, נמצא קשר חיובי עם הנוירוטיות, למשל, הזנחה רגשית והתעללות במהלך ההתפתחות . עם זאת, שינוי קבוע בנוירוטיות הוא נדיר או שמדובר בשינוי קטן בלבד.[22][23][23][24]במאמר שפורסם ביולי 1951: "תורשת הנוירוטיות" של הנס ג'יי אייזנק ודונלד פרל כתב כי כ-80% מההבדלים האישיים בנוירוטיות נובעים מתורשה ורק 20% נובעים מהסביבה. פקטור של נוירוטיות אינו מאפיין לוואי סטטיסטי בלבד, אלא מהווה יחידה ביולוגית שלמה המועברת בתורשה... נטייה נוירוטית נקבעת במידה רבה באופן תורשתי.[25]

ראו גם

הערות שוליים

  1. ^ (2006) Zhao, H., & Seibert, S. E, The Big Five personality dimensions and entrepreneurial status: A meta-analytical review, Journal of applied psychology, 91(2), 259
  2. ^ Costa Jr, P. T., & McCrae, R. R. (1988)., From catalog to classification: Murray's needs and the five-factor model, Journal of personality and social psychology, 55(2), 258
  3. ^ (Judge, T. A., Van Vianen, A. E., & De Pater, I. E. (2004, Emotional stability, core self-evaluations, and job outcomes: A review of the evidence and an agenda for future research, . Human performance, 17(3), 325-346
  4. ^ .Gurven, M., Von Rueden, C., Massenkoff, M., Kaplan, (H., &Lero Vie, M. (2013, ). How universal is the Big Five? Testing the five-factor model of personality variation among forager–farmers in the Bolivian Amazon, . Journal of personality and social psychology, 104(2), 354
  5. ^ Ormel, J., Rosmalen, J., & Farmer, A. (2004, Neuroticism: a non-informative marker of vulnerability to psychopathology, Social Psychiatry and Psychiatric Epidemiology, 39(11), 906-912.
  6. ^ Costa, P. T., & McCrae, R. R. (1992)., NEO PI-R Professional Manual, Odessa, FL: Psychological Assessment Resources.
  7. ^ . Widiger, T. A., Hurt, S. W., Frances, A., Clarkin, J. F., & Gilmore, M. (1984, Diagnostic efficiency and DSM-III, Archives of General Psychiatry, 41(10), 1005-1012.
  8. ^ 8.0 8.1 Ormel, J; Riese, H; Rosmalen, JG (בפברואר 2012). "Interpreting neuroticism scores across the adult life course: immutable or experience-dependent set points of negative affect?". Clinical Psychology Review. 32 (1): 71–9. doi:10.1016/j.cpr.2011.10.004. PMID 22172577. {{cite journal}}: (עזרה)
  9. ^ Passer, Michael W.; Smith, Ronald E. (2009). Psychology: the science of mind and behaviour. McGraw-Hill Higher Education. ISBN 978-0-07-711836-5.
  10. ^ De Neve, K., Cooper, H. (1998). "The happy personality: A meta-analysis of 137 personality traits and subjective well-being". Psychological Bulletin. 124 (2): 197–229. doi:10.1037/0033-2909.124.2.197. PMID 9747186.{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)
  11. ^ Costa, P. T., & McCrae, R. R. (1992)., NEO PI-R Professional Manual, Odessa, FL: Psychological Assessment Resources.
  12. ^ Eysenck, H. J. (1967), The Biological Basis of Personality, Springfield, IL: Thomas.
  13. ^ Cloninger, C. R., Przybeck, T. R., Svrakic, D. M., & Wetzel, R. D. (1994)., The Temperament and Character Inventory (TCI): A guide to its development and use.St. Louis, MO:, Center for Psychobiology of Personality, Washington University.
  14. ^ 14.0 14.1 14.2 Thompson, E.R. (באוקטובר 2008). "Development and Validation of an International English Big-Five Mini-Markers". Personality and Individual Differences. 45 (6): 542–548. doi:10.1016/j.paid.2008.06.013. {{cite journal}}: (עזרה)
