משתמש:Yair/מילטון רובנפלד
 |
מילטון "מילט" רובנפלד (13 בספטמבר 1919 - 21 בפברואר 2004) היה טייס בחיל האוויר המלכותי הבריטי ובצבא ארה"ב במלחמת העולם השנייה. לימים הפך לאחד מחמשת הטייסים המייסדים של חיל האוויר הישראלי במלחמת העצמאות. ההערכה היא כי רובנפלד, ארבעת הטייסים המתנדבים האחרים ושאר המח"לניקים שינו את כיוון מלחמת העצמאות. הוא נפצע וחזר לארצות הברית, התיישב במדינת ניו יורק, שם התחתן ופתח עסק מקומי יחד עם אשתו ג'ודי. מאוחר יותר העביר את משפחתו לסרסוטה, פלורידה, שם היו לו ולאשתו עסק מצליח נוסף עד שפרש. נפטר בשנת 2004.
ביוגרפיה
רובנפלד נולד ב13 בספטמבר 1919 בפיקסקיל, ניו יורק, הרביעי מבין ששת ילדיהם של הורים יהודים, גוסי (יורמארק) ולואיס רובנפלד.[1] רובנפלד היה צופה נשר, סטודנט באוניברסיטת ניו יורק ובאוניברסיטת ניו מקסיקו (שם גם ציד נחשי רעשנים),[2] ולימד אוירובטיקה.[3]
כשפרצה מלחמת העולם השנייה באירופה, הוא רצה להטיס משימות קרב; עם זאת, ארצות הברית עדיין לא הייתה במלחמה.[2] רובנפלד החליט לטוס עם חיל האוויר המלכותי באנגליה, עם טייסת 420.[3] כאשר ארצות הברית הכריזה מלחמה על גרמניה, רובנפלד חתם כטייס בצבא ארה"ב.[2]
טסים לישראל
.png)
בשטח המצב הצבאי היה קריטי, ובאוויר חיל האוויר המצרי היה מלך השמיים .... הוא יכול היה פשוטו כמשמעו כל מה שהוא רוצה. מטוסי הדקוטה והספיטפייר שלה הפציצו את תל אביב ונתקלו בירי נגד מטוסים ספורדי. כמובן שלא היה זמן לשקול זוטות, כמו העובדה ש- [ה- Avia S-199] מעולם לא המריאו, או אפילו נבדקו בטיסה, חלקיהם לא נבדקו, אף אחד לא ידע אם המערכות שלהם תפקדו או אם מקלעיהם ירה. אף אחד לא היה בטוח כי הפצצות שלו ירד-או כי כנפיהם לא. היה צריך להעביר את השאלות הללו הצידה .... ניגשנו לים ... ופנינו לעבר הטור המצרי. המראה העתיק את נשימתי .... [לא הרבה] עמד בינה לבין תל אביב .... אני חייב להודות שיש לי תחושה עמוקה של מילוי משימה גדולה. [4]
— ציטוט מאת עזר ויצמן, 1976
בפברואר 1948 הקימה "ההגנה" סוכנות בארצות הברית בראשות היימן שכטמן (לימים שמיר) בסיוע אל שווימר, לגייס ותיקי קרבות אוויר אמריקאים, צוותי חיל האוויר וצוות קרקע, ל"שירות האוויר" של ההגנה.[5] בידיעה לניסיונו הקרבי של רובנפלד, ניגש שמיר לרובנפלד בתחילת 1948 ושאל אותו אם הוא רוצה לטוס למדינת ישראל החדשה, ורובנפלד - "טייס ארה"ב קטן ושחום לשעבר, כה חצוף שהוא נראה מתנודד אפילו כשהוא מתיישב" [6] -הסכים.[3]
בתחילת 1948 טס רובנפלד מטוסי הובלה בכמה משימות לישראל וממנה, עד תחילת מאי, אז דיווח לצ'סקיה בודויוביצה בצ'כוסלובקיה, שם הוא ושאר הטייסים החלו להתאמן במטוס אביה S-199, מטוס צ'כי בערך מבוסס על מסרשמיט Bf 109 הגרמני.[3] לאחר הערכת תוצאות האימונים, התברר למדריכים הישראלים שרק הטייסים עם ניסיון הטייס הקרבי הקודם - מילט רובנפלד, מודי אלון, עזר ויצמן, לו לנרט ואדי כהן - עמדו להיות מסוגלים להטיס את Avia S-199, לפחות בהתחלה.[7] (רובנפלד ולנרט היו שני אזרחי ארה"ב בקבוצה זו.) חמשת הטייסים הללו סיימו את המסלול בצ'כוסלובקיה, וב- 20 במאי 1948 דיווחו לבסיסם בבסיס האוויר עקרון (כיום בסיס אוויר תל נוף) בישראל.[3] נכון ליום העצמאות של ישראל - 14 במאי 1948 - חמישה טייסים אלה (וארבעה של S-199) היוו את חיל האוויר הישראלי כולו.
