נאו-ריאליזם

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בקולנוע, נאו-ריאליזם הוא סגנון המכתיב שימוש באלמנטים אמיתיים ככל הניתן מחיי היום-יום ועיסוק בנושאים ארציים ולא בכאלו דמיוניים שברומו של עולם. צמח באיטליה עם שחרורה מהכיבוש הנאצי לקראת תום מלחמת העולם השנייה.

מאפייני הנאו-ריאליזם

במילה אחת, הנאו-ריאליזם מתואר כאותנטי. אנדרה באזאן, איש קולנוע ומבקר קולנוע צרפתי, טוען שהנאו-ריאליזם מגלם: אמת, טבעיות ואותנטיות. סרט נאו-ריאליסטי חייב להכיל את המאפיינים הבאים:

  • קונטקסט חברתי מוגדר היטב.
  • תחושת אקטואליות היסטורית עכשווית.
  • מחויבות פוליטית לשינוי חברתי מתקדם, ואפילו אלים.
  • דחיית סגנון המשחק ההוליוודי ושימוש נרחב ככל הניתן בשחקנים לא-מקצועיים.
  • צילום בסגנון תיעודי.[1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Bondanella, Peter. La Strada, Rutgers Films in Print Series. Rutgers University Press: 1987, page 3-4. מסת"ב 0-8135-1236-0.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34372406נאו-ריאליזם