נאטולינים
| מדינה |
 הרפובליקה העממית הפולנית |
|---|---|
| מיקום במפה הפוליטית | שמאל-שמאל קיצוני |
נאטולינים, או הסיעה הנאטולינית (בפולנית: Natolińczycy, frakcja natolińska), הייתה אחת משתי הסיעות הבלתי פורמליות[1] (הסיעה הנגדית הייתה ה"פולבה"[2]) שהתחרו על השלטון בהנהגת מפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית (PZPR) בשנים 1955–1956. היא הוקמה זמן קצר לאחר הקונגרס ה-20 של המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות, ונקראה על שם הארמון בו נערכו ישיבותיה, ברובע נאטולין בוורשה[3].
האופוזיציה העיקרית לנאטולינים היו הפולאבים הרפורמיסטים, הנאטולינים היו בעלי גוון אנטישמי, ולכן יהודים חברי PZPR נמנעו מלהצטרף לשורותיהם, זו הסיבה שהסיעה הפולאבית כללה חברי PZPR רבים ממוצא יהודי.
הנאטולינאים שנשארו נאמנים לקו הסטליניסטי, התנגדו לתוכנית הליברליזציה הפוסט-סטליניסטית (אוקטובר הפולני של 1956(פול')), וכחלק ממטרתם לחתור לשלטון, השמיעו סיסמאות לאומניות ואנטי-סובייטיות פשטניות. הסיעה הנאטולינית זכתה גם לתמיכה של המנהיג הסובייטי ניקיטה חרושצ'וב בשל עמדתם שהדגישה את הקשר ההדוק של פולין עם ברית המועצות כעיקרון חוקתי.
לאחר מותו של בולסלאב ביירוט ב-1956 היה מאבק בין שני הפלגים הקומוניסטיים, במרץ 1956 נבחר אדווארד אוחאב למזכיר הראשון של המפלגה הקומוניסטית הפולנית וכיהן בתפקיד זה בין 20 במרץ ל-21 באוקטובר 1956, בתקופה זו שכך המאבק בין שני הפלגים.
לאחר המליאה השמינית של הוועד המרכזי של ה-PZPR, באוקטובר 1956, ספגו הנאטולינים מפלה כאשר המזכיר הראשון של ה-PZPR, ולדיסלב גומולקה, שנתמך על ידי הפולאבים העדיף אותם.
בשלהי 1957, הקבוצה קמה לתחייה כסיעה בתוך מפלגת הפועלים המאוחדת הפולנית (PZPR); חלקם הקימו את המפלגה הקומוניסטית הפולנית בשנת 1966.
שני הפלגים, הנאטולינים והפולבים, נעלמו כגופים עצמאיים מהזירה הפוליטית בסוף שנות ה-50 של המאה ה-20.
הערות שוליים
נאטולינים42457300Q11790129