קיומו של חיל האוויר הזעיר נשמר בסוד מהכוחות הערבים שנכנסו לישראל לאחר הכרזת העצמאות. מנהיגי ישראל ידעו כי בפעם הראשונה שהם שיגרו את ארבעת המטוסים (והודיעו את נוכחותם), מטרותיהם היו חייבות להיות קריטיות. התוכנית הייתה בתחילה לתקוף טייסת של מטוסי ספיטפייר ודקוטה מצריות באל עריש, בסיס בחוף הצפוני של סיני.[4] צו זה שונה "ברגע האחרון" בגלל הסכנה הגוברת למתקפה קרקעית ישירה על תל אביב. ארבעת הלוחמים נצטוו להפציץ את טור השריון המצרי שהתקדם לעבר תל אביב.[6] (עמוד 31)
מכיוון שהיו חמישה טייסים ורק ארבעה מטוסים, טייס אחד נאלץ להישאר מאחור באותה משימה ראשונה ב- 29 במאי 1948: זה היה מילט רובנפלד. עם זאת, תורו הגיע למחרת.
הם איבדו טייס אחד במשימה הראשונה: אדי כהן הדרום אפריקני. לא ידוע אם הופל או סבל מקשיים טכניים.[4] (עמוד 61)
גם במשימה ההיא, התותחים של לנרט וויצמן היו שניהם תקועים.[8] למעשה, היו הרבה ליקויים בעיצוב וביצועים עם ה- Avia S-199, כולל פגם שהפך את התותחים ללא סינכרון עם המדחף, וגרם נזק לכדור במדחף (שקבוצת הטייסים הראשונה למרבה המזל לא עברו).[7] (עמוד 46) ל- S-199 הייתה גם נטייה לולאה קרקעית, מה שעשתה המטוס של מודי אלון עם הנחיתה, מה שהפך אותו לבלתי ניתז לזמן מה.[4] (עמוד 62) ויצמן העיר אחר כך כי הבעיה העיקרית עם ה- S-199 הייתה "הלחץ על הטייס. כל כך הרבה השתבש עם המטוס, היה עוטף עצבים רק הטיפוס לאחד מהם."[7] (עמוד 78)
חוות דעתו של רובנפלד על ה- Avia S-199, שבאה לידי ביטוי בראיון כמעט חמישים שנה לאחר מכן: "זה לא היה מטוס נחמד במיוחד."[3]
עם זאת, המשימה הראשונה ב- 5/29/1948 לא הייתה כישלון. מפקד כוחות היבשה המצריים התערער בעליל מהמפגש הבלתי צפוי עם לוחמים ישראלים: הוא הורה לכוחותיו להחזיק בעמדתם והמליץ לקהיר שהוא לא יתקדם לעבר תל אביב. "זה היה קרוב ככל שהמצרים יגיעו אי פעם לתל אביב. עם פשיטה אחת חיל האוויר שינה פוטנציאלית את מהלך המלחמה."[8] (עמוד 131)
משימת רובנפלד, 5-30-48
כדי להמשיך בלחץ על הכוחות הערבים, המיגון השני שוגר בערך 12 שעות לאחר שוב המשימה הראשונה.[3] בשעה 05:30 ב- 30 במאי 1948, שיגרו מילט רובנפלד (אדום 2) ועזר ויצמן (אדום 1) בשני המטוסים היחידים שנותרו בכלי האוויר. משימתם הייתה לתקוף עמדות סביב טול כרם, בחזית המזרחית.