  15. ^ 15.0 15.1 Goldberg, L.R.; Johnson, JA; Eber, HW; et al. (2006). "The international personality item pool and the future of public-domain personality measures". Journal of Research in Personality. 40 (1): 84–96. doi:10.1016/j.jrp.2005.08.007.
  16. ^ Goldberg, L.R. (1992). "The development of markers for the Big-Five factor structure". Psychological Assessment. 4 (1): 26–42. doi:10.1037/1040-3590.4.1.26.
  17. ^ Saucier, G (1994). "Mini-Markers – a brief version of Goldberg's unipolar big-five markers". Journal of Personality Assessment. 63 (3): 506–516. doi:10.1207/s15327752jpa6303_8. PMID 7844738.
  18. ^ (Lahey, B. B. (2009, Public health significance of neuroticism, . American Psychologist, 64(4), 241-256
  19. ^ Riemann, R., Angleitner, A., &Strelau, J. (1997), Genetic and environmental influences on personality: A study of twins reared together using the self‐and peer report NEO‐FFI scales, Journal of Personality, 65(3), 449-475.
  20. ^ 20.0 20.1 Ormel, J; Bastiaansen, A; Riese, H; Bos, EH; Servaas, M; Ellenbogen, M; Rosmalen, JG; Aleman, A (בינואר 2013). "The biological and psychological basis of neuroticism: current status and future directions". Neuroscience and Biobehavioral Reviews. 37 (1): 59–72. doi:10.1016/j.neubiorev.2012.09.004. PMID 23068306. ... two groups that have both been associated with elevated N scores – healthy women relative to men (Ellenbogen et al., 1996), and young adults at high risk for affective disorders (p62). {{cite journal}}: (עזרה) Research in large samples has shown that levels of N are higher in women than men. This is a robust finding that is consistent across cultures (Costa et al., 2001). This is especially the case during the reproductive years, but is also visible in children and elderly (Jorm, 1987). ....Clearly, the issue of sex differences in N and the implications for understanding N’s neurobiological basis deserve more detailed and systematic investigation. (p65)}}
  21. ^ 21.0 21.1 21.2 Lippa, Richard A. (2010). "Gender Differences in Personality and Interests: When, Where, and Why?". Social and Personality Psychology Compass. 4 (11): 1098–1110. doi:10.1111/j.1751-9004.2010.00320.x. ISSN 1751-9004.
  22. ^ Jeronimus B.F.; Kotov, R.; Riese, H.; Ormel, J. (2016). "Neuroticism's prospective association with mental disorders halves after adjustment for baseline symptoms and psychiatric history, but the adjusted association hardly decays with time: a meta-analysis on 59 longitudinal/prospective studies with 443 313 participants". Psychological Medicine. 46 (14): 2883–2906. doi:10.1017/S0033291716001653. PMID 27523506.
  23. ^ 23.0 23.1 Ormel J.; Jeronimus, B.F.; Kotov, M.; Riese, H.; Bos, E.H.; Hankin, B. (2013). "Neuroticism and common mental disorders: Meaning and utility of a complex relationship". Clinical Psychology Review. 33 (5): 686–697. doi:10.1016/j.cpr.2013.04.003. PMC 4382368. PMID 23702592.
  24. ^ Carducci, Bernardo J (2009-02-20). The Psychology of Personality: Viewpoints, Research, and Applications. pp. 173–174. ISBN 978-1-4051-3635-8.
  25. ^ Kotov; et al. (2010). "Linking "big" personality traits to anxiety, depressive, and substance use disorders: a meta-analysis". Psychological Bulletin. 136 (5): 768–821. doi:10.1037/a0020327. PMID 20804236.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27613755נוירוטיות

אוחזר מתוך "https://he.hamichlol.org.il/w/index.php?title=נוירוטיות&oldid=2001671"