מתחם הנשיאות של טורקיה

מתחם הנשיאות של טורקיה
Cumhurbaşkanlığı Külliyesi
	המבנה המרכזי - "הארמון הלבן"
מידע כללי
סוג	מעון רשמי
שימוש	נשיא טורקיה
מיקום	אנקרה
מדינה	טורקיה
הקמה ובנייה
תאריך פתיחה רשמי	29 באוקטובר 2014
	(למפת אנקרה רגילה) מתחם הנשיאות של טורקיה

מתחם הנשיאות של טורקיה (בטורקית: Cumhurbaşkanlığı Külliyesi) הוא מעון הרשמי של נשיא הרפובליקה הטורקית, השוכן בשכונת ברובע שטפה (Beştepe) שבאנקרה, בתחומי חוות היער אתאתורכּ (Atatürk Orman Çiftliği). המתחם כולל שלושה מבנים מרכזיים, ארבע קומות תת־קרקעיות, מערכות אבטחה מתקדמות הכוללות אמצעי נגד ציתותים, מתקפות סייבר ומתקפות כימיות, וכן "חדר מלחמה" תת־קרקעי. לצדו נבנה מסגד ל־4,000 מתפללים ומעון משפחתי לנשיא עם כ־250 חדרים.

הקמה

המתחם נבנה כחלק מחזונו של נשיא טורקיה רג׳פ טאיפ ארדואן במסגרת תפיסת "טורקיה החדשה" (Yeni Türkiye), שנועדה לסמל עידן מדיני ומנהלי חדש במדינה. בהתאם לתוכנית זו, אמור היה מעון צ'נקה קושקוּ (Çankaya Köşkü) לשמש כמעון ראש הממשלה, בעוד שהנשיא יעבור למתחם החדש.

הארמון נבנה על קרקע שנתרמה למדינה ב־1937 בידי מייסד הרפובליקה מוסטפא כמאל אתאתורכ, והוכרזה כאזור מוגן ב־1992. שלוש ערכאות מנהליות שונות הורו על עצירת הבנייה, אך ארדואן התעלם מהחלטות בתי המשפט והצהיר כי "מי שיש לו כוח ואומץ – שיבוא ויהרוס את הבניין". החלטתו להמשיך בבנייה עוררה ביקורת ציבורית ומשפטית חריפה, שכן הקמת מבנים בשטח זה נותרה בלתי־חוקית גם לאחר סיום העבודות.^[1]

החנוכה הרשמית של מתחם הנשיאות נערכה ביום הרפובליקה של טורקיה, ב־29 באוקטובר 2014, במעמד הנשיא ארדואן. בהצעתו של ארדואן נקרא המתחם Cumhurbaşkanlığı Külliyesi – מונח עות'מאני מסורתי המתאר קומפלקס הכולל מוסדות סביב מסגד מרכזי, ושם זה התקבל רשמית ב־3 ביולי 2015.

עלות הקמת המתחם הוערכה ביותר מ־600 מיליון דולר – פי שניים מהתחזית המקורית. במתחם שוכנת גם הספרייה הלאומית הגדולה במדינה, המכילה כחמישה מיליון ספרים, והוא כולל בנוסף מבני מנהל, טקסים, קבלה וביטחון.

עיצוב אדריכלי

העיצוב האדריכלי של המתחם שואב השראה מן המסורת הסלג'וקית – שושלת טורקית מימי הביניים שהובילה את האיסלאמיזציה של אנטוליה – ומשלב אלמנטים עות׳מאניים ומודרניים כאחד. לטענת ארדואן, העיצוב נועד לשקף את שאיפת המדינה "להגשים את עצמה בדרכים חדשות" ולהציג את אנקרה כ"בירת הסלג'וקים" המחודשת.^[2]

המתחם כולל מבני מנהלה, אולם טקסים, ספרייה לאומית גדולה, חדרי קבלה ואזור מגורים בן שלוש קומות המיועד לנשיא ולבני משפחתו. הארמון מצויד באמצעי אבטחה מתקדמים במיוחד – ובהם בונקרים תת־קרקעיים, תעלות מיגון נגד מתקפות כימיות, מערכות הגנה מפני מתקפות סייבר, "חדר חירשים" חסין ציתותים ו"חדר מלחמה" מבוצר לניהול משברים לאומיים.^[3]

אבטחה

המתחם מצויד באמצעי ביטחון מתקדמים, בהם בונקרים, מנהרות מיגון מפני מתקפות כימיות, מערכות תקשורת צבאיות ולווייניות, ואפילו משרד נטול שקעים חשמליים שנועד למנוע האזנות. המתחם כולל גם מבנה מגורים בן שלוש קומות המשמש את הנשיא ומשפחתו.^[1]

ביקורת ציבורית

האופוזיציה הטורקית טענה כי חנוכת הארמון החדש ביום הרפובליקה נועדה להדגיש את שליטתו של ארדואן ולבסס את מגמת ה"איסלמיזציה" של טורקיה. שלוש ממפלגות האופוזיציה אף החרימו את טקס החנוכה. המבקרים רואים בפרויקט ביטוי לשאיפות אוטוריטריות של הנשיא ולריכוז כוחו הפוליטי, כמו גם לבזבוז כספי ציבור.^[4]

מבקריו של ארדואן טוענים כי הארמון משקף את שאיפתו לריכוז סמכויות ואת ניתוקו מערכי הרפובליקה החילונית של אתאתורכ. ח"כ אומוט אוראן ממפלגת העם הרפובליקנית טען כי תקציב הנשיא גבוה פי שלושה מתקציב משפחת המלוכה הבריטית, וכי "בכסף הזה היה אפשר לשגר שלושה לוויינים למאדים". חבר פרלמנט אחר השווה את הארמון למתחם הקרמלין באומרו ש"הקרמלין נראה לידו כמו מחסן קטן".^[1]

לעומת זאת, תומכיו של ארדואן רואים ב־Ak Saray סמל לעוצמתה המחודשת של טורקיה ולמעמדה ככוח אזורי מרכזי. בעיני ארדואן עצמו, הארמון מבטא את חזונו של "הדור החדש של טורקיה" – מדינה מוסלמית מודרנית, חזקה ובעלת ביטחון עצמי, המשמרת את מורשתה הסלג'וקית והעות'מאנית לצד שאיפה למודרניות גלובלית.^[1]

בנוסף לביקורת הפוליטית, הפרויקט עורר מחאה ציבורית רחבה בשל הפגיעה בסביבה: מאות עצים נעקרו לשם הקמתו, על שטח שהיה חלק מחוות היער של אטאטורק – אזור ירוק מוגן שהוקם ביוזמתו של מייסד הרפובליקה ונתרם למדינה.