עם שובו התראיין רובנפלד. הרשימות של האדם שהתחקיר אותו נשמרו על ידי כוח ההגנה הישראלי (ראו סרגל צד)[7] (עמוד 20)
המראתי .... אמור הייתי להיפגש עם וויזמן (אדום 1), הקיפו את התוף שלנו לחשבון בערך aprox. 10 'מחפש את האדום 1, לא מצא אותו והמריא לאזור היעד פונה לחוף, עקב אחר החוף עד נתניה, (150 רגל, הראות ירודה מאוד) ... רץ למטרה (E אל SW) פתיחה באש בגובה 400 מטר על דנבה (0 מטר) עשתה מכות טובות על בתים חשובים (אחד מהם מגדל) והטילה פצצה אחת מגובה מטר על דנבה, פתחה באש עם מ.ג ותותחים בתחנת המשטרה בטול-כרם והטילה את הפצצה השנייה ברחוב המשטרה ... מערבית לטול-כרם (+ Rd) פנה 90 מעלות ל- N תקף 4 טנקים (בריטי קל (אלכסנדר)) נרשמו פגיעות (נגרר) על כל ארבעתם (מרחק 0). אין דשדוש עד שנפגע ימינה מעל טנקים (50 מטר) על ידי 2 פגזי תותח אחד באגף שמאל ו 1 בבטן. יצאתי משליטה (25 רגל) וקיבלתי שליטה על מערכת החיסון לאחר שהייתי על הגב. אגף שמאל מקומט. טיפס מעל עננים. כל המכשירים נעלמו ... בערך מעל כפר אל-לבא ראתה את ירק ה- AC בפעם הראשונה .... שמתי לב ש- Spit Unidentified A / C עשה פנייה תלולה שמאלה ומפנה את אפו היישר אלי ממש מעל בסיס ענן. עשיתי פנייה תלולה לעברו שנפתחה בערך 300 מטר ראיתי שני נתחים גדולים (כמו כסאות גדולים) נופלים ממקרקעין .... פניתי לכיוון החוף בשעה (295 מעלות) ראיתי עשן אויבים / אויר מתרחק ממנו. לחוף. אז הייתי באש, שמאלני מעשן. רציתי לעבור בקיעת חירום אך היו לי קשיים [ זה היה פגם עיצובי נוסף של ה- S-199 [7] (עמוד 69)] .... סוף סוף הצלחתי לצאת. (1200 רגל) נחתו במים שחו לחוף (אנשי קיבוץ יורים כל הזמן) .... פעם בחוף אנשי הקיבוץ עזרו לי להביא אותי לבית חולים (נתניה) שהתראיין ל"הגנה "בקיבוץ .... נשלח חזרה מבית החולים במונית לת"א. ההגנה הייתה מרוצה מאוד מהפשיטה ...
— ציטוט מתמליל רובינפלד דיבריאף 5-30-48
לאחר שנפגע המטוס של רובנפלד, הוא הצליח להטיס אותו לשטח ישראל תוך חילוץ לגובה של 362 מטרים מעל הים התיכון בסמוך למושב כפר ויתקין. המצנח שלו לא נפתח במלואו לפני שהכה במים כמה קילומטרים מהחוף, והוא סבל משלושה צלעות שבורות, מספר חתכים ופציעה במפשעתו.[3] הוא החל לשחות לחוף, אך ויתר לאחר "כמה שעות". הוא קם, "והמים היו רק עד הברכיים. הייתי שוחה שעות במים שיכולתי לעמוד בהם בכל עת. לא הבנתי את זה כי הייתי כל כך רחוק. החקלאים .... ירו עלי כשאני יצאתי מהמים. הם חשבו שאני טייס ערבי." [3]
הבעיה של רובנפלד הייתה שחיל האוויר הישראלי לא היה רק סוד עבור המצרים - זה היה גם סוד לאזרחי ישראל. כך הניחו התושבים של כפר ויתקין כי רובנפלד הוא טייס ערבי. רובנפלד לא ידע עברית, וידע מעט מאוד יידיש, כך שכדי לשכנע אותם שהוא יהודי, הוא צעק על פי הדיווחים את הדבר היחיד שהוא יכול לזכור: "שבת, גפילטע פיש! שבת, גפילטע פיש!" [3] [4] (עמוד 63)[6] (עמוד 34)[8] (עמוד 136)[9]
למרות הדיווחים הרבים שלה, גרסה זו של אירועים עשויה הייתה להיות אגדה שפשוט "הלכה ויראלית" בימנה. בראיון כמעט 50 שנה לאחר מכן אמר רובנפלד כי הוא לא זוכר מה הוא צעק, אלא שהמושבניקים אכן ירו לעברו.[3] הגיוני להניח שהוא אמר להם משהו כדי לשכנע אותם לא לפגוע בו, אבל יתכן וזה היה פחות (או יותר) צבעוני ממה שדווח.
