נוויל ליטלטון
 | |
| לידה |
28 באוקטובר 1845 האגלי, ווסטרשייר |
|---|---|
| פטירה |
6 ביולי 1931 (בגיל 85) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| השתייכות |
 הממלכה המאוחדת |
| תקופת פעילות | 1865–1912 (כ־47 שנים) |
| דרגה |
 גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
המפקד העליון של דרום אפריקה ראש המטה הכללי | |
| פעולות ומבצעים | |
|
המלחמה האנגלו-מצרית המלחמה המהדית מלחמת הבורים השנייה | |
| עיטורים | |
 מסדר האמבט המסדר הוויקטוריאני המלכותי מסדר אוסמניה כוכב ח'דיו ציון לשבח | |
פילדמרשל סר נוויל ג'רלד ליטלטון (באנגלית: Neville G. Lyttelton; 28 באוקטובר 1845 – 6 ביולי 1931) היה קצין בכיר בצבא הבריטי וראש המטה הכללי.
ליטלטון שירת בצבא הבריטי בין השנים 1865–1912 וטיפס בדרגות מלוטננט זוטר ועד לגנרל כראש המטה הכללי. הוא לקח חלק במערכות השונות של האימפריה הבריטית, בהם המלחמה האנגלו-מצרית, המלחמה המהדית ומלחמת הבורים השנייה. הוא שימש כמפקד העליון של הכוחות הבריטיים בדרום אפריקה, ובהמשך כראש המטה הכללי של הצבא הבריטי וכמפקד העליון באירלנד.
ביוגרפיה
ליטלטון נולד כבנם הצעיר של ברון ליטלטון הרביעי ומרי ליטלטון (לבית גלין), והתחנך באיטון קולג'[1]. בינואר 1865 קיבל דרגת קצונה בחטיבת הרובאים (Rifle Brigade). בתחילת שירותו נשלח לקנדה, שם השתתף בדיכוי פשיטות הפניאנים בשנת 1866 ושימש מזכיר בוועדת הגבול של אורגון בשנת 1867. בהמשך הועלה לדרגת לוטננט (1869), קפטן (1877) ומייג'ור (1882), וב-1880 שימש מזכיר פרטי לשר המלחמה יו צ'ילדרס. בשנת 1882 השתתף ליטלטון במלחמה האנגלו-מצרית כעוזרו הצבאי של סר ג'ון מילר אדיי, ולחם בקרב תל אל-כביר, שם הוזכר לשבח וקיבל את עיטור מסדר אוסמניה (דרגה רביעית). לאחר מכן ב-1883 מונה לעוזר המזכיר הצבאי של מושל גיברלטר אדיי, וב-1885 למזכיר הצבאי של לורד ריי, מושל בומביי. ב-1890 מונה לסגן מפקד הגדוד השלישי של הרגימנט, וב-1893 קיבל פיקוד על הגדוד הראשון, ובהמשך על השני באירלנד.
בשנים שלאחר מכן שירת במטה הכללי כעוזר המזכיר הצבאי, והשתתף בלווייתו הממלכתית של ראש הממשלה לשעבר ויליאם גלדסטון ב-1898. באותה שנה מונה למפקד החטיבה השנייה וקיבל דרגת בריגדיר זמנית, כשהוא נלחם בקרב אומדורמאן במלחמה המהדית. ב-1899 קודם לדרגת מייג'ור גנרל וקיבל פיקוד על החטיבה הרביעית בדרום אפריקה במהלך מלחמת הבורים השנייה[2]. הוא פיקד זמנית על הדיוויזיה השנייה, ובהמשך על הרביעית, ובלט בקרבות ספיון קופ וואל קראנץ, שהובילו לשחרור המצור על ליידיסמית' באותה שנה. במרץ 1900 קודם לדרגת לוטננט גנרל ונחשב על ידי פרדריק רוברטס למפקד "קר רוח ובעל ידע טקטי נרחב". לאחר סיום המלחמה מונה למפקד העליון של כוחות בריטניה בדרום אפריקה (1902), באותה שנה עוטר בתואר אביר מפקד במסדר האמבט (KCB)[3].
בפברואר 1904 מונה לראש המטה הכללי וחבר במועצת הצבא החדשה וב-1906 קודם לדרגת גנרל. במאי 1908 מונה למפקד העליון של כוחות בריטניה באירלנד. הוא השתתף בלווייתו של המלך אדוארד השביעי ב-1910 ובטקס הכתרתו של המלך ג'ורג' החמישי ב-1911, באותה שנה עוטר בתואר אביר הצלב הגדול של המסדר הוויקטוריאני המלכותי (GCVO)[1]. ליטלטון פרש משירותו הצבאי באוגוסט 1912, לאחר פרישתו שימש חבר בוועדת מסופוטמיה (1916–1917), ובמקביל כיהן כמושל בית החולים המלכותי צ'לסי החל מ-1912 ועד מותו במקום ב-6 ביולי 1931[4].
קישורים חיצוניים
- Sir Neville Gerald Lyttelton (1845-1931), Lafayette Archive
- נוויל ליטלטון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 General Rt. Hon. Sir Neville Gerald Lyttelton, The Peerage, 16 בפברואר 2011
- ↑ The Battle of Colenso, Seamus Dubhghaill, 15 בדצמבר 2019
- ↑ לונדון גאזט, גיליון 27,448, עמוד 4,191, משרד המלחמה; לונדון, 24 ביוני 1902.
- ↑ Major-General Neville Gerald Lyttelton, GCB, GCVO, The Boer Wars, 5 בפברואר 2009
| הקודם: פרדריק רוברטס, רוזן רוברטס הראשון |
ראש המטה הכללי 1904-1908 |
הבא: ויליאם ניקולסון, ברון ניקולסון הראשון |
נוויל ליטלטון42298397Q7004775