השפעה
כאמור, לפעולותיהם של רובנפלד וארבעת הטייסים הראשונים האחרים הייתה השפעה עמוקה על התנהלות המלחמה. האויב היה מופתע כל כך מנוכחותו של חיל האוויר הקטן, עד שהם עצרו את התקדמותם לעבר תל אביב, שקנתה זמן לשאר כוחות ישראל (שהיו להם תנאים גדולים של לוחמים זרים, או מח"לניקים) להתארגן טוב יותר.
בנוסף, למשימתו של מילט רובנפלד היה יתרון מיידי עבור המושבים של כפר ויתקין. הם הצליחו להציל ולהעלות את התותחים מלוחם המורד של רובנפלד, בו השתמשו להגנתם.[3]
רובנפלד חזר לארצות הברית זמן קצר לאחר משימה זו, לקבל טיפול רפואי המשך.[3] הוא התחתן כעבור כמה שנים; הוא ואשתו ג'ודי (רוזן),[10] נולדו להם שלושה ילדים, כשמשפחתו התגוררה תחילה באונאונטה, ניו יורק, אחר כך בסרסוטה, פלורידה.
הערות שוליים
- ↑ "רובנפלד, כבוד לאונרד (הספד)" The Journal News. לואר הודסן וואלי. 12 בדצמבר, 2009. שמור בארכיון מ-המקורי ב27 בספטמבר 2011.
- ^ 2.0 2.1 2.2 "Milton Rubenfeld (obituary)" (PDF). American Veterans of Israel. Winter 2004. נבדק ב-20 בינואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.00 3.01 3.02 3.03 3.04 3.05 3.06 3.07 3.08 3.09 3.10 3.11 3.12 Nyveen, Lawrence. "Pilots and others of the 101st Squadron (Milton Rubenfeld)". נבדק ב-1 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה)(הקישור אינו פעיל, January 2018) - ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Weizman, Ezer (1976). On eagles' wings: the personal story of the leading commander of the Israeli Air Force. New York: Berkley Medallion. pp. 60–61.
{{cite book}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע:|coauthors=(עזרה) - ↑ Simon, Smoky. "Haganah". World Machal: volunteers from overseas in the Israel Defense Forces. נבדק ב-7 באוגוסט 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 6.0 6.1 6.2 Yonay, Ehud (1993). No margin for error: the making of the Israeli Air Force. New York: Pantheon. p. 4.
{{cite book}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע:|coauthors=(עזרה) - ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 Nyveen, Lawrence; Yofe, Alex (2007). Avia S-199 in Israeli Air Force Service 1948–1950. San Jose, CA: White Crow. p. 4.
{{cite book}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע:|coauthors=(עזרה) - ^ 8.0 8.1 8.2 Weiss, Jeffrey; Weiss, Craig (1998). I am my brother's keeper: American volunteers in Israel's War for Independence. Atglen, PA: Schiffer. pp. 60–61.
{{cite book}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע:|coauthors=(עזרה) - ↑ Livingston, Harold (1994). No trophy no sword: an American volunteer in the Air Force during the 1948 War of Independence. Chicago: Q, Inc. p. 130.
{{cite book}}: תבנית ציטוט כוללת פרמטר ריק לא ידוע:|coauthors=(עזרה) - ↑ "Milton "Ruby" Rubenfeld (1919-2004) - Find A..." www.findagrave.com.
[[:קטגוריה:בוגרי אוניברסיטת ניו יורק]] [[:קטגוריה:טייסי חיל האוויר הישראלי]] [[:קטגוריה:קצינים וחוגרים יהודים בכוחות המזוינים של ארצות הברית]] [[:קטגוריה:אמריקאים ממוצא יהודי]] [[:קטגוריה:מלחמת העצמאות]] [[:קטגוריה:נפטרים ב-2004]] [[:קטגוריה:ילידי 1919]] [[:קטגוריה:דפים עם תרגומים שלא נסקרו]] [[:קטגוריה:המכלול: ערכים שתורגמו במכלול]]
